תל אביב 24.12.21

עדת ראייה // נעמי רייכמן / neomi-ra@yedtik.co.il

ציבוריים מסוג זה אז העברנו אותו לבריכת אלף 200 נווה גולן ביפו. העירייה השקיעה שקלים בפרויקט הזה, אבל זה ברור שבשנה הבאה כבר יצטרכו להשקיע יותר כי ההת ח עניינות גדולה מאוד. לא רק של הנוצרים מיפו אלא גם של יהודים. הגיעו לא מעט". כמה הגיעו בסך הכל? "לפני הערכות שלנו ביומיים של אירועי איש. 6000 כריסטמס מרקט הגיעו יותר מ־ אין לי ספק שהעירייה תצטרך להשקיע בשנה הבאה יותר כי ההתעניינות תלך ותגבר. מה שהיה יפה זה שהמרקט התנהל כולו בערבית, אבל גם היהודים הרגישו חלק. היו כאלה שהגיעו במיוחד לשמוע מוזיקה ערבית אלטרנטיבית. תרבות מח ח ברת אנשים". × × × דתי. חנניה כריסטמס הוא חג לא. כריסטמס מרקט שהיא והחברים שלה הפיקו לא היה דתי אלא תרבותי. חנינה מאוד ברורה וחדה: "היוזמה שלנו להפיק אירוע כזה הייתה כדי לשים את יפו על המפה התיירותית תרבותית שפחות מכי ח רים. אנשים נוסעים בכריסטמס לנצרת, לירושלים ולחיפה, אבל גם ליפו וליפואים יש רצון להיות חלק מהעניין הזה. רצי ח נו להפוך את יפו למוקד עלייה לתרבות ערבית, בתקווה שבעתיד תהיה במרקט יותר תרבות ערבית יפואית. כיום כמעט אין ביפו תרבות ערבית ייצוגית. זה נובע מהרבה סיבות ובעיקר כי אין מספיק חינוך לתרבות. יש את תיאטרון הסראייה ויש גם את מתנ"ס אניס של העירייה, אבל זה לא מספיק כדי לייצר תרבות מלאה, משפיעה, מהדהדת. אין מספיק מודלים תרבותיים יפואיים שילדים יכולים להסתכל עליהם ולראות את האופציה הזו ואת האופק הזה גם לעצמם. רצינו גם שעם הכריסטמס מרקט תהיה ביפו גם נוכחות ערבית נו ח צרית. אי אפשר להתעלם מאיתנו. אנחנו חלק מהסיפור היפואי של שמחה, לא רק של בשורות קשות". אז מה היה בכריסטמס מרקט? חנניה מס ח דוכנים של אנשי יפו, עסקים 22 פרת על גדולים ומוכרים, אבל גם כאלה שביום יום הם פחות נודעים. היו דוכני מזון, דוכני ממתקים, דוכני חפצי אומנות. רוב הדו ח כנים נוהלו על ידי נשים. הייתה מעצבת מרמאללה ומישהו הביא גם קרמיקות למכירה משכם. היו הפעלות לילדים ועל הבמה המרכזית היו הופעות ביניהן של תאמר נפאר, הראפר מלוד שכותב ושר הרבה על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, לינא מח'ול, להקת זנוביה - הרכב אלק ח טרו פופ פלסטיני מנצרת ועוד. קצרה היד (והתקציב שהלך ואזל לצערם של המא ח רגנים שרצו על כל העושר הזה להוסיף עוד). "חשוב לנו שיגיעו ליפו מכל הארץ", חנניה מסכמת. "והכי חשוב לנו שהאירוע הזה יישאר משהו שהנוצרים ביפו יידעו וירגישו שזה שלהם, חלק מהזהות שלהם. אגב, אחרי ההצלחה התחילו עכשיו לדבר על איסטר (פסחא) מרקט. כזה עוד אין בשום מקום בעולם. אולי ביפו יתקיים האיסטר מרקט הראשון בהיסטוריה".

