תל אביב 23.12.22

מכבי יפו מסיימת סיבוב ראשון היסטורי בליגה הלאומית, מרחק נגיעה מתואר אלופת החורף ‰ ליאור בן עמי, יפואי שרוף, על הנסשלא קרה למרות הדחיפה של "ניקי משרוקית" מלמעלה על הנסים ועל היפואים ל י א ו ר ב ן עמ י

ספורט

מימין: הסמל מוצי ליאון השבוע

ברמלה (צילום: מוני ורסנו); משמאל: רמי פרנסיס לפני שבועיים בקטאר (צילום פרטי)

בארון של צלחות האליפות

והגביעים יש כאלה שאצלם זה סרוויס מלא. אצלנו, עכבישים. אלה הגדולים עם הפרווה. מאז שהוקמנו 1949- ב

יכולנו להיות אלופי החורף. אתה אלוף חורף, מי מדבר איתך. מסי על גביע של מונדיאל שם על עצמו גלימה של אלאדין, כל בואנוס איירס יצאה לרחובות. אז אליפות החורף של הליגה הלאומית? הוליווד. אבל האמת שאצלנו, מכבי יפו, כאילו במסורת, בדין.אי.איי, בפרי י נציפ, הקטע הוא לא להביא תארים. שנה 70 אפילו לא חצי תארים. כבר . בארון של 1949 ככה. מאז שהוקמנו ב צלחות האליפות והגביעים יש כאלה שאצלם זה סרוויס מלא. אצלנו, עכבי י שים. אלה הגדולים עם הפרווה. אז אל תדליקו אותנו עם אליפות החורף וכל מיני כאלה. גם איזה חורף כבר יש פה. בקושי טיפת גשם ירדה. אז בועטים בדלי, בקליל כזה.הנה עכשיו, יום שני, איצטדיון רמלה, שעת ערב, נגד הפועל ראשל"צ, זה קורה. בלייב. מעלינו שמים חשוכים, ריקים, וגם על הדשא המצב לא שונה במיוחד. דמיינו את עצמנו מנצחים ומסיימים סיבוב במקום הראשון, מרחק פעימת לב מליגת העל, מהגשמת חלום של שנה, אבל הלבנים שלנו 20 יותר מ שעל הדשא מפריעים אחד לשני. לא מוסרים, מחמיצים, מאבדים, בועטים למשקוף, לידיים של השוער וליישובי ספר סמוכים. אפילו ג'ון הוגו, המפל י צת מהאליפויות של באר שבע, מפספס כדורים של ילד. ואז הפועל ראשל"צ עולה לאחד אפס. מתחתי, איזה אחד עם קצת קרחת מאבד את זה. ואז מת י חיל להאשים את האוהדים סביבו. "פה זה רק מלחמה, לא הבנתם? תפסיקו עם כל החגיגות. תפסיקו עם

הדגל הזה", הוא מפנה אצבע מאשי י מה שמאלה. שם, על יציע שלם, מתוח דגל ענק עם הכתובת "היידה בי, היידה בו, היידה מכבי יפו" ואיור של מוצי לאון, בתכלת לבן, יושב על כדור. לאון הוא סמל יפואי. הוא המראדונה והמסי שלנו. רק שבמקום דריבלים וסלאלו י מים הוא היה שובר איברים לאלה שני י . 17 סו. לקינוח היה נותן טופס קודם לכן, בהפסקת המחצית, מוצי לאון המקורי הצטלם על רקע הדגל שלו. אבל עכשיו, עולם דינמי, הדגל הענק שלו מתברר כמנחוס. × × × קבלו תמונה: . רמי פרנסיס 974 קטאר, אצטדיון עומד, על ראש שמחתם של הברזילאים והדרום קוריאנים והקטארים למיניהם אלף סביבו ביציע, עם חולצה 40 ועוד לבנה וצעיף מתוח ומונף של מכבי יפו. תכף ויניסיוס וניימאר וכל מיני כאלה יבקיעו ויתנו בראש עם ריקוד היונה אבל הוא, הראש שלו ביקום אחר. "ברזיל שמה ארבעה גולים", הוא נזכר, "אבל אצלי בראש רצים תסריטים מהליגה הלאומית. אתה בפסגה של הכדורגל והמחשבות הולכות אל מכבי יפו. בסוף זה מה שבלב שלך". אחר כך הוא מתאר בהתלהבות את . ראבק, לאוהדים 974 התנאים, שם ב ביציע היו מזגנים מתחת לרגליים. לו עצמו היה כרטיס וי.אי.פי על קו הדשא. אבל פה ברמלה, פרנסיס צופה במכבי יפו שלו בעמידה, כשמסביב הבטונדות השבורות של האצטדיון. בפעם האח י

