תל אביב 21.1.22

לומדים מחוץ לקופסה לראשונה בתל אביב: שני גני ילדים ייפתחו בשנה הבאה ברמת אביב ובקרית שלום ויפעלו בטבע בהשראת "גני היער" הפתרון לגל הקורונה הבא? שכיחים. בשנת הלימודים הבאה ייפתחו לראשונה בתל אביב-יפו שני גנים שעיקר פעילותם במרחב הפתוח. גן אחד ייפתח ברמת אביב ג' (פא-גן, ברחוב ) בצפון העיר והגן השני (פארק החורשות) 15 דב גרונר בקרית שלום בדרום. שני הגנים יהיו בפיקוח העירייה והם מיועדים ליל מ דים בגילי טרום חובה וחובה. בישראל פועלים בכמה אזורים גני יער – זהו זרם חינוכי שהחל לפני שנים 2017 בסקנדינביה וקנה לו תומכים בכל העולם. בשנת ייסד איש החינוך רון מלצר את גן היער הראשון בי מ שראל במצפה רמון. גן יער זה פרץ את הדרך לתנועה של גני ילדים ובתי ספר בחינוך הציבורי בישראל וזכה . 2016 בפרס קרן רקאנטי ליזמות בחינוך לשנת שני הגנים החדשים בתל אביב-יפו שואבים השראה ממודל גני היער שהרעיון החינוכי המרכזי העומד בבסיסם הוא שהחיים בחוץ משמשים קרקע אופטימ מ לית להתפתחות ילדים בגיל הרך ברבדים הבריאותיים, הפיזיים, הרגשיים, היצירתיים והקוגנטיביים. בעירייה מתכננים כי בשני הגנים יקיימו שלושה-אר מ בעה ימי למידה בחוץ. לכל גן יהיה גם מבנה קבוע, שבו ייעשה שימוש במהלך הפעילות בצהרון, בקייטנה ובימי מזג אוויר קיצוני. עם זאת, גם בימי גשם ייצאו הילדים למרחב הטבעי. הילדים שילמדו בגן בצפון העיר יקיימו את הפעילות בחורשת דרזנר. הילדים שילמדו בנווה עופר יקיימו את הפעילות בפארק החורשות. ליוזמה התל-אביבית אחראיות שתי גננות מהעיר - מיכל 30 ידין וענבל רוטברד – שרתמו לטובת הפיילוט כ- גננות נוספות שעוברות במהלך השנה הכשרה מתאימה השנה הנוכחית. השבוע הן הסבירו: "הילדים ילמדו גם במבנה וגם בחוץ. המרחב הטבעי מאפשר המון למידה עם ערכים ויש בו איכויות שמשפיעות בצורה חיובית על הילדים ועל הצוות". השהייה בחוץ מתחברת לקורונה. "הקורונה נתנה לזה בוסט של הבנה. זה בא במטרה לה מ חזיר את האיזון לחיים ולהגביר את הביטחון והעצמאות אצל הילד". גם חולדאי התייחס לפרויקט ואמר: "בקיבוץ בו גדלתי למדתי את העקרונות הכי חשובים במפגש שבין הטבע לבני האדם ובעיקר את הערך של ה"ירוק" והשפעתו המרגיעה על בני האדם". מירב שלמה־מלמד הגל החמישי והערכתם של אנשי רפואה ומדע כי הקורונה פה כדי להישאר מו מ בילה לחיפוש פתרונות לימודיים פחות

