תל אביב 29.10.21

תרבות

| ליעד ורבר |

בתפקיד חייו ) שמשחק בתפקיד הראשי בהצגה "הנחשול" (בית צבי) 29( אביחי סזגר עבר טלטלות רבות בחייו • בריאיון ראשון הוא מספר כיצד הפך מילד חרדי, למדריך נוער בסיכון ויוצר סדרת רשת פרובוקטיבית על דירתשותפים בתל אביב • איך מתחברים את כל ההפכים האלה?

י � לדמיין את זה. הורים לת קחו רגעע נוקם מגיעים לבקר חברים בדירת שו י תפים. התינוק מתחיל לבכות ולצרוח. ההורים מניחים אותו על ערסל, אבל הוא ממשיך לבכות אז הם מוצאים פת י רון: הם לוקחים שאיפה מבאנג ונושפים על התינוק. זהו רגע בלתי נתפס והזוי. הסיפור הזה, שקרה במציאות, הוא חלק מסדרת הרשת הפרובוקטיבית "תל אביב בלילה" שהכוכב, היוצר, הצלם והעורך שלה, הוא אביחי סזגר. סזגר מודה שעם כל הכבוד לפרובוק י ציה זה באמת רגע קיצוני גם בשבילו. "רציתי להראות כמה העיר והאנשים פה יכולים להיות הזויים", הוא אומר. אפשר בקלות להגיד שהחיים של סזגר הם סוג של הזיה מטלטלת ונמ י שכת. הילד שעבר כמו כדור פינג פונג מחיים חילוניים לחרדיים ושוב לחילו י ניים והפך לצעיר הולל שעובר מתאווה לתאווה ועד סגירת מעגל משונה עם אביו רועה הצאן במדבר. סזגר למד לחיות עם הטלטלות האלה. לא שהיו לו הרבה ברירות. השבוע, בריאיון ראשון לרגל עליית ההצגה "הנחשול" בתיאטרון בית צבי, סזגר חושף את המהפכים הגדולים בחייו. בהצגה הוא משחק בתפקיד ראשי את המורה שמו י ביל את תלמידיו לניסוי שמציג כיצד הנאצים הצליחו לכפות ציות עיוור על החברה הגרמנית. אבא רועה צאן "תל אביב בלילה" מגוללת את סי י פור חייהם של שלושה שותפים בדירה בשינקין שעושים הכל (אבל הכל) על מנת להרוויח כסף בעיר הזאת. הס י צינות הנועזות לא משאירות מקום לדמיון ומי שצופה לא יכול לדעת שהאיש מאחורי הסדרה, סזגר, פרץ לא מעט גדרות כדי להיות מסוגל להפיק כאלה מראות עבור הצופים. ) נולד וגדל בשכונת נווה 29 סזגר ( עופר למשפחה חילונית. אמא שלו הייתה שוטרת ואביו מדריך נוער בבית השאנטי. הוא היה האח הקטן ולו אח ואחות גדולים. כשהיה בן שמונה נפטר סבו, אביו של אביו. סזגר מספר שרב השכונה דאז אמר להוריו שאם יחזרו בתשובה תהיה נשמתו של הסב מוגנת ושמורה בשמיים. ההורים קיבלו החלטה וסזגר עבר את המהפך הרא י שון שלו – בית ספר חרדי לחלוטין בו

"המשפחה ממש לא תומכת בהחלטה שלי להיות שחקן. אני עדיין מקווה שהם יגיעו לראות אותי בהצגה, וכן, אולי גם אבא יבוא" "נווה עופר נראית היום אחרת מאוד מהשכונה בה גדלתי. פעם היו בה רק חרדים ובוכרים. היום גרים בה גם סטודנטים ואוכלוסייה צעירה. שכונה מדהימה"

