תל אביב 15.10.21

. השירים בו 17 במשך ארבע שנים מגיל נעים בין שירים על מזגן כי חם לי בבית לבין סאטלות ותחושת היי למרות שלא ידעתי איך זה מרגיש כי אפילו אז עוד לא עישנתי". מניו יורק הוא זוכר בעיקר את הרא ע פרים שיושבים על בידוריות, שרים ברחובות ומוכרים דיסקים. בן דוד נתן להם את שלו. כל מי שהיה מוכן לשמוע עליו ועל התוכניות שלו בן דוד סיפר. זה הוביל בעיקר לשום מקום אבל יום אחד, במסיבה אליה הגיע בקולורדו, הוא קיבל מיקרופון. "קח, תשיר", אמר לו המארח. ובו דוד לקח. ושר. זאת הייתה ההופעה הראשונה שלו. ממנה הוא מת ע חיל לספור. אחריה הגיעו הזמנות מכמה מועדונים בניו יורק. "הרגשתי שאני חי את החלום", הוא מספר. "יום אחד עצרנו בתחנת דלק באל. איי, וסתם, התחלנו לדבר עם איזו בחורה, מפה לשם הסתבר שהיא צלמת הקליפים של מיסי אליוט ולודאקריס. היא נדלקה עלינו והחליטה להכניס אותנו למסיבה מלאת ראפרים מפורסמים ומוכרים בהם אני הייתי הלבן היחיד". אחרי שלושה חודשים וחצי, למרות החלום, בן דוד חזר לארץ. "טיילתי עם נטי חסיד, ראפר וחבר קרוב. אחרי חודש וחצי התחלנו לריב על שטויות והת ע באסנו אחד על השני. חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לחזור". החזרה לארץ סימנה שלב חדש. החלום האמריקאי התחלף והתחיל פרק לימודי התקשורת והניהול במכללה למנהל. מתי חזרת לאומנות? "אחרי התואר. הרגשתי שאני מרצה את ההורים שלי. כל התואר מה שעניין אותי היה רק סאונד. אפילו הצעתי לפ ע תוח במגמה קורס עריכה וראש המגמה נתן לי לפתח יחד איתו את הקורס. כל התלמידים שילמו לי שאעשה להם את עבודות הגמר של הפקה ויצירה בקורס הזה שאני הגיתי. אז הבנתי איפה מקו ע מי – באולפן. אחרי זה התחלתי ללמוד במכללת 'מיוזיק' קורס של שנה: סאונד, הפקה ועריכת וידאו". מלונדון לתא בכלא לימודי התקשורת נראים רחוקים מאוד. היום בן דוד מנהל יחד עם אשתו מעיין עסק משותף ומשגשג המציע שי ע רותי אודיו, וידאו, פוסט, גרפיקה ואף מיתוג ובניית אתרים. "כל הע ע בודה באולפן והעסק נועדו רק

הייתי חרוץ או חי חיים מלאים כמו שאני חי היום, הייתי עסוק רק בלחפש את השאכטה. היום שלי התחיל בלקום בבוקר או יותר נכון מתי שבא לי, לעשן, לשתות, לאכול מה שבא לי ולעשן מי ע נימום עשרה ג'וינטים, בלילות חגגתי ויצאתי. ואז המנה החוקית שהרישיון אפשר כבר לא הספיקה לי. הייתי צריך להתארגן על חומר לא חוקי". את רגע המעצר הוא זוכר עד היום "חזרתי יום לפני זה מלונדון, שם בי ע קרתי חבר", הוא מספר. "לעסק בו נמ ע כרו הסמים היה משרד אמיתי ששימש כמרכז שליחויות. אחד השליחים היה חבר ובאתי להגיד לו שלום. מיד אח ע ריי נכנס צוות בילוש והחזיק את כל מי שהיה במקום בתוך המשרד. משם עצרו אותי ליומיים ואז העבירו אותי לשבוע במעצר בית. יום אחד קראו לי לחקירת המשך והראו לי הודעות בטלפון שהסו ע חרים שלחו לי, הוכחה לקנייה". בן דוד היה עצור במשך חודש וחצי באבו כביר. בכתב האישום שהוגש נגדו נטען שהוא סייע לסחר. בסוף ההליך המשפטי נשלח בן דוד לרצות עונש מאסר בן חודשיים בכלא רימונים.