רונה מקדישים לילדים בבידוד כך שיש פתרונות מקומיים ונקודתיים למצב". מה ההתמודדות הכי מאתגרת שלך בימים האלה? "ההתמודדות עם שחיקת הצוותים. הם עומדים בחזית והם באי ודאות. קשה לנהל סיטואציה חינוכית בתוך כאוס בריאותי ובתוך כל זה הם מחזיקים את ההורים ושו מ מרים על הילדים. הם גם חוששים לבי מ טחונם האישי ולבריאות משפחתם. גם צוותי המטה עובדים סביב השעון וצוותי השטח בגנים ובבתי ספר שצריכים להח מ זיק סיטואציה מורכבת. אנחנו משקיעות בתמיכה, אבל זה בסוף עליהם. בבתי ספר יסודיים יש נאמני קורונה ובתיכונים אין ולכן המנהלים והמנהלות כל היום סביב זה. בתוך כל זה גם לומדים והסיטואציה היא כאוטית. השחיקה גבוהה ומאוד מטרידה". הדלת הפתוחה רימון־ברכה מתייחסת כמובן גם לב מ עיות הרגשיות שעולות אצל התלמידים מאז פרוץ המגיפה. "בזה אנחנו מאוד מכווננים", היא אומרת. "הקצנו תקצי מ בים משמעותיים לבתי ספר בדרום ובי מ פו. כל אחד קיבל תקציב חופשי שנע בין י � אלף שקל לשיקום התלמ 300 ל- 150 דים וכמענה להיבטים רגשיים, חברתיים ולימודיים. יש פה השקעה אדירה לת מ מיכה בילדים. השירות הפסיכולוגי מפ מ עיל 'דלת פתוחה' כבר שנה וחצי, שירות שניתן חינם למורים, הורים ותלמידים. הם שולחים מייל ומקבלים שיחה עם פסיכולוגית בזום, או בטלפון ויש אפ מ שרות לקיים גם שתיים או שלוש שיחות כאלה". מה עולה מהנתונים של השירות הזה בתקופה האחרונה? "הדרישה התרחבה בתקופה האחרונה. בכל חודש מגיעים לשירות הפסיכולוגי מטופלים וכל שבוע יש מאות 2,000 כ- 50 פניות. בפילוח שעשינו גילינו ש- אחוזים מהפונים היו צוותים של בתי הספר וגני הילדים. אלה ממש צוותים במצוקה, בחרדות, בבדידות ובדאגה לבני המשפחה שלהם. הנתונים אמנם אנונימיים, אבל אפשר לזהות את סוגי המצוקות". את רואה אור בקצה המנהרה בכל שקשור למערכת החינוך בתל אביב? "לדעתי השיקום של מערכת החינוך יימשך שנתיים. אנחנו כבר עובדים על פתרונות, פעילויות וכלים. למשל כדי לבנות ולחזק את האינטראקציה החבר מ תית שנפגעה, נוציא תלמידים למחנות בקיץ שיהיו יותר באינטראקציה עם תל מ מידים. זה יהיה כמו ה'סמאר סקול' שהיה בקיץ. יהיה גם מחנות מנהיגות לבני נוער שיכניסו אותם לאקטיביות ויוציא אותם מהפאסיביות שהיא תסמין לדי מ כאון וחרדה. בכלל יהיה חיבור משמעותי לפעילויות בלתי פורמליות. נפעל כדי לעזור לתלמידים ונמשיך להמציא את עצמנו מחדש למען המטרה הזו".