שעלה על ההזמנה באיבנט בפייסבוק היה כתוב "סיור לילי ביפו ברוח הכריסטמס". נרשמתי. גם כי אני אוהבת מדי פעם להיות תיירת בעירי וגם כי חש ח בתי שזאת הזדמנות טובה ללמוד משהו על הנוצרים ביפו. זה לא היה סיור עירוני אלא של אחת ממסגרות תיירות הפנים הפרטיות שפועלות בתל אביב ובכל זאת, לא ברור למה, המדריך ע' (שמו שמור במ ח האנשים שנרשמו 15 ערכת), שפגש את לסיור שלו בכיכר השעון, דילג על רוח הכריסטמס ומהר מאוד הבנתי שמה שהוא קורא לו "סיור אמונה ואומנות" מתר ח כז בעיקר באמונה היהודית (וכבר הייתי באלף סיורים יהודיים כאלה ביפו), פה ושם בקצת היסטוריה מוסלמית (בעיקר תקופת מוחמד אגאא או אבו נבוט בפי כל, המושל של יפו מטעם השלטון העותמאני שגם אחראי על בנייתו של אזור יפו הע ח תיקה), אפס התעכבות על האורות ברחוב לואי פסטר בעג'מי היורד אל הנמל שבו כנסיית סט. ג'ורג' שהודלקו לכבוד כריס ח טמס, שום מילה על הכנסייה שממש מולה פסל הלוויתן הגדול של אילנה גור שלידו דווקא נעצרנו. המדריך ע' פתח את התנ"ך כדי להקריא ולהתעכב על קורותיו של יונה במעי "הדג הגדול" ("ואני ממש לא חושב שמדובר בלוויתן"). התחנה האחרונה בסיור הזה שנמשך שעתיים הסתיימה בר ח חבה מול כנסיית סנט פטרוס בכיכר קדו ח מים. המדריך ע' סיפר קצת פולקלור נוצרי משובש, מבולבל ומקוטע, לא קשור לכלום וזהו. חזרנו לכיכר השעון ("כדאי לכם לא ח כול כנאפה בשוק הפשפשים") ומשם הת ח פזרנו (אגב, אני הייתי פחות או יותר התל אביבית היחידה. שאר המשתתפים הגיעו מכל מיני מקומות בארץ). ואני באמת תוהה. המדריך ע', והרבה מדריכים אחרים שהלכתי אחריהם בסמ ח טאות יפו וגם מחוץ להן, לא עושים מקום, או כמעט לא עושים מקום, למה שהוא לא יהודי כי הם חושבים שיהודים לא רוצים לשמוע? כי התרגלנו לא לעשות מקום למה שהוא לא יהודי? כי לשמוע על מה שהוא לא יהודי ואמוני יהודי מאיים עלינו כיהודים? × × × ח � שבת, י בדצמבר, 25 , מחר גגו ביפו ובכל העולם הקתולי את כריסט ח בינואר יחגגו את החג 6 מס, חג המולד. ב־ הזה האורתודוכסים. כמובן גם אלה שביפו. "ותהיה חגיגה", מחייכת ליסה חנניה, מי שעשתה יחד עם חברים נוספים היסטו ח ריה תרבותית חשובה והפיקה, כמעט יש ת � ה 2019 מאין את כריסטמס מרקט. ב ח קיים המרקט הראשון ברחבת כנסיית סט. 2020 ג'ורג'. זה היה שוק קטן ועצמאי. ב־ התבטלו האירועים ההמוניים בגלל הקו ח ד � הבינו בעירייה שיש הז 2021 רונה ובח מנות להתחבר לעוד קהילות בעיר ופרשו חסות ונתנו מימון לכריסטמס מרקט. את התכנים ליסה והחברים שלה, נציגי כל

תרבות מחברת. כריסטמס מרקט

הרכב זנוביה | בהופעה צילומים: אילן ספירא

יפו על מפת הכריסטמס

לרגל חג המולד התכנסו באופן נדיר תושבים ונציגים מכל הקהילות הנוצריות בעיר והפיקו את כריסטמס מרקט ‰ "רצינו להפוך גם את יפו למוקד עלייה לתרבות ערבית כמו נצרת וחיפה", אומרת ליסה חנניה, 6,000 ממובילות אירועי הכריסטמס מרקט אליו הגיעו איש (ביניהם לא מעט יהודים)

נאווי שחאדה (מורה בבית הספר טביתא), נאילה דיק (עורכת דין), נוואל חורי (עו ח רכת דין) ומישל קסאב (עובדת בשגרירות הבריטית) - עשו את זה. אז יש השנה רוח כריסטמס ביפו. רוח שנושבת חזק ומרעננת למי שרוצה להת ח רחק מעט מעץ האשוח בכיכר השעון שלא מספ את כל הסיפור. ), נשואה ואם לבן, מנהלת את 34 חנניה ( המדיה והרשתות החברתיות של העירייה בכל הנוגע ליפו. השבוע, סוף סוף נחה אחרי חודשים ארוכים שלא היה לה רגע לנשום, היא סיפרה על הכריסטמס מרקט. "לצערי, אי אפשר היה לקיים את המרקט ברחבה של הכנסייה כי לא היו בה מספיק פתחי יציאות חירום שנדרשים באירועים

העדות, הקהילות והזרמים הנוצריים ביפו (קתולים, קתולים מזרחים, אורתודוכסים, מרונים, ארמנים ועוד) הביאו. אפשר לק ח רוא את השורה הזאת ולעבור מיד הלאה, אבל כדאי דווקא להתעכב עליה כי מדובר נוצרים חיים ביפו. לא 4000 בהישג גדול. תמיד הם ידועים בחיבורים ובשיתופי הפ ח עולה ביניהם, אבל הכריסטמס מרקט עשה את זה. הרוח היפה של ליסה חנניה והחב ח רים שלה, כולם תושבי יפו שנרתמו בהת ח נדבות למשימה - רמי מנסור (מי שהקים את מועדון הכדורגל האורתודוכסי ביפו), האני שאקר שאמי (מהנדסת תעבורה), ג'סיקה חנניה (עובדת בשגרירות האמ ח ריקאית), נג'יב שקאר (ראש שבט הצופים שבט צופים יפו), ננסי חי + האורתודוכסי ח

26

24.12.2021 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן