תל אביב 29.07.22
neomi-ra@yedtik.co.il
שיעור בחופש אצל בן גוריון בבית
פיילוט מפגשים פילוסופיים קצרים בספרייה הפרטית של ראש הממשלה הראשון הוביל למחשבות על חירות אישית ועל המחסומים בדרך אליה ‰ הקדשה שכתב לו אלתרמן הזכירה שאפשר לשנות את המציאות במילה אחת
מכל הדברים שיכולתי לחשוב עליהם כשהתיישבתי ביום שני בערב בחדרי הספרייה העמוסים של דוד בן גוריון בחרה התודעה שלי לשגר לחזית מחשבות על סקס (לא מה שנדמה לכם). זה קרה שנייה אחרי שאלנה ארונס, ביב נ ליותרפיסטית ומנחת קבוצות, פתחה את הנוכחים, תושבים 15 המפגש ואמרה ל ותושבות העיר שרובם לא מכירים זה את זה, שהנושא שעליו נדבר הוא חי נ רות אישית. אז התודעה שלי הגיבה מיד ותרגמה, כמו שתמיד היא מתרגמת את המילה חירות, לבחירה. והתודעה (וגם כנראה התת מודע) שלי בחרו לחשוב על סקס או אם לדייק אז על רוני גלבפיש, סופרת, מאיירת ועורכת, שהוציאה הש נ בוע לאור את הספר "בהקיץ - פנטזיות מיניות של נשים ישראליות". יממה לפני המפגש בבית דוד בן גוריון, נסעתי לפ נ גוש אותה. ישבנו בסלון בבית של אחיה, מגדל ספרים קטן על השולחן לידה, ונ נ זכרנו איך היא ביקשה לפני כמה חוד נ שים בפייסבוק מנשים לכתוב לה באופן פרטי ובעילום שם (גם היא לא יודעת מי הכותבת) על הפנטזיות המיניות שלהן. היא ביקשה בקשת תם בעקבות שיחה עם חברות שהגיעה מהר מאוד לקירות חסומים שקשה היה לעבור אותם בגלל בושה וחסמים אחרים. לא עלה בדעתה אז שמאות רבות של ישראליות, מכל הגי נ לאים, מכל המגזרים ומכל הארץ, יכתבו לה (ועדיין כותבות לה), פורקות מעצמן סודות שאותם כנראה לא גילו אף פעם פנטזיות. בחוץ 200 לאיש. לספר נכנסו . רוני עוד חושבת מה 500 נשארו יותר מ לעשות ואיך להביא גם אותן לאור, אבל מה שאותי תפס לאורך כל תהליך העבודה על הספר שהנשים שכתבו לה אמרו שהן חשות חופש, שחרור. קבלה. אז בספרייה של דוד בן גוריון, רגע לפני שהתחלנו לדבר על חירות אישית, אני חשבתי על כל מאות הנשים שהעזו וכ נ תבו, כל אחת על פי דרכה, על הפנטזיה שלה. מוציאות משהו מהמקום הפנימי העדין הזה החוצה ואומרות "זאת אני" או לפחות זאת גם אני. ובספרייה של בן גו נ ריון חשבתי על צ', שגם פגשתי השבוע. היא אמרה לי שהיא מצטערת שלא העזה.
כלל דיונים קצרצרים (קשה להרחיב מאוד בשעה וחצי) על אסופת קטעים שאלנה אספה מתוך ספרים בספרייה העצומה הזאת. היה שם משל המערה של אפלטון, וקטע מתוך "מחשבה ואמת – ביקורת הפילוסופיה בחינת עברה ואמיתה להווה" של משה חיים מייזליש (עמישי) וקטע מתוך "ביודעים ובלא יודעים - מסות פסיכולוגיות" מאת ניסן טורוב וגם קטע קצרצר ומעניין מאוד דווקא מספר שלא מופיע בספרייה, אבל לטענת מומחי הבית השפיע עמוקות על בן גוריון - "אוהל הדוד טום" של הרייט ביצ'ר סטו. זה שאי אפשר להעמיק מפריע וגם משטח את הדיונים. אלנה הזכירה שוב ושוב את הטיפול הביבליותרפי, אבל נדמה לי שב נ קבוצת זרים שנפגשת באופן אקראי לזמן כל כך קצר ואז נפרדת לעד, אין מה לדבר במונחים של טיפול. אין מה לבקש מהנו נ כחים לקרוא את הקטעים, לדבר על מה לדעתם בן גוריון חשב עליהם ואז לעבור לדבר על עצמם. זה לא יכול באמת לעבוד. או לפחות אצלי זה לא עבד. רציתם להגיש את מאחורי הקלעים בראש של בן גוריון? אז בואו נדבר