ופארא-רפואיים. נותנים לזה עוד שעות בתוך בתי ספר. גם הקמנו בשכונות עוד שמונה מרכזי למידה חדשים וכעת בסך מרכזי למידה". 22 הכל יש זום אאוט גם בגני הילדים המצב בכי רע. בסוף השבוע שעבר הודיעה העירייה כי בל מ גנים ברחבי העיר התגלו 100 מעלה מ- ילדים או צוותי חינוך שמאומתים לקו מ רונה. עשרות גננות וסייעות בבידוד. "מערכת החינוך העירונית עושה את כל המאמצים על מנת שלא לסגור גנים, נעזרת בגננות צהרון במידת האפשר, מגייסת סייעות, מגייסת גננות ועדיין – יש גנים שלא ייפתחו", נאמר בהודעה. בניגוד לגנים בתי הספר נשארים פתו מ חים לעת עתה (למעט מקרה אחד של בית הספר הירדן שנסגר למשך שלושה מ � מורים נ 15 ימים ברציפות לאחר ש - צאו מאומתים). אם לבת בכיתה ג' מבית ספר בדרום העיר השמיעה השבוע את מה שחשים רוב ההורים. "הבת שלי הולכת לבית הספר ואחרי יומיים נכנסת לבידוד של שבוע וחוזר חלילה. כבר חודש אני נמצאת בתוך סיטואציה שקשה להתמו מ דד איתה. הילדים משועממים ומשתג מ עים ואני ביחד איתם. יום אני בעבודה וימים רבים אני בבית, מנסה להשלים עם מציאות בלתי אפשרית. מציאות שילד מול העיניים שלך הולך ומאבד את השיגרה, את החברים ואת החוגים. הכל מתמוטט לו. היציבות שאנחנו ההורים מעניקים להם, מתרסקת". המציאות של בית הספר הזה בדרום העיר מוכרת גם לרימון־ברכה שמנסה להחזיק את מערכת החינוך העירונית מעל למים ומתעקשת לנקוט במדיניות של אי סגירת מוסדות לימוד למרות אחוזים מהילדים 60 התחלואה הגבוהה. " מגיעים לבתי הספר בממוצע ומי שלא מגיע לומד מהזום", היא מציינת ומונה מספר כלים שמסייעים ללמידה מרחוק. "ישנם הרבה פעמים משימות באופק וב מ משוב של גוגל קלסרום. את השעה האח מ סביב זה והסיטואציה היא כאוטית. השחיקה גבוהה ומטרידה" "הצוותים שחוקים וכך גם המורים וההורים. יש איסוף רסיסים. בזה נתרכז. ננסה לעזור לכל התלמידים שמצבם הנפשי התערער" "בבתי ספר יסודיים יש נאמני קורונה ובתיכונים אין ולכן המנהלים כל היום

| רובין צילום: פרטי

מירי רובין

השגרה היא העוגן הדבר הראשון שאני עושה בכל בוקר, אחרי שאני מקבלת את הילדים בשער, זה לעבור על נתו מ ני התחלואה בבית ספר. כך נראה היומיום שלנו בבית הספר גבריאלי בתקופת הקורונה. יצרנו טבלה שמתעדכנת כל הזמן ונמצאת גם אצל ההורים. בכל רגע נתון הם יכולים להיכנס ולהתעדכן. הש מ קיפות הזאת מולם מאוד מסייעת ומחזקת את האמון שכל כך חשוב במצבים כאלה. חלק ניכר מהיום שלי קשור לע מ נייני קורונה: קבלת דיווחים על מאומתים, חקירות אפידמיולוגיות, בדיקות, התמודדות עם הנחיות חדשות כל כמה ימים ולעיתים, גם התמודדות עם תסכול מובן של הורים. לצד זה גם למורות הנפ מ לאות שלי יש משפחות, ילדים חולים או מבודדים, או שהן חולות בעצמן ולכן בכל יום אנו נאלצות לבנות מערכת חדשה שכוללת בין שניים לשלושה שיעורים מקוונים. העומס על המורות רב מאוד. מורה פותחת את יום הלימודים עם היל מ דים שהגיעו לכיתה, ובמקביל מת מ פנה לאלה שבבית. המטרה העיקרית שלנו היא הביחד, הקשר, הדאגה אחד לשני. היועצות בקשר יום יומי עם המ מ חנכות, ממפות צרכים ועוקבות מקרוב אחר כלל הילדים והילדות. במקביל, הילדים ממשיכים לצאת לסיורים, לעשות עבודות חקר, לכתוב את תעודות המחצית שלהם ועוד. זה לא מפסיק לרגע. אני מאמינה ששיגרה היא עוגן שנותן יציבות. בית הספר, היום יותר מת מ מיד, הוא אי של יציבות במצב של אי יציבות.

• הכותבת היא מנהלת בית הספר 700 היסודי גבריאלי בו לומדים כ- תלמידים

צילום: דוברות עיריית תל אביב

מורים מבית 15 הספר הירדן נמצאו מאומתים

גני ילדים 100 ב- התגלו מאומתים

* הנתונים 17.1.22- נכונים ל

השטח בו יפעל גן דרזנר ברמת אביב ג'

9

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 21.1.2022