תל אביב 23.09.22

צילום: דוברות עמותת הלל

צילום: דוברות שיבא

ד"ר אסף אהרון כ"ץ - מתמחה במחלקה פנימית בתל השומר מושקא קורקוס - יצאה בשאלה ומהארון

רפואית ופארא-רפואית הכי גבוהה שיש. הם מכירים ועוזרים בהחייאות והם חברים ומשפחה". אתה מספיק לראות את הבת שלך? "היא בת שנה ובדיוק מבחינה כשאבא הולך. יום עבודה רגיל, שאמור להיות שמונה שעות עבודה, הופך בדרך כלל שעות, ואז אני מגיע הביתה 12 ל- והיא מזמן ישנה. 21:00 אחרי שעה שעות 36 לפעמים, אחרי תורנות של בבוקר, אז אתה מגיע 11 אני חוזר ב הביתה ומתעורר לחיים כי היא רואה אותך ושמחה כולה. אז היא מחפשת את המגע, שזה הדבר הכי כיף בעולם". מה אתה הכי אוהב בהתמחות? "התחושה הטובה והסיפוק שעשית טוב למשפחה. לאו דווקא שהטיפול הצליח אלא ההוקרה של המשפחה. בלי זה קשה מאוד להעביר את היום. יש ברפואה את אפקט הקסם ובכירור ־ גיה מרגישים את זה בצורה טובה: אתה עושה ניתוח, המטופל מתעורר וכאילו שיפרת אותו וגם הוא מרגיש את השי ־ נוי במיידי. בפנימית, למעט מקרים מאוד חריגים, אתה כמעט לא מרגיש את אפקט הקסם ואז אתה עושה עבודה קשה עם הרבה חשיבה. הרבה פעמים התוצאה לא נראית לעין והמשפחה והמטופל לא מעריכים את העבודה". עוד כמה זמן נשאר לך להתמחות? "בפנימית יש לי עוד שלוש שנים וחצי, ואחר כך אני מאמין שאעשה עוד התמחות. לא אעצור בפנימית, אבל ימים יגידו".

היה לה מאוד קשה לקבל את זה". את היום חילונית לחלוטין? "החותם הרשמי של היציאה בשא ־ לה - לא לשמור שבת וללכת עם מכנסיים ברחוב – הגיע ממש לאחרונה כשהתחלתי את העבו ־ דה בעמותת הלל. הרבה חרדים ודתיים לשעבר נעזרים בעמותה. אם זה לטיפול נפשי, מציאת תע ־ סוקה, מציאת דירה והשכלה. אני מסייעת בעיקר בתחום ההשכלה. מכוונת אותם כדי שיתקבלו למכ ־ ללות ולאוניברסיטאות, כדי שיק ־ לו עליהם בתנאי הקבלה". ההורים יודעים שאת עובדת בע ־ מותת "הלל"? "בהתחלה הם קראו לעמותה 'כת שמחזירה אנשים בשאלה'. הייתי צריכה לנתק להם את הסטיגמות, להסביר שזה ארגון שמסייע לאנ ־ שים וממש לא מחזיר בשאלה". את מבקרת את ההורים? "בוודאי. מחוץ לחדר שלי אני מכ ־ בדת אותם אבל בתוך החדר אני 'אחלל מצוות' בצורה דיסקרטית ולא אצא ממנו בשבת. היום אני לגמרי חילונית, אפילו אגנוס ־ טית. עכשיו אני לא שומרת שום מצווה. הדבר היחיד שאני אוהבת זה הניגונים החסידיים. לפעמים בארוחות עם המשפחה אני מצט ־ רפת לשירה עם הילדים הקטנים וההורים שלי חושבים שאחזור בתשובה. אבל זה לא יקרה".

פחות ורוד ממה שדמיינת ויש גם את המציאות המשפחתית". החיים האישיים מתנגשים עם הע ־ בודה? "התחתנתי לפני שלוש שנים ופתאום נולדה לנו ילדה. בזמנים שיוצא לי להיות איתה בבית אתה מבין שאתה רוצה שהיא תהיה חלק מהזהות שלי ונוכחות הורית זה חובה. התמחות לאורך תקופה קצרה זה משהו שנס ־ בל. גם תת-התמחויות זה נסבל. אבל אורח חיים יומיומי כשאתה חי רק בבית החולים - אני לא בטוח שאני רוצה לעשות רק את זה". הדיונים בקיצור ההתמחויות רלוונ ־ טים עבורך? "אני לא מאמין שזה יקרה בתקופת כהונתי כמתמחה, אבל מאוד מקווה. תשמע, זה מלחמה. תורנות זה מלחמה שאתה מכין את עצמך למוד קרב ערב קודם. לפעמים גם בוקר קודם. הש ־ בבוקר כשאתה 2-3- עות הקשות הן ב ממש-ממש עייף, ואז יש התעוררות . לפעמים אתה נמצא לבד 4-5 סביב במחלקה ויש אינסוף אחריות. אתה מתעסק בדברים הכי קריטיים - מטו ־ פלים שיכולים לקרוס ואתה צריך לתפעל, כשחלק אתה מכיר רק מהע ־ ברה שנתן לך מתמחה ערב קודם. חלק מגיעים כשהם קורסים מהמיון ואז אתה בכלל לא מכיר אותם, צריך לה ־ בין מה קורה ונמצא די לבד. למזלי יש כאן את הצוות הסיעודי המדהים של מחלקה ג' ובגלל זה בחרתי בה. רמה

)26( מושקא קורקוס גדלה להורים חב"דניקים שומרי מצוות בבני ברק,

ד"ר אסף אהרון כ"ץ ), במקור מכפר סבא 33( וכיום מתגורר ברמת

אחת מתוך שישה אחים ואחיות. הכל השתנה כשהודיעה להוריה שהיא יוצאת בשאלה, ואחר כך גם יוצאת מהארון. אפשר כבר לג ־ לות בשלב הזה שההורים לא היו מופתעים במיוחד. היום היא גרה ברמת גן מסייעת ליוצאים בשאלה במסגרת עמותת "הלל". איך כל זה קרה? "חזרה בשאלה זה תהליך מור ־ כב. זה לא שאדם חרדי קם בבוקר ומחליט לזרוק את הכיפה לפח. התהליך שלי התחיל לפני כארבע שנים והושפע משני אחים גדולים שיצאו בשאלה לפני". איך המסר הועבר להורים? "כשהתחלתי ללבוש מכנסיים ראיתי שהם לא אוהבים את זה. לא היו הרבה עימותים והם די קיבלו אותי. אבל כשיצאתי מהארון זה התקבל פחות, ממש פחות טוב. הסוגיה של לצאת בשאלה קיב ־ לה איפול מוחלט לעומת היציאה מהארון. הם אמנם לא העיפו אותי מהבית, אבל הייתי צריכה לעזוב. אני בקשר איתם". מתי יצאת מהארון? "בערך שנה אחרי שיצאתי בשאלה הבנתי שאני לא נמשכת לגברים. דיברתי עם אמא שלי וסיפרתי לה כבדרך אגב על היציאה מהארון.

חינ כחלענחלגכנ חלגכ "הכיוון הכללי הוא קרדיולוגיה וצינ ־ תורים, אבל החיים דינמיים. בתחילת ההתמחות אתה מבין שאולי דברים יזרמו אחרת. מקצוע הרפואה קצת גן, התחיל ממש לאחרונה כמתמחה במחלקה פנימית ג' במרכז הרפואי "שיבא" תל השומר. תמיד רצית להיות רופא? "לא חלמתי על זה בתור ילד, אבל איפשהו בצבא חשבתי ללכת לכיוון. כשסיימתי מסלול חבר מהצוות היה צריך לחכות לפרמדיקים, התפקיד קסם לי והרגשתי שזה המקום לבחון את זה". למה התמחות בפנימית? "סיימתי את לימודי הרפואה בטכניון והרגשתי שלמרות שעברתי את כל המ ־ בחנים אני עדיין לא מרגיש רופא. אחת ההתמחויות שמלמדת אותך הכי הרבה רפואה זה פנימית, ושם צריך לדרוך כדי להרגיש את הדברים האמיתיים. אם שואלים מישהו ברחוב מהו רופא, תמיד חושבים על פנימאי. אני עדיין בתחילת הדרך. מדשדש. חלק מהמקרים אני יודע בצורה טובה וחלק פגשתי רק בספרים. יש גם מקרי קיצון שלא מופיעים בשום מקום, אז יש בכירים מלאי ניסיון ואתה לומד מהם כל היום וכל הזמן. גם מכל מטופל לומדים". במה תרצה להתמחות בטווח הארוך?

19

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 23.9.2022