עליו. בואו נעמיק את ההיכרות האינטימית איתו. אלנה התרג נ שה מההקדשות על הספרים ובמיוחד מסימו נ נים בתוך הספרים שמצאה וחשבה שהם סי נ מונים של בן גוריון. הנה נקודות לצאת מהן כדי להכיר את המחשבות של בן גוריון. בת נ חילת המפגש הועברו כמה ספרים שהוקדשו לבן גוריון בין המשתתפים. ממעט ההקדשות שקלטתי זה באמת מרגש ומלמד הרבה איך תפסו את בן גוריון אנשי הדור ההוא. על כרך "הטור השביעי - שירי העת והעיתון, ספר שני", כתב נתן אלתרמן המחבר לדוד בן גו נ ריון: "לגדול הכתפים אשר לדור". לא מעט מלומדים ישבו על מדוכת "הכ נ תפים" (פתח מתחת לאות כ', פתח מתחת ל-ת'), מילה שאלתרמן, צייר הביטויים המחונן, המציא. המחשבה המקובלת היא שאלתרמן ברא כאן את מקצוע הכתף. זה שמגיש את כתפיו הרחבות שרבים יכולים להישען עליהם, או מבליט את הכתפיים הגדולות שיכולת לשאת את כל האחריות וגם לעוף, לראות מגבוה ולמרחוק. ומה ההקדשה הזאת אם לא חירות הביטוי, חירות המחשבה והדמיון ויחד איתם גם כל אזיקי וכבלי התפקיד?
מה קורה בראש של צילום: | ? בן גוריון אלבום פרטי, איור: ShutterStock
שחשבה שהפנטזיה שלה לא מעניינת. שפחדה לחשוף. שפחדה שהיא לא מספיק מיוחדת. "בא לי לחוות את עונג השח נ רור'", צ' הודתה. "בלי קשר לאם המילים שלי היו נכנסות לספר או לא. בא לי לח נ וות את העונג של להגיד משהו אמיתי על עצמי לעולם כולו". × × × שנדבר בספרייה של דוד לא ידעתי בן גוריון בבית שלו בשדרות הנושאות את שמו על חירות אישית. ראיתי פרסום על מפגש פילוסופי שיימשך שעה וחצי. זה היה פרסום קצת מסתורי. לא היו בו נושאים מוגדרים או מי יהיה זה שיעביר את המפגש אז הסתקרנתי. הייתי פתוחה להתמודד עם מה שיבוא. אלנה, המנחה, סיפרה שזה מפגש שלי נ שי מתוך פיילוט שמנסים עכשיו בבית בן גוריון - להנגיש בכל מיני אופנים את הסביבה מאחורי הקלעים שהשפיעה על 20 ראש הממשלה. "הספרייה הזאת, על אלף כרכיה", כמו שאמרה בתחילת המפ נ גש אורורה לטרולו, מנהלת תחום השימור בבית, "הייתה ספרייה חיה. בן גוריון היה אדם קורא. הוא קרא המון והכל. מספרי פוליטיקה, מדיניות, היסטוריה וצבא ועד בודהיזם".
× × × נ � ביקשה אלנה ש בסבב השמו ת גיד גם מיהו האדם בחיינו שאיתו אנחנו מר נ גישים חופשיים ולמה. חשבתי שזאת שאלה אישית מאוד שיקשה לזרים גמורים לענות עליה בלי ליפול למקומות הבטוחים והק נ לישאתיים והגם מאוד לא מדויקים. אנשים דיברו על אהבת אם שהיא ללא תנאים, על בני זוג מכילים, על חברי ילדות שיש בי נ ניהם אמון. אני הייתי אחרונה בסבב. אמרתי שעדיין לא פגשתי אדם חופשי. כולנו, ככה אני חושבת, מתמודדים כל הזמן, נאבקים עם כבלים. אלה שאנחנו מניחים על עצמנו ואלו שהחברה מניחה). לפעמים, אנחנו מצליחים לפרוץ, לעבור את הגבולות שלנו, לנתק איזו חוליה בשרשרת הכבלים, אבל זה לא הופך אותנו לאנשים חופשיים. "וישראלים באופן ספציפי", סיימתי להגיד. "מבחינה פוליטית הם אינם אנשים חופשיים בכלל". הייתי בדעת יחיד. לא התחברו אליי כל כך, אבל לא נורא. × × × י � אם פיילוט המפגשים הפ לא יודעת לוסופיים האלה ימשיך. אני מקווה שכן. אני עוד יותר מקווה שאם הם ימשיכו אז הם ית נ נהלו קצת אחרת. המפגש שאני נכחתי בו
24
29.7.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online