תל אביב 25.05.23

"רבנים מכרו פה כרטיסים למשחקים של בני יהודה בשבת, וכולם עשו קידוש בשישי, ולא הייתה עם זה שום בעיה ואף אחד לא היה צריך לחוקק חוק חמץ. בטווח של רחובות 77 בתי 130 היו כנסת של כל עדות ישראל"

"ויתרתי על כל שאר העיסוקים כי בשכונת הת י קווה מתנהל מרוץ נגד הזמן", הוא אומר, "גילינו שכמעט לא קיימים חומרים על ימי העבר של הש י כונה. כמעט כל מה שהיה הושמד, ואת המעט שנותר בתי כנסת 130 מצאתי בארגזים מאובקים. מתוך בתי כנסת פעילים, לכן 20 שהיו כאן, נותרו בקושי הרגשתי צורך לעשות עליהם מחקר מעמיק. אלה לא בתי כנסת רגילים, אלא שושלות של בתי מש י פחה שעלו מהתפוצות והקימו בביתם היכל תפילה, שמארח את כל מי שחפץ. רובם נסגרו כי אין מניין ובעליהם אינם מבקשים כסף ולא שיפוץ או כבוד, רק מניין שיאפשר להיכל המשפחתי להוסיף להתקיים. "כך הגעתי גם לביתו של הרב שלום אבדר, ונד י רשו מפגשים רבים עד שבני משפחתו התרצו והראו לי את המסמכים שהיו ברשותם. הסתבר שהאיש תרם לקהילה בכל דרך, פעל להקמת בתי ספר, התכתב עם נשיאים וראשי ממשלה, ובזכותו פתחו את אוטובוס המפורסם. הרב אבדר התגורר בבית כחול בן 16 קו שלוש קומות: הקומה הראשונה שימשה למגוריו, בקו י מה השנייה הפעיל בית כנסת ובקומה השלישית היה בית תמחוי שהאכיל את כל הבאים בשעריו. הרב אבדר היה מוהל במקצועו, ולימד תורה וערכים בענווה וב י אלף בריתות בלי לקחת שקל אחד 15 צנעה. הוא קיים לכיסו, ואם התרשם כי ההורים הטריים שרויים במ י צוקה כלכלית – נהג להשאיר עבורם שטר כסף בחי י תול. בנו יינון וכלתו גילה מסרו לידי ניירות שעליהם הרב סיכם בכתב יד צפוף את תולדות שכונת התקווה, ולימד את עם ישראל מנהגים וערכים. נגעתי בחרדת קודש בכתביו המצהיבים, המתפוררים. עשיתי רסטו י רציות למסמכים המרגשים האלה, ולמסמכים רבים אחרים שהתגלגלו לידיי". חודורוב מתרגש כשהוא מספר על בית כנסת שמאי של העדה העיראקית, שנמצא ממש בתוך השוק, בין דוכני הבשר והירקות: "נכנסתי לשם דרך דלת ברזל הממוקמת בין הדוכנים, והכרתי מקרוב את הרב שמואל, שוויתר על חיי רווחה וחזר לשורשים ולהיכל התפילה שבו גדל כילד והתפלל לצד אביו. היום הוא מתגורר ביד אליהו ובכל שבת הוא עושה שלוש פעמים ביום את דרכו אל בית הכנסת ובחזרה, בדרך שבה הלך עם אביו, כשהוא מלווה בבנו שלו". מרק תימני ופיתה עיראקית "בשכונה הזו דבר צומח מתוך דבר, והערכים המ י רכזיים הם המשפחה והקהילה", אומר יאיר מדיאל, תושב השכונה שיעביר כאן בהמשך סדנאות כתיבה. "הקהילה צומחת מתוך עצמה ולמען עצמה, ולמרות הקדמה הדיגיטלית המטורפת, המקום שלנו עדיין נשאר שפוי במובן מסוים. ומה שקורה בבית דני מאגד את כל הצבעים האלה". עוד מקום מיתולוגי שנכנס אל אוסף הסיפורים הש י כונתי הוא מסעדת האחים בועז ברחוב האצ"ל. המ י ' כחנות פלאפל, והיום הוא 49 קום החל לפעול בשנת מגיש מרקים תימניים עם פיתות עיראקיות חמות מהמאפיה הסמוכה, וכמעט בלתי אפשרי למצוא שם מקום פנוי. מספרים שבסיום הארוחה גם מסבירים לסועדים, שאורח המגיע לכאן בפעם הראשונה פטור מתשלום. עד כה נתלו באולם הכנסים של בית דני תצלו י מיו של חודורוב, המספרים את סיפורה של תל אביב ושכונת התקווה, במסדרונות נתלתה תערוכה של מדגם מבתי הכנסת של השכונה, ועל שלושה קי י רות נוספים מוצג סיפורה של קבוצת הכדורגל בני יהודה. לצד 1936 "זו הקבוצה הראשונה שקמה כאן, בשנת קבוצת המנדט הבריטי, עוד לפני הקמת המדינה", אומר זוזות. "הכדורגלנים שיחקו בגרביים בין הב י תים, וגם עליהם בקושי הצלחנו למצוא חומרים. מס י פרים על דור המייסדים של הקבוצה שהם כלל לא היו שחקני כדורגל, ואימוניהם היו הסוואה לאימוני האצ"ל. ובשכונה שלנו, שהיא גם מחבקת וגם רחבת אופקים, עם זמרת שכונתית בינלאומית ועם שוק שכונתי שבאים אליו מכל גוש דן, ברור שאסור לתת לכל אלה ללכת לאיבוד".

