תל אביב 27.05.22

לאכול אותי. היה קשוח". התגייסת לצבא?

מאוד חובות. אני כבר שנתיים לא מק ־ בלת משכורת מהחברה. אני מחכה ליום שהיא כבר לא תהיה קיימת". בקי וחולתהסרטן בכל הזמן הזה היו בעלי חיים, ובעי ־ קר כלבים, מרכז חייה. "בגלל הנדודים שלי", היא אומרת. "לא יכולתי שיהיו לי כלבים קבועים, אבל תמיד עשיתי אומנות לתקופות ארוכות לכלבים. אף פעם לא סגרתי דלת הבית שלי בפני כלב. בכל מקום שהייתי תרמתי באופן קבוע לעמותות שמטפלות בכלבים וב ־ חיות ציוד ואוכל. באופן קבוע הייתי מארגנת ימי התרמות, ירידים למען בעלי חיים, אירועים גדולים". מתי התחיל השיגעון עם הכלבים? (צוחקת) "נראה לי שנולדתי עם זה. אני זוכרת שבגיל ארבע ההורים שלי נסעו לחופשה לשבועיים ושלחו את אחותי ואותי לחופשה במושב. שם התגלה לי העולם הזה של בעלי החיים. באחד הימים כלב נשך אותי בעין נשיכה אכזרית. היה טבעי שאתחיל לפחד מכלבים, אבל קרה ההפך. אני זוכרת שפשוט הבנתי אותו. הוא נלחץ ממני, נבהל ונשך". כשהסתיימה החופשה והאחיות חזרו הביתה נובק התחילה לאסוף חיות שנז ־ קקו לעזרה. "ההוריםשלי קצת סבלו, אבל הלכו איתי. תמיד חזרתי הביתה עם חיות. כלבים, חתולים, כלבים". אז, בימים הרחוקים ההם החלה ההת ־ מחות שלה הנמשכת עד היום. נובק לא מוותרת עד שהיא מוצאת בית לחיות שהצילה. "אני כמו חתונמי, אבל לכל ־ בים", היא אומרת. "אבל אני לא מחברת בין כלבים לכלבים אחרים אלא בין כל ־ בים לבעלים. לא יכולה לנוח עד שאני לא מוצאת להם בית טוב". הנייד שלה על שקט כי אי אפשר לעמוד בקצב של ההודעות שנכנסות. אקטיביס ־ טים ופעילים למען בעלי חיים בכל הארץ מכירים אותה. הם מדווחים לה בתכיפות שלא תיאמן על כלב מוזנח שמצאו, כלבה שעברה התעללות, חתול חולה. וכולם חייבים פתרונות מהירים. נובק עושה את החיבורים. מכירה בעלי פנסיונים לכל ־ בים, וטרינרים, מטפלים, פעילים. "תראי", היא קופצת פתאום לטלפון שלה. "את חייבת לראות ולשמוע הוד ־ עה שקיבלתי אתמול בערב. אני מקבלת כאלה כל הזמן". בסרטון שפותח את ההודעה רואים כלבה ואישה שמשחקת איתה. "לכלבה קוראים בקי", נובק נותנת פסקול למה שאנחנו רואים. אחרי זה נשמע הקול של ל', הבעלים שלה שמספרת מה אמר לה הרופא שלה. ל' חלתה בסרטן שהלך והת ־ פשט בגופה. "הרופא אמר לי שאי אפשר לרפא", היא אומרת בהודעה קולית אחרי שהסרטון מסתיים. "אבל בזכות בקי אני מחלימה. היא לא עזבה אותי לרגע. אפי ־ לו לשירותים היא הלכה איתי. דאגה לי. ניחמה אותי. הרופא אומר שזה נס. גם הוא חושב שלבקי יש תרומה גדולה לזה. עכשיו אמא שלי חלתה. בכל רגע אפשרי אני לוקחת את בקי אליה. וגם איתה היא מתנהגת ככה". "אני לא מצליחה להירגע מההודעה הזאת", נובק אומרת. "בקי הייתה כלבה תוקפנית מאוד לאנשים, לילדים, לכ ־ לבים אחרים. היא הייתה אחד מכלבים

