תל אביב 15.04.22

העיר הכי יפה, אבל גם הכי | יקרה בעולם. תל אביב-יפו צילום: תומי הרפז

התושבים נשארו לבד בחזית. פינוי

חסרי המעמד 3 לפי אתר מסיל"ה, המספקת סיוע וטיפול סוציאלי הבעיה: 35 לקהילה חסרת המעמד המתגוררת בתל אביב-יפו. חיים בעיר כ- אלף מבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד אזרחי, מהם קרוב ילדים. חברי הקהילה חסרת המעמד סובלים ממיעוט של 7,000- ל שירותים, מענים וזכויות, ומאי-ודאות לגבי עתידם. מרביתם חיים בעוני, ולרוב ברחו ממדינות המוצא בנסיבות קשות וטראומטיות. בעירייה טוענים שהטיפול המסיבי והגדול חייב להיות של המדינה וזה איננו. ניסיונות הגירוש למדינות שאינן אריתריאה או סודן בהן נשקפת סכנה אמיתית לחייהם סוכלו. בנוגע לטיפול במהגרי עבודה הרי שהעירייה מחויבת לדאוג לכל תחומי החיים לאוכלוסייה זו. גם כאן עולה מדי פעם נושא הגירוש אם כי בממדים קטנים הרבה יותר מאשר שאלת גירוש מבקשי המקלט. מ � כל עוד מדינת ישראל לא מוכנה להכיר במבקשי ה : הפתרוןן קלט ככאלה תמשיך ליפול מעמסת הטיפול על העירייה ועל עמותות וארגונים הפועלים למען אוכלוסייה זו.

| גבעת עמל צילום: ריאן

פינוי פיצוי 5 ש � בשנים האחרונות פועלת העירייה לפינוי מתחמים ו : הבעיה כונות שתושביהם אינם נחשבים בעלים של הקרקע למרות שלעיתים קרובות הם ומשפחותיהם נמצאים שם מאז קום המדינה ולעיתים לפני כן. הם הובאו למקומות כמו גבעת עמל, חלקים מכפר שלם ושוכנת הארגזים על מנת לשמש קו הגנה מול כפרי ערבים. ההסדרים והבעלות על הקרקע ברבים מהמקרים לא נעשו ומבחינת המדינה הם נחשבים פולשים. השטחים נמכרו ליזמים שבנו ובונים עליהם מגדלים ותושבים נאבקים כדי לקבל פיצויים שיספיקו להם להתחיל מחדש. ברור שצריך התחדשות עירונית כדי לשפר תנאים, הפתר ן: תשתיות ואף לבנות שכונות שלמות, אך ראוי לשלם פיצוי הוגן לכל המשפחות המפונות שמתגוררות בשכונות לעיל מזה שנים רבות. תה מ ליך כוחני מביא לשינוי מתמשך של אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית. ראוי שהעירייה תבנה מנגנון הגנה על התושבים ותפעל כדי להגיע להסכמי פיצויים שייקחו בחשבון את תפקידם ההיסטורי של התושבים במאבק על הקמת המדינה ואת העובדה שעל חלקות האדמה יושבים וגרים כבר הדורות השלישי והרביעי.

הטיפול נופל על העירייה. מבקשי מקלט בנווה צילום: | שאנן ריאן

אין חניה העירייה מעודדת תושבים לזנוח את הרכבים הפרטיים לטובת חלופות אחרות, כמו תל-אופן הפתר ן: (שלא היה מוכן טכנולוגית לעידן האופניים החשמליים והקורקינטים), האוטו-תל (שנחשב ליקר וגם נתקע בפקק כמו רכב פרטי). ייתכן כי הפתרון יצטרך ממד נוסף שהוא בניית חניונים תת קרקעיים רבים יותר במקביל לשיפור התחבורה הציבורית ברחבי העיר. בדיוק כמו בלונדון, ניו יורק או פריז, ברגע שהתחבורה הציבורית תאפשר זאת, התל אביבים יגיעו למרכז העיר ללא רכב ולא יצטרכו חניה. 4 2,200 נגרעו מקומות חניה | כחול לבן צילום: ריאן דקות בממוצע כדי למצוא מקום חניה הנמצא במרחק 45 לנהג המתגורר במרכז העיר נדרשות כ- : הבעיה הליכה סביר מביתו. מצוקת החניה בעיר התגברה בשנים האחרונות עם קידום תוכניות לצמצום ההתניידות והתלות ברכב פרטי, בהן סלילת שבילי אופניים, הרחבת מדרכות, הקצאת מקומות חניה לרכבים שיתופיים מקומות חניה בכחול לבן, בעוד 2,200 ועבודות הרכבת הקלה. בסך הכול, בחמש השנים האחרונות נגרעו קבעה מועצת העיר תקן מקסימלי של חצי מקום חניה לדירות 2020 נוספו במגרשים פרטיים. בשנת 11,900 שיקומו במרכז העיר ואפס מקומות חניה בקרבה לתחנות וקווי מערכת הסעת המונים.

31

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 15.4.2022