רונה שניקו פה, המטבע עוד היה לירה. באוויר יש ריח של שריפה ממקור לא ידוע שמתערבב עם ניחוח גראס. כשנתקרב לדקות הסיום וראשל"צ יתגוננו יהיו על הדשא כל מיני מח י זות: שני שחקנים שוכבים במקביל על הדשא כאילו ירו בהם ושחקן אחר רץ לדגל קרן. או אאוט שאף אחד לא ניגש להוציא. בזבוזי זמן שכונה, שאלוהים ישמור אותנו. הכי רחוק מספרד וברזיל ופורטוגל שפרנסיס ראה במונדיאל. אבל מה, הלב, הלב. × × × התסריט, כאילו במקור, מלמעלה, נכתב קצת אחרת. עם סוף טוב. השופטת ספיר ברמן 49 בדקה ה פסקה פנדל לטובתנו. "לא יודע, לא יודע מה להגיד, אין לי הסבר", ארז צרפתי מלמל, כולו חיוור. כמה דקות קודם, במחצית, דיברנו. היה קריר וארז הכניס שתי ידיים בכי י סים והשקיף על הדשא הריק. אחיו ניקי, "ניקי משרוקית", לקה בליבו בשנה שעברה, לפני משחק הג י ביע של יפו נגד מכבי תל אביב. התמו י טט באחת החניות של בלומפילד ומת. "ההודעה האחרונה מאחי היתה אם לאסוף אותי למשחק", הוא נושך שפ י תיים. "זה יושב עלי שלא באתי איתו". "צובט בלב", הוא מוסיף בכאב, "שניקי לא כאן לראות את יפו דוהרת. מגשימה פנטזיות רחוקות, דוהרת בעונה הראשו י נה שלה בלאומית, עושה צעדים שאולי יובילו לליגת העל. כל החיים הוא ציפה לזה. מהילדות זה יפו, יפו, יפו".

כשמת בבלומפילד. 49 ניקי היה בן , 49 מאז, בכל פעם שמגיעים לדקה ה האוהדים קוראים בשמו "ניקי משרו י קית". ואז, לפעמים, קורים דברים. השנה, נגדבני יהודה,שובבבלומפילד, י � , יפו הבקיעה את גול הנ 49 בדקה ה - צחון. יציע שלם דיבר על ההוא עם המשרוקית שעוזר מלמעלה כשקוראים 11 , בעיטת 49 בשמו. ועכשיו, שוב דקה מטר לטובתנו. ושוב ארז חסר מילים. מסתכל למעלה. לצדדים. לא מבין. זה היה יכול להיות עולם מושלם, אולי גם עולם הבא מושלם, אם דובב גבאי היה יורה פנימה. אבל הכדור שלו, חצי גובה שהלך לפינה השמאלית, נהדף. ניקי עושה את שלו מלמעלה אבל בסוף - פנדל צריך לדעת לשים. × × × בצהרים לפני המשחק סימסתי למאמן איציק ברוך. סתם שיגעתי אותו. "מה אומר", כתבתי, "נהיה אלופי החורף?". "וואי וואי, גם ככה אנחנו בטירוף", הוא השיב. ואני ציינתי שחנוכה היום ומגיע לנו נס קטן. בסוף, בעולם שבו הכל פלאים ומסי עושה נסי, לא נותר אחד קטן בשבילנו. סיימנו סיבוב מרחק שתי נקודות מהמקום שמוביל אל הבמה הראשית של הכדורגל הישראלי. זה לא אומר שום דבר. עוד סיבוב ופ י לייאוף נותרו בקנה כדי שנוכל לזע י זע את עולם הכדורגל. ולשים גלימת אלאדין של מסי. בכל מקרה, לא בטוח ששלט הפריסה של מוצי לאון יפריע יותר. בסוף המשחק, כשבאנו לצאת, הוא כבר לא היה שם.

30

23.12.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן