תל אביב 15.04.22

למרותהטראומה נמשיך לבלותכאן

הפיגוע בדינגוף

מסיבתהרווקותשהופסקה באמצע ‰ מראותקשיםמתחת לבית וגלשל אנשיםמבוהליםשבורחיםאל מול ההרס ברחובות ‰שלושבלייניותמדיזנגוףמשחזרותאת רגעי הפחד ומבטיחותשלא לנטושאתהבריםהאהובים

ליעד ורבר / / צילומים: פרטי

"מזל שהילדים לא היו איתי". אוסטרובסקי

"העצב קושר את הנשמה". ליטינסקי

"להמשיך בשגרת החיים". חייט

לאה ליטינסקי

ייקח זמן להתאושש ג'ני אוסטרובסקי

טלי חייט

אני גרה ממש מול האילקה בר, אבל למזלי בליל הפי ־ גוע הייתי בחגיגת יום הולדת של חברה בחולון. בא ־ מצע המסיבה מישהו אמר לנו לפתוח מהר טלוויזיה. ראיתי את מקום הפיגוע, את חנות הנעליים שליד הבית שלי על המסך, אבל סירבתי להאמין שזה קורה בדיזנגוף, מתחת לבית. ניסיתי לעכל ולהבין מה קורה אבל החברים לא רצו להרוס את המסיבה וכיבו את הטלוויזיה. נשארתי לשבת בהתקף חרדה והם עודדו וחיבקו אותי. לא חזרתי הביתה באותו לילה, רק למחרת. כשהג ־ עתי הרגשתי כאילו נפל עלי גוש בטון. הייתי עצו ־ בה, הרגשתי חסרת אונים וגם הקלה על כך שלא הייתי בבית בזמן שכל זה קרה. אני תמיד יוצאת לברים בסביבה. זה מה שכיף פה בעיר שאפשר לצאת בקלילות באזור המגורים. זו הייתה ממש השגחה עליונה שלא הייתי באותו יום. אני לא בן אדם מל ־ חמתי במיוחד, אבל בימים אלו עוברת לי המחשבה להוציא רישיון לנשק. אנחנו חיים בתל אביב בבועה וכשמשהו כזה קורה, המציאות משתנה מול העיניים. אתמול בערב חבר טוב שלי הזמין אותי לאופרה. הכרחתי את עצמי לצאת כי אני לא רוצה להיכנע לפחד ולא לצאת מהבית. הלכתי ברגל ועשיתי את זה ממש בכוח כי האינסטינקט הוא לא להוציא את האף החוצה. אני אמשיך לצאת ולשבת בברים. זה ברור. אבל אני חושבתשלחברים ולי אין מצב רוח לצאת בימים אלה. יש חנק מעצב שקושר את הנשמה. זהו חג הפסח והוא צריך להיות שמח, אבל עדיין יש תחושה כבדה. כשנתעודד יותר אני מאמינה שנחזור לבלות. אני רוצה לאחל החל ־ מה לכל הנפגעים וחיבוק למשפחות השכולות. ) עוסקת כיועצת במרכז 39 לאה ליטינסקי ( ‰ רפואי להוציא רישיון לנשק

הפחד לא ינהלאותי באותם הרגעים של הפיגוע בדיוק ישבתי במ ־ סעדה חדשה שנפתחה - פיצרייה בר - אשר ממוקמת ליד מלון מאייר ברחוב אסתר המלכה. זה ממש לא רחוק מהאילקה. וגם מהבית שלי. אני מבלה הרבה במקומות בסביבת פרישמן. כשישבנו במסעדה, עוד לפני שהגיעה משט ־ רה והבינו מה מו מי, ראיתי שאנשים פתאום קפצו ורצו בטירוף, בלי לדעת ובלי להבין, כמו גל של בהלה. אנשים חלפו על פניי כשהם בו ־ כים וצורחים. כל השולחנות במסעדה התהפכו, כלים נשברו והמקום נהרס. אנחנו רצנו מהר לתוך המסעדה והמתנו שם. אחרי זה נכנסנו למלון בעקבות העובדים שהעלו אותנו במד ־ רגות החירום. הם נתנו לנו אוכל ושתייה ועברו עם מגשים של צ'ייסרים וזה עוד אחרי כל הנזק שנגרם להם. אני מעריכה מאוד את ההתנה ־ לות הזו. אנשים שמרוב חרדה לא רצו לשתות או לאכול המלצרים ממש הכריחו אותם. איזה צוות מדהים. כבר הייתי בחיי בקרבת פיגועים. גם בינואר 2003 בר הסמטא, גם במייקס פלייס ב- 2016 . לצערי ראיתי וחוויתי לא 1994 ב- 5 וגם בקו מעט. לכן פיתחתי בראשי את המחשבה שלא לתת לפחד לנהל אותי ולא למנוע ממני את שגרת חיי והבילויים. אני מתכוונת להמשיך לצאת ולבלות כרגיל. כן, גם בדיזנגוף. אני מאמינה בלהשתלט על הפחד כי הפחד הוא זה שמביא את הצרות. אני מעדיפה למות מאשר להיות פחדנית. הדרך שלנו לנצח זה להמשיך בשגרת החיים. ט � ), מתגוררת בדיזנגוף, מ 65 טלי חייט ( ‰ פלת בשיאצו

את מסיבת הרווקות של בת דודתי ארגנתי בבר כי זה האזור שאני והחברות 95 הקונסיירז' בדיזנגוף אוהבות לצאת אליו. כמה דקות אחרי שהתיישבנו שם נשמעו פיצוצים ואני בתמימותי חשבתי שאלה זיקוקים. התחילה בהלה רצינית ברחוב. ביקשו מאיתנו להיכנס למטבח של הבר ואנשים צרחו ונ ־ פלו בדרך אליו. בסופו של דבר אירחו אותנו באחת הדירות הסמוכות לבר, עד שאזרנו אומץ לצאת בס ־ בלילה. ידעתי שדברים כאלה עלולים 1:00 ביבות לקרות, אבל לא דמיינתי שערב של חגיגות ושמ ־ חה יהפוך לסרט אימה. בת דודתי המסכנה הרגישה שהכל בגללה ואני עד עכשיו מנסה להרגיע אותה ולעודד. מסיבת הרווקות הייתה בדיוק שבוע לפני החתונה. מיד אחרי הפיגוע אנשים נלחצו והתקשרו להגיד שהם חוששים להגיע לחתונה. בתור בליינית קבועה בתל אביב אני לא רוצה שהפיגוע והטראומה יעצרו אותי. אני מתכוונת לה ־ משיך לצאת. הבילוי המתוכנן הבא שלי הוא מופע בקאמרי. אני יודעת שיש שם מאבטח וחניה צמודה אז זה מרגיע אותי, אבל מתחת יש גם תחושות של פחד. אני מבלה הרבה במרכז תל אביב ולהמשיך לבוא לכאן זה לא פשוט. מפחיד. אני יודעת שצריך להמשיך כמה שיותר לחיות רגיל, אבל ייקח לי זמן להתאושש. המחשבה שליוותה אותי לאורך כל השעות האלה היא איזה מזל ששלושת הילדים שלי לא היו איתי. אנחנו אוכלים הרבה בבתי הקפה ובמסעדות באזור. גם אם זה לא יבוא לי בקלות, אני לא מוכנה להיכנע ואמשיך להגיע ולבלות בדיזינגוף האהוב עליי ועל כל החברות שלי. ), עובדת בחברת היי-טק 39 ג'ני אוסטרובסקי ( ‰ רפואית ויועצת זוגית

20

15.4.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן