תל אביב 19.11.21
neomi-ra@yedtik.co.il
הקירות צעקו אתשיברון הלב, העלבון וההפקרה של המדינה ‰ נעמי רייכמן הייתה עם משפחת לוי המורחבת בלילה האחרון שלה בגבעת עמל עד שהגיעו השוטרים לפנות אותם לא לעצום את העיניים
הצעקות ששוברות לא, אלה לא את הלב ומועכות אותו אלף פעמים בלי ־ לה הארוך שבו המתינו בגבעת עמל לשוטרים שנשלחו לפנות את אחרוני החלוצים שעוד חיו בו עד יום שני בבוקר בכמה מתחמים משפחתיים. לא, אלה לא ההוראות שקיבלו הפעי ־ לים (המעטים כל כך) שהגיעו כדי להיות עם המשפחות בשעות הקשות האלה, לצעוק מיד כשהשוטרים ייכנסו אל הב ־ תים: "בושה! בושה!". אלה אף פעם לא הצעקות שמוחצות את הלב. זה השקט שבו עומדת רחל לוי שנים, 75 שאל גבעת עמל הגיעה לפני כשהייתה בת ארבע. אמה, בת חברון, ואביה החליטו, היא כבר אינה זוכרת או לא ידעה מעולם, מדוע נדדה המשפחה משם אל ירושלים ומירושלים על הקצה של הקצה של תל אביב, היכן שהיה הכפר ג'מוסין. והנה היא כאן הלילה, עומדת על יד הקירות שצועקים את שברון הלב, את עלבון ההפקרה של המדינה, את כאב הרמיסה ורחל לוי עומדת ליד כתובות הקיר שלה ומנסה לשיר בשקט "כאן נולדו לי ילדיי וניניי, אתם מכירים את השיר, כן? תשעה נינים נולדו לי כאן". × × × לא הצעקות, אלה אף פעם שאגות הגוף והנפש, זה השקט הנורא. כמו השקט של רונית אלדובי, דוברת
שאנחנו, אלה שבאנו להיות עם המשפ ־ חות בשעות הקשות האלה, מספרים כדי להישאר ערים. כמעט בבוקר הוא קם פתאום ממקומו. "מי רוצה קצת מתוק?", הוא שאל כאילו סיגי, גם היא ממשפחת לוי ומהנחלה הזאת, לא הוציאה כל הלילה עוגות וופלים ומעדני חלב וחטיפים כדי שנצליח כולנו לצלוח את כל זה. אבל איציק פתאום שאל בשקט "מי רוצה מתוק" והלב שלי התפוצץ מבפנים כשהוא לא שמע תשובות אז הוא נכנס פנימה וחזר עם שקית גדולה ובה טילונים וארטיקים וקרטיבים ואמר "קצת מתוק. חייבים". × × × של חני, הבת הנוספת רחל מדליקה סיגריה בסיגריה. גם היא לא צועקת. לאורך הלילה היא עסוקה בלסדר ולארגן את מה שנשאר מהבית 7:00־ שלה לפני שהמובילים שהזמינה ל בבוקר יגיעו ויעמיסו את הארגזים. לאן? מחסנים שנשכרו. רוב המשפחות שכאן עשו ככה בימים האחרונים כשהבינו שזה סופי, שהמאמצים שלהם יחד עם חברות הכנסת גבי לסקי (מרצ) ונעמה לזימי (עבו ־ דה) להביא לאישור המתווה המוסכם לפי ־ צוי אחרונות המשפחות בגבעת עמל, נכש ־ לו. בגבעת עמל מצביעים על שרת הפנים איילת שקד ושר המשפטים גדעון סער כמי שהיוו מכשול בהגעה לאישור הזה.
בהפוגהקטנה חני מתיישבת, מדליקהעוד סיגריה ומספרת איך באחד הביקורים שלה בכנסת דיברה עם מנסור עבאס וסיפרה לו איך התקשרו אנשי גבעת עמל לווקף המו ־ סלמי ודיווחו על בית הקברות המוסלמי שנמצא בשטח השכונה, מה שהוביל לעצי ־ רת הבנייה בשטח הזה, גידורו ושמירה שלא לפגוע בקברים. את השלט "שייך לווקף" אפשר לראות עכשיו על הגדר. "ידענו על בית הקברות הזה תמיד וש ־ מרנו לא ללכת בו", מספרת סיגי. "זה היה חשוב לנו שלא לפגוע". ככה. בשקט. בפאתי הלילה האחרון שלהם במה שהיה פעם הבית שלהם, מס ־ פרים אנשי עמל על גדלות ורוחב לב. איזו צעקה יכולה לזה? × × × מחסומים. אחד בחוץ מקימים בשביל העולה מכיוון דרום. מחסום של ־ טים מקרטון וכמה פחים. בצד השני, מהכניסה מכיוון שכונת בבלי מדליקים הפעילים מדורה קטנה והם יושבים סבי ־ בה כל הלילה. לא רחוק משם מחסום של מכונית שיצאה מזמן מכלל שימוש וק ־ רשים, דלתות ישנות, עצים. לא משהו שהמשטרה לא יכולה להעיף בחצי דקה. שקט מסביב למדורה. אני נזכרת בפי ־ . מאות תושבים ופעילים באו 2014 נוי מ- להיות עם המפונים. היום בקושי בקושי . זה הורס את הנשמה. 30 בבוקר, כשהמשטרה הגיעה אחרי
גבעת עמל, האישה שמתווכת את תו ־ לדות ההפקרה של מי שהמדינה הביאה לכאן ואחר כך, במשך שנים, עד השנה בעצם, הקפידה לקרוא להם פולשים עד שהגיע שופט ששם לכך קץ ופרס את כנפי ההתיישבות גם על אנשי גבעת עמל. אז השקט של רונית אלדובי, ונועם הליכותיה ומתיקות קולה שלא נפגמו אפילו קצת אפילו שהאופק השחור הלך וסגר עליהם והדף בעיקשות כל תקווה, שברו בלילה שבין ראשון לשני השבוע את הלב כשהיא הובילה חבורת פעילים אל מבנה קטן בתוך מתחם, או כמו שזה נקרא כאן, נחלה משפחתית. "ברוכים הבאים", היא אמרה בשקט. "אל מה שהיה עד היום החדר של הבנות שלי". זה חדר קטן וריק, את כל המתחם פינו בשעות האחרונות למחסנים בידיעה ברורה שכשהשוטרים יגיעו יהיה קשה יותרלשמורעלהרכוש. "הבנותשלי", היא אומרת לי. "ישנות הלילה במקום מוגן. לא רציתי שיעברו את הזוועה הזאת". איזו צעקה יכולה לנצח את איציק לוי, הבן של רחל, שיושב איתנו כל הלילה הזה במרכז הנחלה המשפחתית, עיניו אדומות מעייפות ומתח. הלילה האחרון במה שהוא קרא לו עד היום בית ומעוד כמה שעות (השעון לא עוצר אפילו לדקה), הוא ייזרק מפה. איציק שותק רוב הלילה. מקשיב לשי ־ חות האבל על כל מה שהיה ועוד מעט לא יהיה, על זיכרונות מליל הפינוי הקשה , גם על בדיחות וצחוק 2014 והנורא מ-
דרכה של גבעה:
2014
2013
2005
1950 הוקמו שכונות
משפחות 80 מפונות בכוח
העירייה מסכמת עם יצחק תשובה כי הוא יפנה תושבים
אושרה תב"ע הכוללת יחידות דיור 1,150
גבעת עמל א' ו-ב'
12
19.11.2021 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן
Made with FlippingBook Digital Publishing Software