תל אביב 28.10.22

קמה י פ ו קמה

אמן עם עץ על קיר תכול צילומים: | פרויקט "זומו"

שכונת יפו ד' הפכה לגלריה ענקיתשבה הבניינים, הרחובות והקירות מאכלסים ● עשרות יצירות אמנות מקוריות התושבים התבקשו להביא כלים וחפצים מהבית ואמנים נחשבים כמו מיכה אולמן וצח שיף יצרו איתם מיצגים שיישארו בשכונה וכבר מהווים מוקד משיכה מילנה גיצין-אדירם, ● לתיירי תרבות הוגת הפרויקט, מספרת כיצד נולד הרעיון לאחר המהומות בערים המעורבות ב"שומר החומות"

/ ליעד ו ב /

צילום: נעמה פורת

ו � בחול המועד סוכות: שכ זה קרהה נה שלמה ביפו, שכונה ד', שינתה את פניה כאשר הרחובות, החצרות והב ו ניינים בשכונה הפכו לגלריה ענקית עבודות אמנות מקוריות. 40 שמציגה כ היוצרים הם אמנים ישראלים מתחום הציור והפיסול שחברו לתושבי השכונה במסגרת "זומו" - פסטיבל נודד שעובר בין ערי הארץ ומותיר בהן חותם ויזואלי יוצא דופן. לאחר שהפעילות האמנו ו תית המשותפת מסתיימת - היצירות נשארות במקומן והופכות לא רק לזי ו כרון מהנה אלא גם לנקודת ציון ומוקד משיכה אמנותי שמזמין את שאר תושבי העיר להגיע למקום ולטייל בתוך מיצג אמנותי-קהילתי עצום בהיקפו. השם "זומו" הוא הלחם של קיצור המי ו לים "זוז" ו"מוזיאון". כלומר - מוזיאון דינמי שעובר ממקום למקום. בשונה מפרויקטים דומים בעולם, הפסטי ו בל הישראלי מוכוון ישירות לשיתוף הקהילה שגם לוקחת חלק פעיל ביצירה עצמה וגם משפיעה ובוחרת את הנו ו שאים. כלומר - הקהילה המקומית היא גם ה"אוצרת" של התערוכה. לא בכל המקומות, אבל מתוך כוונה להרבות בפורמט הזה ככל שניתן. יוזמי הפסטיבל מסבירים כי הרעיון נולד מתוך אמונה שאמנות היא מפתח מהותי ליצירת קהילה פתוחה ומכילה. כזה שיכול לגשר על פערים תרבותיים, לבטל את ההפרדות המוכרות בין האמן לקהל ובין האמנות והיצירה למציאות. יפו ד' כגלריית ענק היא התחנה השבי ו עית במסע של "זומו" ברחבי המדינה. זו הפעם השניה שבה המוזיאון הנודד פועל בפורמט ה"מפתן", במסגרתו אמנים

מילנה גיצין-אדירם

| מיכה אולמן צילום: איתן טל

מובילים מייצרים עבודות קבע שמתב ו ססות על מפגש והיכרות עם התושבים וההיסטוריה של המקום. את הפרויקט והפסטיבל הובילו אנשי "זומו" בשיתוף, בחסות ובסיוע עיריית תל אביב. שכונה על סף הכל מאחורי המיזם עומדת מילנה גי ו צין-אדירם: יזמית, מנכ"לית ואוצרת 45 ראשית ב"זומו". גיצין-אדירם, בת מתל אביב, עלתה לארץ כתינוקת בת שנה כבת להורים מאוקראינה ומול ו דובה. בתיכון היא למדה במגמת קול ו נוע ונחשפה לראשונה לתחום האמנות הפלסטית. היא בעלת תואר ראשון ושני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב ועם השנים עבדה כמדרי ו כה במוזיאון ישראל ובגלריות שו ו נות בתל אביב (בהן גלריית "החדר"). במשך ארבע שנים היא כיהנה כמנהלת והאוצרת הראשית של "מובי" (מוזיאוני נבחרה, יחד עם 2012 בת-ים) ובשנת דן הנדל וארז אלה, לאצור את הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונ ו ציה. היא נשואה לאריאל ואם לשניים וכאמור - אחראית לאחד מיזמי התר ו

בות המעניינים והמרשימים שפועלים בישראל בשנים האחרונות. את "זומו" מ � כמוזיאון נודד ב 2017 היא הקימה ב - טרה להביא את האמנות לפריפריה. "שאלנו את עצמנו לא מעט מה יש לנו לחפש ביפו ד'", היא מסבירה. "הרי אין בתל אביב מחסור אמיתי ויש פוט ו נציאל מבעבע שהולך ומתממש ברגעים אלה. תוך עשר דקות מכל מקום אתה יכול להיות בתוך מוזיאון ממוזג בלב תל אביב. אבל אחרי מחשבה עמוקה ואין סוף הרהורים וסיורי שטח הת ו ברר לנו שגם כאן, בשכונת יפו ד' כמו בכל מקום אחר בארץ ובעולם, אנשים רוצים שיראו אותם ורוצים להראות את עצמם. אנשים מחפשים להתקהל ולהרגיש חיוניים". לדברי גיצין-אדירם, "ביפו ד' פגשנו שכונה שהיא על סף. על סף תל אביב, על סף שינוי, על סף רתיחה, על סף פריחה ועל סף יצירה. את הרגע הזה, של 'רגל פה רגל שם' ושל המעבר בין הכאן לכאן, ביקשנו להאיר

באמצעות עבודות אמנות שפוגשות את המפגש ואת שטח ההפקר שבין העכ ו שיו, העבר והעתיד הבלתי ברור. בניגוד לפורמט הרגיל של 'זומו' שבו העבודות מוצגות לתקופה מוגבלת של חודש-חו ו דשיים בחלל גדול, נטוש ותחום - כאן העבודות נוצרות ומוצגות על מפתני הבתים, הבניינים והחצרות של השכו ו נה והן יישארו לתקופה בלתי מוגדרת ובלתי מוגבלת. למעשה, כמעט כל הפ ו רויקט נמצא 'בבעלות' תושבי השכו ו נה. היצירות נוצרו בעקבות מפגשים עם הדיירים והן ממוקמות בתוך שטח שנמצא בבעלותם הפרטית. אחרי שאנחנו נמשיך לתחנה הבאה, הוא יהיה תלוי לחלוטין בהם". מאלימות לאמנות

פרויקט ה"מפתן" ביפו ד' הוא אחיו הצעיר (והגדול יותר) של הפסטיבל הראשון שנערך בקיץ הקודם בלוד. כחודשיים

22

28.10.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן