תל אביב 23.09.22

"אני לא מאמין בהד-סטארט. גיוס המונים זו מניפולציה רגשית. החברים והמשפחה לא צריכים לממן את החלומות שלי". | בילגורי על הבמה צילום: טל בר אור

כמעט כל המורים ב"רימון" הם אמנים פעילים שהתלמידים שלהם יכולים לפגוש בבוקר בכיתה ובע ־ רב על הבמה. רשימה חלקית מאוד: אוהד חיטמן: בין השאר, זוכה פרס 2015 התיאטרון הישראלי לשנת כיוצר בתחום המוזיקה לתיאטרון על עבודתו במחזמר "בילי שוורץ". איה זהבי פייגלין: זמרת-יוצרת, כותבת וגיטריסטית, מהבולטות והעסוקות בעשור והאחרון. ארי גורלי: זמר, יוצר, פסנתרן ומ ־ עבד. אריאל הורביץ: בנה המפורסם של נעמי שמר, שחתום בעצמו כמוזי ־ קאי על להיטים רבים. דן תורן: פזמונאי, מוזיקאי ושחקן, זוכה פרס אקו"ם. טל גורדון: זמרת, כותבת, מלחינה ומגישת רדיו וטלוויזיה. ערן צור: יוצר ומוזיקאי מהבולטים בארץ. דניאל סלומון: פסנתרן וקלידן (לשעבר עם אביב גפן והתעויוט ומכונת להיטים בזכות עצמו). אלון עדר: זמר, נגן ומלחין (וגם בנו של יהודה עדר - נשיא ומייסד בית הספר). עדי אולמנסקי: הזמרת שעשתה סנסציה כשחיממה סופרסטארים בינלאומיים כמו ג'ייסון דרולו וק ־ ליס. חמי רודנר: הסולן המיתולוגי של "איפה הילד" שהמשיך לקריירת סולו מפוארת. עינב ג׳קסון כהן: יוצרת, פסנתר ־ נית, מפיקה וזמרת מוערכת. ברשימת המורים שהם גם נגנים ומעבדים חשובים בתעשייה אפשר לציין את: ערן וייץ, אבנר קנר, אילן מוכיח, איתמר ארגוב, ממלו, איתן איצקוביץ', אלי בנאקוט, אריה וולניץ, גורי אגמון, דורון מזרחי, דורון רפאלי, ז'וקה פרפניאן, יוסי פיין, יוראי אורון, מורדי פרבר, ספי ציזלינג, עמיקם קימלמן, רוני הולן, רפי קדישזון ושמוליק נויפלד. עץ הרימון מורי בית הספר למוזיקה שעושים את ההבדל

לשיר כמו באמבטיה עד שתגיע ההופעה בשוני, בילגורי לא בוחל גם בהופעה בחתונות (כמו למשל בזו שהית השבוע ה של עופר שכטר). "פעם היה לי קשה לשיר בח ־ תונות והיום כיף לי לשמח אנשים ולראות אותם מרקדים ברחבה", הוא מתוודה. "בעבר הייתי שר בהרכב חתונות דתי. כחילוני שגדל בהרצליה בה ־ תחלה נהיה לי חום רק מעצם המחשבה על חתונה דתית. אבל לאט לאט למדתי להפריד בין כפייה דתית לתרבות ולמסורת. גם כשהחתונות היו עם מחיצה ראיתי את מעגלי הגברים וכמה שמחה מתפרצת שם, עד כדי כך שזה ממש שבר לי מי ־ תוס. למדתי להיות פחות שיפוטי והבנתי שהאופן שבו התקשורת מציגה את הפילוג הדתי היא לר ־ עתנו בלבד. השירה בחתונות גרמה לי להתקרב לדתיים ולהבין שאמונה זה לא עניין דתי בכלל. כל אחד יכול לפתח אמונה מהסוג שלו, העיקר להאמין שתצליח. הרבה שנים לא האמנתי בעצמי, לקח לי הרבה זמן להבין מה מהות האמונה אבל גיליתי שיש בה המון כוחות". מה הדבר הכי חשוב שלמדת במסע המוזיקלי שלך? "אם יש משהו שלמדתי זה לשיר מול קהל כאילו אני שר בחופשיות באמבטיה. זה לא היה תמיד כזה פשוט. בהופעות הגמר שלי בליברפול סיפרתי איש ואף אחד לא צחק. 300 בדיחה באנגלית מול מתוך נימוס נשמע מהקהל צחוק אחד מאולץ. התגובה שלי היתה ש'צחוק אחד מזויף טוב יותר

מחוסר צחוק בכלל' ואז כל הקהל התגלגל מצ ־ חוק. באותו רגע למדתי שהכוח שלי הוא להיות מי שאני, ומה שיוצא ממני מול קהל - כמו מה שיוצא ממני כשאני באמבטיה - הוא הכי אמיתי והכי טוב". ממי אתה שואב השראה מוזיקלית? "מעולם הספוקן וורד הישראלי אבל גם מה ־ ראפר ג'ימבו גיי שאיתו הופעתי ב'העיר הזאת'. וגם ממשינה, יוסי צברי ותופתעו לגלות שאפילו שירי הפופ העדכניים בישראל כמו הלהיטים של סטטיק ובן אל, נועה קירל ואנה זק משפיעים עלי. בחתונות אני מבצע שירים כמו 'טרילילי טרללה או 'לך לישון' של אנה זק. הבנתי שמה שעושה שמח לקהל זה מה שמוביל אותי מבחינה מוזיקלית באירועים. אבל אני גם חולם על שיתוף פעולה עם גידי גוב, סטיבי וונדר וגם עם ג'ורדי לא אתנגד".

פחדתי להודות שאני בדיכאון. תקופת הדיכאון התחילה אצלי לפני מספר שנים והתחלתי ללכת למטפלת בפסיכותרפיה. זה הציל לי את החיים. המטפלת ראתה בי את כל מה שאני יכול להיות ואת כל הדברים הטובים שבי, כשאני שיתפתי אותה כל הזמן בחוסר הביטחון וכמה שאני חושב לוותר על עולם המוזיקה. רוב חיי כתבתי על דיכאון ועל חוסר אהבה עצמית, ביקורת עצמית ובדידות. כשפגשתי את סתיו, אהבת חיי, הכל השתנה. השירים שלי הפכו להיות חיוביים ועם ניחוח של אהבה עצמית". אתה גם מאוד אוהב את הקהל שאוהב אותך בחזרה. "אנחנו משתפים פעולה. רק בשבוע שעבר הופעתי עם 'השליחים' בפסטיבל הקהילתי 'אין זו אגדה' ותוך כדי ההופעה החלטתי לכתוב שיר בלייב עם הקהל. הקהל עף והתלהב ויצאה הופעה בלתי נשכחת". למרות כל המעלות וההצלחות, בילגורי לא מסתיר את העובדה שלהיות יוצר מוזיקה עצמאי בישראל זה דבר קשה מאוד. "להיות אמן שטרם חתם עם לייבל או עם חברה גדולה, להתגורר בתל אביב, לגדל ילדה ולממן אלבום זה דבר לא קל עבור אף מוזיקאי", הוא אומר. "אני גם לא מאמין בהד-סטארט. עד היום הסתדרתי לבד. אני חושב שגיוס המונים זו מניפולציה רגשית. הח ־ ברים והמשפחה לא צריכים לממן את החלומות שלי. ולמרות זאת, אני עדיין מעז לחלום בגדול ולסגור הופעה באמפי שוני".

"אהבתי חיי". עם סתיו והתינוקת החדשה עמנואל צילום פרטי |

41

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 23.9.2022