"כן. מיד אחרי הטירונות שלחו אותי לקורס קצינות ייעודי. אחד הרס"רים בקורס הטריד אותי מינית. התלוננתי עליו. הוא עלה למשפט אבל לא קיבל עונש מיוחד. כל פעם שהוא ומפקדת הקורס עברו מולי הם היו צוחקים עליי. זה גמר אותי. התחלתי לפתח אנטי לצבא ואנטי לישראל". נובק פרשה מהקורס. עברה בעוד בסיס ביניים בבית ספר שדה בשדה בוקר ואת החודשים האחרונים שלה בשירות עשתה בבסיס גדנ"ע בקריה. דקה ורבע אחרי השחרור עזבה את ישראל. "לא יכולתי להישאר כאן", היא מודה. "מה שקרה בצבא שבר את הרוח שלי". נובק קנתה וואן וויי טיקט. התחי ־ לה באירופה, אבל מהר מאוד הגיעה לתאילנד ומשם ליפן. "התאהבתי נואשות ביפן", היא מספרת. החיים ביפן היו אינטנסיביים. צילומי הסרטים והפרסומות מילאו את הימים. "למרות אהבתי ליפן ידעתי שלא אשאר שם. עשיתי הון עתק. חסכתי כסף ללימודים. לא פוצצתי אותו על בגדים ושטויות. חלק גדול מהכסף הלך למען בעלי חיים". למרות הפרעת הקשב והריכוז למדה נובק לשני תארים. הראשון היה עיצוב תעשייתי בריטפלד היוקרתי באמסטרדם ואחר כך אומנות בסורבון. את האומנות אפשר לראות על הבגדים שלה, על השיק גם כשהיא לבושה בבגדי עבודה. אפשר גם לראות אותה על עש ־ רות הקעקועים שעל גופה. "כל תולדות החיים שלי מקועקעים לי על הגוף, היא מעבירה אצבע על קעקוע כחול-שחור של מקדש ולידו המון נזירים, גלגלי פרחים, חיות ומשפטים מחזקים בשפות שונות. "את אף פעם לא לבד", כתוב לה למשל על העור ליד הברך. "תבטחי בי ־ קום", קעקעה פעם במקום אחר. אחרי פריז הגיעו אנגליה, איטליה, אר ־ מדינות בהן 54 צות הברית. נובק סופרת עברה, בשמונה מהן גם התגוררה תקופות מסוימות. "באיטליה גרתי בוונציה", היא מש ־ תפת ותיכף תטיל פצצה. "הייתי גם נשואה לאיטלקי. הנישואים התפר ־ קו אחרי שנכנסתי להיריון והחלטתי לוותר. שם החלטתי סופית שאני לא רוצה ילדים. אני רוצה להקדיש את עצמי רק להצלת בעלי חיים". שנים הייתה בסך הכל בחו"ל. למרות 22 שנולדה כאן יש לה מבטא. "שני עשורים בקושי דיברתי עברית", היא אומרת. "קשה לי לחזור לבטא ר' וח' כמו ישרא ־ לים". לפני שבע שנים התחילה החזרה שלה לארץ. היא התגוררה אז חצי מהזמן ביוסטון, טקסס, חצי בישראל. יחד עם שותף ניהלה חברה גדולה שייצאה לכל העולם מכשיר ספורט ייחודי. מגפת הקורונה שיבשה את ההתפתחות הטב ־ עית של מסלול חייה. "מכולות עם המ ־ כשיר שלנו הגיעו לנמל ב-???? ונתקעו שם לכמה חודשים טובים. כל העולם נעצר ונתקע. התחילו להגיע ביטולי הזמנות. אי אפשר היה לבלום את הק ־ ריסה של החברה. החלטנו לסגור אותה. השותף שלי שנשאר בארצות הברית מטפל בהליכי הסגירה כי יש הרבה

"פעם הגעתי אל משפחה אחרי שבית המשפט פסק שהם חייבים לטפל בכלב שלהם. מצאתי כלב מפורק. כלבים אחרים הציקו לו. הוא היה במצב נפשי נוראי. שחררתי אותו"

"יש לי בן זוג. הוא בול אני מינוס הקעקועים. הוא תומך בי ובעמותה, נדיב אליי ואוהב את מה שאני עושה. הוא גם יודע שאני לא רוצה ילדים. זה סופי"

קעקועיםמספרים סיפור קשה לראות עליה סימני גיל, אבל לחייה. נולדה בתל 40 היא בשנות ה- בעיר", נובק מדגישה 11 אביב. "דור ואז מוסיפה ש"מצד אמא שלי, רוחה שמה, אנחנו נצר לשושלת של אליע ־ זר בן יהודה". את פיתולי הדורות מאז ימיו של מחדש השפה העברית ועד אמה קשה לה לספר. "הפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות", היא מתנצלת ומ ־ חייכת. "אף פעם אין לי סבלנות לשמוע את כל זה". שנה 50 אבא שלה, דן, הפעיל במשך הוצאה לאור קטנה שעסקה בתרגום ובפרסום חומרים של משרד הביטחון

ובעיקר של חיל האוויר. לנובק יש שתי אחיות. היא באמצע. "וכולם תומכים בי ועומדים מאחו ־ ריי כל הזמן, גם כשקשה וגם כשקשה מאוד". ההיפר אקטיביות והפרעות הקשב שולטים על השיחה, אבל לא מפריעים לקסם ולכריזמה שלה. "אחר כך, בבית, אני אעשה סדר בביוגרפיה שלך", הב ־ טחתי לה ונתתי לה לספר בדרכה את סיפור חייה. או לפחות קצת מסיפור חייה שהוא כמעט בלתי נתפס. על תקופת בתי הספר היא עוברת מהר. "לא הייתי אז מאובחנת ולמורים היה קשה איתי. בתיכון עברתי ארבעה בתי ספר. נזרקתי מכולם. התחצפתי, לא הצלחתי להסתדר. לא ידעו איך

31

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 27.5.2022