את השכונה מראשיתה, מאז שהייתה כפר לא מוכר, י � החברתי, הספורטיבי, הפול DNA ולהציג את ה - טי והתרבותי שלה". מרכז המבקרים שם לו למטרה לשמר את צביון השכונה באופן שיסקרן את כולם, ועיריית תל אביב יפו, שתומכת ביוזמה, מעניקה את המעטפת הדרושה. על אף שהפתיחה הרשמית מתוכננת לסוף הקיץ, במקום כבר מתקיימים סיורים סביב הקו י לינריה, ההיסטוריה והתרבות המקומית, ועל חלק מקירות בית דני כבר מוצגים תצלומיו של אמיר חודורוב, שעבודותיו מורכבות מאלפי צילומים קטנים, והוא מציג בדרכו המקורית את מורשת השכונה. בהמשך יתקיימו גם מפגשי סופרים ופעי י לויות בתי ספר, תערוכות מתחלפות ומפגשים של תושבים מספרים, ומידע דיגיטלי לקבוצות שיצאו מכאן לסיוריהן בשכונה. "בשכונת נווה שאנן, למשל, אין מי שעוסק בשי י מור", אומר זוזות, שרואה במשימה שליחות. "הסי י פור נמחק ואיתו נמחקים גם הבניינים. זה מה שקורה כשלא טורחים לשמר את ארגז התמונות המצהיבות שאגר תושב אחד, ואת הסרטון ששמר תושב אחר. ובינתיים הוותיקים מתמעטים ובני הדור השלי י שי עזבו את השכונה. כך גילינו בדרך מקרה את הסיפור של אחד האנשים המרתקים שחיו כאן, הרב שלום אבדר, כשהגענו אל קרטון מסמכים מתפו י ררים שכלל בין השאר מכתבים שכתבו לו יצחק רבין, עזר ויצמן והרב עובדיה יוסף". את הקרטון עם אוסף המסמכים של הרב אבדר מצא אמיר חודורוב, שהוזמן בדצמבר האחרון לבית דני כדי לקשט בעבודותיו את קירות אולם הכנסים, התאהב בשכונה ובאנשיה ונשאב לעשייה. "זו ארץ ישראל שבה גדלתי", הוא אומר. "כאן חיים עדיין הערכים שאליהם כיוונו מקימי המדינה, והזמן לא מחק אותם. כאן אנשים לא מנופפים ברכושם, והנ י תינה והערבות ההדדית כובשות את הלב". חודורוב החל להסתובב בין הבתים וללמוד את המקום. הוא הקשיב לסיפוריו של מאיר הראובני, שהקים ביחד עם אחיו את חברת התקליטים שה י ניעה את המוזיקה המזרחית. הוא נבר במסמכים כשחיפש חומרים על עופרה חזה בסדנת תיאטרון התקווה, ובילה שעות בחנות שלהם, שיכולה בקלות להיות מוזיאון בזכות עצמה. החנות עמוסה בקסטות ותקליטים, ושמור בה הטייפ הראשון שעליו הקליטו האחים את זוהר אר י גוב. הם שיתפו את חודורוב בימים שבהם נהגו לש י מוע מוזיקה יוונית בחצר בית משפחתם ביד אליהו, החלו להקליט זמרים בטייפים, ואיך יום אחד מאיר הראובני שיגר שליח לתחנה המרכזית כדי למכור כמה קסטות, ולא חלם שהמעשה יוליד את תעשיית הקסטות של התחנה המרכזית, ושחברת ההפקות אלף תקליטי מוזיקה מזרחית 200 שלהם תמכור בחודש. בתי כנסת 130 בשכונה אחת ע � בארץ, הוא טייס קרב ב 18 ) דור 66 חודורוב ) ברו, ובנו של השוער והמאמן האגדי יענקל'ה השתחרר מצה"ל בדרגת 2000 חודורוב. בשנת אל"מ, עבד בעולם הפרסום ופתח חברת סטארט אפ, ולפני שש שנים החל ליצור פרסקו דיגיטלי בהשראת ציירי הרנסנס, כשכל אחת מעבודותיו מורכבת מאלפי צילומים קטנים. העבודה הראשו י נה שעשה זיכתה אותו במקום הראשון בביאנלה של בית המלוכה באנגליה, והיום עבודותיו מוצ י גות בין השאר בבנייני האומה בירושלים, במגדל המטכ"ל בתל-אביב, ונלמדות במוסדות ללימודי אמנות באיטליה. לטובת הפרויקט בשכונת הת י קווה נטש את כל עיסוקיו, ולהוציא תערוכת יחיד שיציג בחודש יוני בסיטי אוף לונדון, אפשר למצוא אותו בימים אלה בעיקר בשכונה בדרום תל אביב. האימפריה של האחים ראובני

צילום: יוסי רוט | 1990־ חגיגות האליפות של בני יהודה ב

| אמיר חודורוב צילום פרטי

חנות הקסטות של האחים ראובני. לידתה של אימפריה

| גיא זוזות צילום פרטי

"הרב אבדר, תושב השכונה, היה מוהל במקצועו, ולימד תורה ובצנעה. הוא אלף 15 קיים בריתות בלי לקחת שקל אחד לכיסו, ואם התרשם כי ההורים וערכים בענווה

20 בתי כנסת נותרו בשכונה בקושי 130- מ

הטריים שרויים במצוקה כלכלית –

נהג להשאיר עבורם שטר כסף בחיתול"

ביתו של הרב אבדר – מגורים, בית כנסת ובית תמחוי

27

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 25.5.2023