תל אביב 14.01.22

צילומים: איריס דה בוטון

דוד ניפו

"הגוף שלי רחוק מלהיות מושלם". אנה ק' בתפאורות לזום

אורי בלייר

בכלל ושזאת הפעם הראשונה שאני עושה את זה. להפ ע תעתי הרבה בסוף הסשן הזמינו אותי לבוא שוב". היא התחילה למדל. הרוויחה כסף טוב. "בזמנים ההם", שקלים 19 היא אומרת. "משכורת המינימום הייתה . בשבוע אחד עשיתי הרבה כסף. 50 לשעה. אני הרווחתי היום זה ממש לא ככה. הסכום הזה נשחק מאוד. לשעה שקלים". 100 ל־ 80 מקבלים בין אבל נחזור לאז. בעלה הקרואטי שכנע אותה לנסות לשקם את חיי הנישואים. "אז חזרתי לשם, חייתי בק ע רואטיה שש שנים עד שהזוגיות שלנו קרסה לגמרי. לא התאמנו". התפרנסת בקרואטיה מלהיות מודלית? "ממש לא. קרואטיה הייתה ארץ שמרנית מאוד. אפילו יותר מישראל. רק נשים שעבדו בזנות ואלכוהוליסטים היו מודלים. מצאתי עבודה כמדריכת טיולים ואהבתי את זה מאוד". אחרי שש שנים, כשחזרה לארץ, הבינה שאין לה כלום. לא כסף ולא רכוש ולא מקצוע. "משבר גדול", היא מודה. "אפילו גרתי קצת אצל ההורים בבאר שבע עד שהבנתי מה אני רוצה לעשות". ורצית להיות מודלית. "בקרואטיה פגש אותי אחד הציירים המפורסמים שם. הוא אמר לי שאני חייבת למדל. שיש לי גוף שמתאים לזה. עד אז לא באמת הבנתי שלהיות מודל זה מקצוע, שזה יהיה המקצוע שלי". × × × אפשר לשים את זה פתוח על השולחן כי אנה ק' מד ע ברת על זה בחופשיות. "הגוף שלי רחוק מלהיות מוש ע לם", היא אומרת. "אף פעם הוא לא היה מושלם. אבל לא הייתה לי שום בעיה איתו. אין לי בעיה עם הצורה שלו, עם הוורידים או השומן. אני מרגישה נוח בגוף שלי. חוץ

לשלם, על התדהמה שלה שלא נדבקה בקורונה למרות כל האנשים שהיא פוגשת, על האופניים שלה שעליהם היא רוכבת מכל מקום לכל מקום בתל אביב, העיר שהיא גרה ואוהבת. אחר כך היא גם מספרת על קורות חייה. כי גם זה חלק מהעניין של התערוכה. אם לראות את המודל, לראות ממש, אז זה גם להכיר את סיפור חייה. ואצלה זה חתיכת סיפור חיים שרק קרעים ממנו, טעימות, אפשר להביא לכאן, ליריעה מוגבלת המקום הזאת. ע � שנים בעיר קזאן בברית המו 44 אנה ק' נולדה לפני החליטה המשפחה שלא להישאר 15 צות. כשהייתה בת שם. "היה ברור שדברים הולכים לכיוון רע מאוד", היא אומרת. אז ההורים שלה החלו לתכנן מסלול בריחה. "ישראל", היא צוחקת. "הייתה פחות או יותר המקום היחידי שיהודים יכלו לברוח אליו אז". כשהגיעה לפה 15 קודם אנה ק' עזבה. הייתה בת במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים). שלחו אותה לקיבוץ מזרע. שנה אחרי זה ההורים עלו ומצאו את עצמם בבאר שבע. אנה ק' לא הדרימה איתם. נשארה בקיבוץ יחד עם מתנדב מקרואטיה שפגשה שם, שנה, שהפך להיות בן זוגה. "הוא היה 12 מבוגר ממנה ב- מרדן יותר גדול ממני", היא צוחקת שוב. בכלל, היא הרבה צוחקת. צחוק עדין ונעים. "כשהסתיים התיכון פשוט עזבנו את הקיבוץ והגענו לתל אביב. אני הת ע חלתי ללמוד במכון אבני עיצוב גרפי וכשסיימתי את הלימודים התחתנו ונסענו לחיות בקרואטיה. הוא היה צריך לחזור לשם כי סבתא שלו הייתה חולה ואמא שלו נזקקה לעזרה". אבל הם לא התאימו. הנישואים שלהם קרסו ואנה ק' חזרה לארץ אחרי שנה. חברה שלה, מודליסטית, הכ ע ניסה אותה לעולם הזה אחרי שאנה ק' פוטרה ממקום עבודה שלא אהבה. "החברה שלי הפנתה אותי לסטודיו שאיתו עבדה אז. ואני הלכתי לשם", אנה ק' מספרת ומוסיפה ש"פחדתי מאוד שהם יגלו שאני לא מקצועית

שנה וחצי. היא התקשרה להזמין אותי להיות מודלית בבצלאל שבו היא מלמדת. התחברנו מהר ומיד. היה ברור שאני גם אמדל לה וזה באמת קרה. באתי אליה לסטודיו כמה פעמים ואני מאוד אוהבת כשהיא מציירת אותי. יש ביננו חיבור טוב. וכשרוני שמעה את הרעיון שלי היא התגייסה מיד ובזכות רוני והחיבורים שלה החלום שלי התגשם". מה היה החלום? "שאנשים יבינו יותר מה זה מודל. שאנשים ייראו שמודלים הם חלק מהיצירה. אני עצמי מציירת. תמיד ציירתי. זה שאני מציירת עוזר לי להבין טוב יותר את עבודת המודלית. אני רוצה שיבינו שלהיות מודל מק ע צועי, או אני כמודל מקצועית מוצאת בעבודה הזו דרך לבטא את עצמי מבחינה אומנותית. בדרך כלל אנשים לא רואים או לא מבינים את זה. אני לא מגיעה למדל ומחכה שהצייר יגיד לי איך לשבת או לשכב. אני מגי ע עה, בוחנת את החלל, את האווירה, את כיווני הישיבה של האנשים ואז מחליטה איך לשבת. הרבה פעמים אני גם כמו מדיום כזה שקובע את הווייב בחדר. אם אני אבוא עצבנית או שמחה זה יורגש את אלה שמציירים. אבל אני לא באה עצבנית". (צוחקת) × × × יום שישי בצהריים. העיר הולכת ומשתתקת. אנחנו יושבות מחוץ לגלריה, באוויר הפתוח. אומיקרון טיים. מולנו הדלת השקופה ממנה אפשר לראות את ציורי אנה ק' על הקירות. ואנה ק' האורגינל, כשהיא יושבת על ספסל העץ במכנסי טרינינג אפורים, לא מאמצת איזו דמות של כוכבת זוהרת שירדה מהאולימפוס. ממש לא. יותר מהכל, עברה בי מחשבה בראש, היא צנועה וב ע טוחה בעצמה, מדברת בשקט, בידיעה, בכנות וברכות שכובשות אותי. מספרת על שכר דירה שהיא צריכה

25

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 14.1.2022