"אין לך כוח, עובדת, ממש קשה לצמצם את המינוס, לא נעים להתפשר חלומות של אתמול הם מתכון להתעשר חלק נכבד מהדרך מצריך להיכשל" (מתוך "שקט אורבני") בלהיכשל הוא מבין. גם בחלומות להצ ע ליח. גם בכל מה שנמצא ברווח שנפער בין שני הקצוות האלה. קוראים לו אור ), אבל בתעשייה מכירים 36 בן דוד ( ע � . ראפר. אסיר לש OBD את השם בר. פצוע בלב תמיד. גם כשהוא יושב באולפן ההקלטות בבית היפה שלו ומתכונן לצאת האלבום השלישי שלו, "פאנקילישסוואגי" מיד אחרי החגים. מה המשמעות של שם האלבום? "מעין שעטנז כזה. אלה שלוש מילים שמתארות את הלך הרוח שלי - מוזיקה טעימה, כיפית לאוזן וסוואגית. השם הזה מלמד על אופי המקצבים של השי ע רים. יש בזה פאנק, סוואג ודלישס, יענו טעים". לא נשמע פצוע. "הדרך לאלבום הזה לא הייתה קלה בכלל. הייתי צריך לאכול לא מעט חרא כדי שאוכל לכתוב בצורה המזוקקת ביותר. אני חושב שהמילים האמיתיות והלא כל כך שמחות שיושבות על ביט מגניב ופאנקי מתארות את האופי שלי". סאונד של ייעוד הוא נולד ברמת אביב ג'. אביו עובד צה"ל לשעבר ואמו שוטרת בדימוס. בן דוד מדבר על ציפיות גדולות מכיוון ההורים ואשמה שלו כשהוא לא עומד בהן. "אני ואחותי היינו מתקשים במת ע מטיקה אז תמיד דחפו לנו מורים פרטיים שנהייה הכי טובים. זה גם הביא הרבה התנגשויות", הוא מפרט את מסלול הכאב. "בגלל שהם לחצו עלינו להגיע להצלחה אז אני ואחותי היינו מרדנים יותר. אני מאוד אוהב אותם והיום אבא הוא החבר הכי טוב שלי ואני ואמא יוש ע בים אחת לחודש לקפה ומדברים. אבל זה ממש לא היה ככה קל ופשוט בילדות". איזה ילד היית? "למדתי בבית הספר לטבע בדרום העיר, אבל הברזתי משיעורים. הייתי ילד שנאבק בבריונים. חטפתי מכות לא מעט וגם החטפתי. היום, בדיעבד, אני יודע שאלו היו

"שם האלבום מלמד על הלך הרוח שלי - מוזיקה טעימה וכיפית לאוזן. זה גם האופי של המקצבים של השירים. יש בזה פאנק, סוואג ודלישס, יענו טעים"

"בכלא לא יצרתי הרבה". בן דוד בקליפ "שופטים"

מה אתה הכי זוכר מהכלא? "לא אשכח את היום ששוחררתי מה ע מעצר. לקחו אותי ממתחם כלא רמלה לפנות בוקר והגענו לבית 2:00- ב ו � . הש 6:00 המשפט בתל אביב בשעה פט רצה לשחרר אותי, אבל התביעה התעקשה שלא. הם הגישו ערעור והע ע לו אותי חזרה על זינזנה כדי להחזיר שעות, עד 24 אותי לתא ברימונים, ל- שאחזור לבית המשפט לדיון בער ע עור. הייתי בדיכאון. ההתמודדות עם המחשבה שכנראה לא אשוחרר הייתה קשה. בדרך לרימונים עצרנו בכלא רמלה. שם התברר שהתביעה ויתרה על הגשת הערעור וקיבלה את החלטת השופט. יצאתי משם, עישנתי שתי סיג ע ריות ברצף. לא היה לי טלפון להתקשר להודיע ששחררו אותי. ביקשתי מאחד הסוהרים אם אפשר שיחה והתקשרתי לאבא שלי". הצלחת לכתוב בזמן המאסר? "כן, שניים-שלושה דברים גם הצליחו להשתלב באלבום שיצרתי אחרי הכלא בשם 'אור'. בין היתר הוצאתי את השיר 'שופטים' והקליפ שלו מתאר באנימציה אותי בכלא.

"כשהייתי בכלא פחדתי שמעיין תעזוב אותי כי בילגנתי לה את החיים. היא בכל זאת נשארה איתי, אבל היינו צריכים לתקן את כל מה שהרסתי"

כדי שאוכל להמשיך לכלכל את המטרה שלי – להיות – ראפר במשרה OBD מלאה". איך לעזאזל הגיע כלא לקו ־

הפרעות קשב וריכוז. את האבחון הרשמי קיבלתי רק לקראת סוף השירות הצבאי שלי, לכן כל שנות בית הספר היו מלאות בהפרעות עם סימני שאלה רבים לגביי".

רות החיים שלך? "אחרי הצבא התחלתי לעשן. כשהייתי קיבלתי רישיון לגראס רפואי 28 בן בגלל בעיה רפואית בבטן והתמכרתי לסמים. באותה תקופה יצרתי מוזיקה, אבל היא הייתה מאוד חד גונית ומ ע לאה בהרבה אגו ופאסון של 'אני סטלן מגניב'. מבחינת תפקוד יומיומי עבד ע תי בחצי משרה באיזה חנות. לא באמת

את שנות התיכון עשה בעירוני ד' ואחריהן התגייס לצבא. היה אלחוטן . אחרי השחרור נסע לארצות 8200 ב- הברית. לבחון בפעם הראשונה איך מקבל העולם את היצירות שלו. היום הוא אומר שאלה היו טקסטים שטחיים ומתלהבים. "לא כתבתי על נושאים בו ע גרים, יש לי אלבום ראשון שהקלטתי

21

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 15.10.2021