תל אביב 19.08.22

למנהלים ברור: הגרוע עוד לפנינו חמישה בכירים במערכת החינוך מספרים על המירוץ המתיש אחר מורים בתי ספר ללא מורים זו קטסטרופה ברורה. את חומרת המצב משקפות מודעות ה"דרושים" שמפרסמים מנהלי בתי ספר בתל אביב בר ־ שתות החברתיות. בימים כתיקונם, מפקחי בתי הספר מראיינים מועמדים ושולחים אותם לבתי הספר, שם הם מתמיינים על ידי המ ־ נהלים ומצפים במתח לקבל תשובה חיובית. כיום, לוחות ה"דרושים" מוצפים במודעות שמחפשות בנרות מורים וכפי שאפשר להבין – כמעט כל מי שיענה על דרישות המינימום יכול לראות את עצמו כמי שהתקבל לעבודה. זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה, מה עוד נתן לעשות? "גם אם יעלו את המשכורת בעוד אלף ואפילו אלפיים שקל - זה לא יתקן את המצב. נכון שהמשכורת היא נוראית ומשפילה, אבל המצב לא ייפתר בשיפור שכר בלבד אלא בת ־ פיסה בסיסית בנוגע לחינוך, וזה פועל יוצא של מצב המדינה. כשהמדינה הופכת להיות יותר פשיסטית, יותר גזענית, גם מעמד החי ־ נוך מושפע. יש פה בעיה של חברה שתופסת את המורה במקרה הטוב כבייביסיטר ובמק ־ רה הרע כמישהו שצריך לסתום לו את הפה. אנחנו לא שומעים את המחנכים צועקים על ההפרטה לקניית שירותים מקבלנים. המנה ־ לים שותקים ומוכנים להיות חלק מההפרטה". רם כהן, מנהל תיכונט, עד כמה לדעתך שה ־ מצב קשה? "המשבר מאוד קשה וגדול ואני לא משוכע שאנחנו רואים את הסוף שלו אלא נמצאים בפתחו של תהליך ארוך שעשוי להקיז מאיתנו הרבה מאוד דם בדרך. זה בעיני הדבר היותר מטריד בסיפור. גם הסכמי השכר לא יפתרו את הבעיה. השכר עצמו יוכל להביא בתורו מורים והכשרה טובים יותר, אבל אני חושש שהוא לא יעשה שינוי. כשנוצר פער רחב מאוד בין העשירונים הגבוהים לנמוכים, מדו ־ בר במשק שנמצא בכשל שוק". סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי "נו ־ פים" בקרית שלום, מה קורה כאן? "יש פה משבר לאומי. יש מחסור ביועצות, פסיכולוגיות ותרפיסטיות. מדברים על זה שמשרד החינוך מכשיר מהלך של מחנכת אחת לשתי כיתות. יש גם מורות שעדיין לא נטשו אבל הן בפונטציאל גבוה לנטוש, כי הן אלו שיספגו את העומס הקשה של המחסור". לימור מילר, מנהלת תיכון עירוני ה', איך עוצרים את 'הדימום'? "אני יודעת שהמכללות והאוניברסיטאות עושות מאמצים להפיק את המירב מההיצע. חייבים לפנות זמן למורים לפיתוח מקצועי, הכנה לשיעורים, בדיקת מבחנים וכדומה. צריך לקצר את תהליכי פיטורי המורים הלא ראויים ולא להעביר אותם ממקום אחד למ ־ שנהו. בעירוני ה' תיפתח השנה ללא חוסר במורים ולא בגלל שאני קוסמת, אלא בזכות עבודה קשה, ראיית המורים והצוות כולו וח ־ שיבה על הצוות מתוך הערכה". רונן רפאל, מנהל תיכון עירוני ט', מדוע הג ־ ענו למצב כזה? "זה תהליך של כמה שנים שהכמות והאיכות בירידה ועכשיו הגענו לתחתית. אם הייתי יודע שבעוד שנתיים, שלוש או ארבע יהיו מורים יותר איכותיים, הייתי חורק שיניים אבל זה לא המצב. יש עומס גדול על המורים שהם ילמדו יותר כיתות ובגלל זה אנחנו לא מצליחים להביא את הכי טובים לענף. מי שנ ־ שאר מרגיש פראייר".

