תל אביב 15.07.22

/ רונן מיילי /

"השכונה נסגרת יותר מוקדם". | הדודות צילום: ריאן

צילום: יח"צ

ויתרו על הבליינים שהעיר השתנתה. היא מתחילה להיות אין ספק אורבנית, צפופה (בעיקר למשפחות) ולכן הבליינים נדחקים החוצה, בעיקר המועדונים. בעבר היינו עו ־ שים פה מסיבות ענק ברחוב ברוטשילד, פורים בכי ־ אלף איש ופסטיבל הגאווה היה 150 כר המדינה עם מתפרס על כל גן צ'ארלס קלור. השינוי נוצר כחלק ממדיניות העירייה ולא בגלל שהדור הנוכחי לא יוצא לבלות. מתחמי הצעירים והבילויים עברו לשוליים ויש מקומות כמו בית רומנו (שגם אמור להתפנות בשנים הקרובות) - כשיש איפה לבלות הצעירים מצביעים ברגליים ולכן המקום מלא ומהווה אבן תר ־ בות לעיר. המקומות נעלמו לא בגלל שאנשים לא רצו לבלות, אלא מסיבות אחרת. למשל באבן גבירול אי אפשר היה לעשות רעש בערבים ובלילות בגלל השכנים. בגלל זה הבראסרי נסגר. גם אין חניה, וכבר לא משתלם שנים 15 להחזיק עסק מבחינת שכירות וארנונה. לפני היו לעירייה קווים ברורים לגבי מה מותר להפעיל ואיפה: קו חום לפעילות עד שתיים בלילה, קו אדום לפעילות עד ארבע בלילה, וכך הלאה. היום אין כנ ־ ראה נציגים של בליינים וצעירים בעירייה, אז הכל התמוסס. העדיפו לוותר על הצביון הבלייני ועל חיי . בניו יורק או ברלין משאירים את אזורי 24/7 הלילה הבילוי כייעודיים לשולי העיר ובתל אביב לא מקצים אזור כזה. פעם היו מועדונים ביד חרוצים. אבל איזו יד מכ ־ וונת אמרה שזה כבר לא האזור הקולי, אז דחקו אותו החוצה. למה מוזיאון, שמכניס מעט מאוד אנשים ביחס לכמויות שמגיעות למועדון, מקבל תמיכה מהעירייה אבל למועדונים בתל אביב אין תמיכה? יש לי כעס ויש לי תסכול. מי פותח היום ברים? חמישה שישה שותפים ששמים מאה אלף שקל, עד שמקבלים תביעה מעורך דין שהם מפריעים לשכ ־ נים – ואז הם נאלצים לסגור מוקדם, ובסוף פוש ־ טים את הרגל כי לא יכלו להתפרנס לתוך הלילה. ריקוד הוא בין שני צדדים. כשאין עם מי לרקוד – אתה נרדם. אפשר לזוז ימינה ושמאלה, אבל בתל אביב כבר אין מקום לזוז. הבלוק ואפילו החתול והכ ־ לב – הכל נעלם לי. כל מה שאבן שואבת נעלם, בי ־ טלו את התרבות. דור המועדונים כאן - נעלם, בוטל וחוסל. מיילי שימש כיו"ר איגוד הברים והמועדונים ● " 17 והיה הבעלים של ה"חתול והכלב" ו-"האומן

(בלילה)

"מצוקות של כוח אדם". דיקסי צילום: תומי הרפז |

שוחים נגד הזרם אחד מבתי הקפה הבודדים שעוד עו ־ בדים מסביב לשעון הוא קפה נונה באבן גבירול. "מאחרוני המוהיקנים", כך מג ־ דיר את המקום אחד המנהלים. "העבודה בלילה היא חלק מהאופי של המקום, אבל אתה שואל אותי אם זה מצדיק את עצמו? הבעיה היא למצוא כוח אדם. מצד אחד, פחות צעירים מבלים, ומהצד של הע ־ בודה במקום, פעם צעירים היו עובדים לתוך הלילה, היום הם כבר לא רוצים להרוס את שעות השינה שלהם ליום למחרת, כי חלקם מתפרנסים מכמה עבודות במקביל". חשבתם לסגור במהלך שעות הלילה? "על אף שיש הרבה שעות מתות, לא נוותר בכזו קלות. במקביל, אנחנו עו ־ שים משלוחים כל הלילה". עוד מקום לילי שמחזיק מעמד בלילות תל אביב הוא הבנדיקט בשדרות רוט ־ שילד, אך אחיו בבן יהודה הפסיק לפעול בלילה. "הסניף סגור בלילה מתקופת הקורונה, וברגע שיהיה מספיק צוות הוא גם יתחיל להיות פתוח בסופי שבוע בלילה", מבהיר יאיר קינדלר, מבעלי רשת מסעדות בנדיקט שידועה בארוחת הבוקר שלה שמוגשות בכל שעות הי ־ ממה. "תרבות הבילוי השתנתה", מאבחן קינדלר. "חלק מהסניפים שלנו נסגרו בלילה בגלל הקושי למצוא כוח האדם". אחד מן היסודות של העיר ללא הפסקה היה ללא ספק מועדון הכושר והבריכה "ג'ימי" שפעל בכל שעות היום והלי ־ לה על הגג של הדיזנגוף סנטר. המקום נרכש לאחרונה על ידי חברת הולמס

פלייס ששינתה את המדיניות. מהר ־ שת נמסר השבוע: "הולמס פלייס סגרו את הבריכה בדיזנגוף סנטר בלילות כי לא היה ביקוש. אנשים פשוט לא הגיעו לשחות בשעות הלילה המאוחרות. כיום הבריכה פעילה במהלך השבוע משש בלילה". 23:00 בבוקר ועד במסעדת הדיקסי אמנם לא עובדים יותר בלילות, אבל מבהירים כי המטרה כן לחזור ולפעול מסביב לשעון. שרון אדן ), מנכ"ל קבוצת חיים כהן – הבעלים 43( של מסעדת דיקסי אמר: "כמו כל העולם התמודדנו עם קשיים ומצוקות של כוח אדם. יש דרישה מאוד חזקה מצד הקהל לגיוון ולהפעלה בשעות הלילה, ואנחנו בעתיד מתכוננים לחזור להפעלה מחדש גם בשעות הלילה, ומגייסים את האנשים שנים, 29 הרלוונטיים. דיקסי קיימת כבר שנים". 29 ומקווים להיות לעוד לפחות בינג' במקום בירה יש הטוענים כי ראש העירייה לשעבר, שלמה להט (צ'יץ') הוא זה שהמציא את הסלוגן "תל אביב: עיר ללא הפסקה", אולם לפי אנשי פרסום, מי שהמציא ), תושב 66 אותה בפועל הוא אילן שיר ( צפון העיר שכיום מתמחה באסטרט ־ גיה ומיתוג של ערים בישראל ובעולם. שיר היה קופירייטר צעיר 1988 בשנת במשרד צרפתי-שטרנשוס ושם זה קרה לדבריו. "יצרתי את הסיסמה כקמפיין תיירותי, בעקבות האינתיפאדה הרא ־ שונה, במטרה למשוך מבקרים ישרא ־ לים לעיר. עד אז נמנעו מלהגיע אליה בגלל תדמית בעייתית שהייתה לתל

אביב. המושג 'מיתוג עיר' לא היה קיים אז, והתחיל להתבסס רק בפרויקט השני שלי: 'חולון עיר הילדים'". למה נבחר הסלוגן עיר ללא הפסקה? "הקונספט בזמנו נועד להעצים את חיי הלילה שהתקיימו בכמה מוקדים, והעיר שלה DNA החליטה להגדיר את ה כ-'עיר ללא הפסקה'. הקופירייטינג של הסיסמה התמזג לי עם הפרפרזה לשל ־ טים על העסקים שהיו אז ברחבי העיר, ובהם נכתב: 'פתוח רצוף בלי הפסקה'". ומה אתה חושב על הסלוגן שלך בה ־ קשר למצב היום? "הרלוונטיות של המותג נוגעת לשא ־ לה האם עצם זה שפחות מבלים בלילות, זו תופעת פוסט-קורונה חולפת, או מגמה אסטרטגית שבה תל אביב הופכת מעיר שתושביה יוצאים החוצה כדי לב ־ לות – לעיר שמזמינה את התרבות אליה הביתה, בהקשר של שליחויות אוכל, שיחות זום וצפיית בינג' בטלוויזיה". העירייה: "בניגוד לנטען, העיר הייתה ועודנה עיר ללא הפסקה, כאשר כמעט בכל שעה משעות היממה היא הומה. בעיר ניתן למצואלאמעטאזורי בילוי כגון שוק הפשפשים, השוק היווני, שוק לווינסקי, מתחם הר סיני (בית הכנסת הגדול) ועוד. אכן, מקומות בילוי רבים נסגרו (כדוג ־ וכו'), אולם תחתם 17 מת מועדון האומן נפתחו לא מעט מקומות בילוי חדשים, כשהעירייה בוחנת ללא הרף היכן ניתן לייצר אתרים נוספים שיישארו פתוחים כל הלילה. על פי הנחיית ראש העירייה לגופי התכנון, ישנם ניסיונות להכשיר עוד ועוד מקומות בילוי בקומות מרתפים באזורים מסחריים".

13

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 15.7.2022