צילום | כהן פרטי

צילום: | דגני תומי הרפז

החינוך בארץ", אומר השבוע לידיעות תל אביב מנהל בית ספר יסודי מוכר ומוערך בעיר. "במשרד החינוך אטומים, מיושנים, לא מבינים אינטרנט ואת הדור הדיגיטלי". העיריה מנסה להתערב בקווי הלימוד הישרים שמוכתבים ממשרד החינוך, לשבור את המסגרת הריבועית הקשו ־ חה ולהעשיר את מערכת הלימודים עם אנשי הייטק, בוגרי אקדמיה, בכירי תע ־ שיה וכל מי שיכול לתרום ולו בשיעורים מרכזי סיוע 27 חד-פעמיים. לדוגמה: לילדים איטיים בלימודים שהוקמו ביפו ("הפרח בגני"). "בדרך לעולם שלישי" המחסור הקריטי באנשי הוראה בתל אביב ידוע היטב בצמרת. בכירי העיריה אינם מתכחשים לו אך מעדיפים (ובמידה לא מעטה של צדק) להפנות את הזרקור אל המדינה. שירלי רימון, מנהלת מי ־ נהל החינוך בעיריה: "המשך הזנחת כו ־ חות ההוראה תהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי. הפיתרון הוא קודם כל כסף, אחר כך הכרה ואיתו גם הערכה צי ־

בורית. גם אם זו טיפה בים, עיריית תל אביב-יפו רואה את טובת האנשים כחלק מטובת המערכת ולכן מדובר במהלך כל כך חשוב". ראש העיריה רון חולדאי ממשיך את הקו: "אין זה סוד שמערכת החינוך בכל ישראל סובלת מחוסר חמור בכוח אדם. הסיבות לכך הן רבות, כשבראשן תנאי העבודה והשכר. אולם בתל אביב-יפו מתווספות לסיבות הלאומיות נסיבות מקומיות שרק מחריפות את הבעיה: יוקר הדיור, הצפיפות, מספר הולך וגדל של ילדים וכדומה. בנוסף למענים שהצענו בעבר, כדוגמת דיור בר השגה למורים, תוכנית הסבת האקדמאים להוראה ופ ־ תרונות חניה שונים - עתה אנו מוסי ־ פים תקציב ומענים נוספים בהם תוספת משמעותית של שעות, הכפלת תקציב מימון החניות למורות ולמורים, הטבות לאנשי חינוך בכניסה למוסדות התרבות והאמנות בעיר ועוד. "נמשיך לפעול בנושא החשוב הזה, במטרה לעודד את הישארותם של אנשי הוראה איכותיים ולאפשר להם להקדיש את עצמם לחינוך ילדינו בלב שקט ובת ־ נאים שיקלו על מציאות חייהם".

בכיתה. החמיר את המצב השינוי ב"חוק השילוב", שמטרתו ללא ספק טובה ומא ־ פשרת לילדים מהחינוך המיוחד ללמוד בכיתות רגילות. המשמעות היא שהורים יכולים לבחור אם ילדם ילמד בכיתה לחינוך מיוחד או בכיתה רגילה. בפועל יש למהלך משמעות תקציבית, שקשה לתפוס בעין: לפי החוק אסור להגיד לילדים ה"רגילים" בכיתה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים ואם יש סייעת בכיתה - אסור לציין שהיא שם בשביל אותו ילד. החוק (המבורך) הושת על בתי הספר אך לא גובה במשאבים והכשרה של הצוותים. התוצאה היתה אינפלציה של ילדים מיוחדים (חלק עם אוטיזם חמור) בכיתות הרגילות, ללא מענה טיפולי שהיו מקבלים אם היו ממשיכים במסגרות הייעודיות של החינוך המיוחד. בפועל זה התבטא בהטרדות, אלימות ובעיקר אפליה כלפי אותם ילדים. גם במינהל החינוך וגם באגף הרווחה הרגישו בשנה האחרונה את מצוקת ילדי החינוך המיוחד שהתבטאה בצעקות, אלימות פיזית, אלימות מינית, חסכים רגשיים ומחסור בשיעורי חינוך לכלל הכיתות. "צריך לשנות את כל שיטת

11

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 19.8.2022