הגיי והברברית אחרי הלימודים בעירוני א', בהצ י טיינות חייבים להגיד, יצא סזגר לשנת שירות במסגרת גרעין בינ"ה (התנועה ליהדות חברתית) ולאחר מכן הת י . כחלק 50 גייס לנח"ל ושירת בגדוד ממסלולו הצבאי הגיע סזגר לעבוד בחינוך, בנווה עופר, בשכונה בה גדל ובמרכז הנוער בו היה חניך. כשהש י תחרר מהצבא נסע לארצות הברית להדריך נוער יהודי ומיד עם שובו לארץ נרשם לתואר בחינוך. עדיין בוער בו הרצון לתקן עבור אחרים את מה שפצעה בו מערכת החינוך. "רציתי להיות המורה הטוב, שילדים לא יכירו את הצד הרע של המערכת כמו שאני חוויתי אותה". קצת אחרי שהחל ללמד בעירוני ז', תפסה את סזגר האמת העירומה. הוא בכלל לא רוצה להיות מורה אלא שחקן. "מסרים חינוכיים", הוא אומר. "אפשר להעביר לא רק בכיתה. אפשר גם בתיאטרון". וזהו. המהפך הגדול, האחרון בינתיים בחייו, קרה. סזגר התקבל לבית צבי. היום הוא תלמיד שנה שלישית וכא י מור, מככב בהצגה "הנחשול" שעלתה בימים אלה. בוא נחזור רגע לסדרה "תל אביב בלילה". "לפני שהתקבלתי לבית צבי גרתי בשינקין בדירת שותפים. היו שם סקס, סמים, אלכוהול וכל היתר. הסדרה נו י צרה אז. לא היה לי תקציב או אנשים ועשיתי הכל לבד. רציתי להראות את האמת שלי אז: את תל אביב ההזויה. אחד השותפים שלי בדירה היה גיי מוחצן עם פיאות וציפורניים ארוכות. סוג של דראגיסט. השותפה השלישית הייתה חברה שלנו מלאת גוף וברברית. היא לא פחדה מסקס ומיניות וכך נרא י תה גם הדירה שלנו. דיברתי בסדרה על ריאיונות הזויים שעושים לאנשים שרוצים לגור בדירות שותפים, החיים בתוך מחששה, שמנופוביה, יחס לנשים ולהומואים. השפה הייתה בוטה. היום אני כותב מחדש את הסדרה אבל באופן קל יותר לעיכול". איך המשפחה שלך מתייחסת לזה שאתה שחקן? "המשפחה שלי לא תומכת במשחק אבל אני עדיין מקווה שהם יגיעו להצ י גה בבית צבי, וכן, אולי גם אבא".

צילום: שמחה ברבירו | " "מקווה שההורים יגיעו להצגה". סזגר ב"הנחשול

הייתה הערה של אחת המורות שהתע י צבנה עליו ואמרה לו מול כל הכיתה: "אתה רוצה להיות כמו אבא שלך? עם חובות לשוק האפור ונהג מונית?". "אני לא אשכח את הרגע הזה", הוא אומר היום. "דרכו הבנתי מה אני רוצה לעשות: לתמוך ולהיות שם עבור נערים שמתקשים להשתלב בחברה בדיוק כמוני". כמו אבא שלך שהיה מדריך נוער בבית השאנטי. סזגר נאנח. קשה לו לדבר על אביו. "אחרי שאבא עזב את הבית הוא המ י שיך לעבוד בבית השאנטי. מדי פעם הוא הגיע לביקורים עד שהפסיק. ניתק לגמרי את הקשר. בכיתה י"א נסע י תי עם השכבה למסע ברחבי ישראל במשך שישה ימים. כשהגענו למצפה רמון פגשתי במקרה את אבא שלי רועה צאן". מה? "כן. לא היה לי מושג שככה נראים חייו. הוא היה חלק ממקימי 'שאנטי במדבר', אולי ככה הוא התגלגל להיות רועה צאן. כשאני פגשתי אותו ראיתי מולי אדם מוכר עם זקן ארוך ולבן מו י ביל עדר כבשים. כמובן שרצתי אליו וישבנו מול הנוף המדברי ודיברנו. סיפרתי לו על טראומות מבית הספר החרדי. חצי שנה אחרי כן אבא חזר הביתה אבל לא הצלחנו להחזיק קשר קרוב. היום אנחנו מדברים קצת".

למד רק הלכה, תורה, משנה וגמרא. "הדבר הכי טוב שקרה לי שם", הוא אומר וחיוך קטן מותח את שפתיו. "זה שהתחלתי לנגן בכינור, נגינה יהודית. עד היום אני מנגן בו. זה כלי שנותן לנפש איזון". איזו מנגינה יהודית אתה הכי אוהב לנגן ולמה? "את הפיוט 'שלום עליכם'. הוא מז י כיר לי את הילדות ומעלה בי נוסט י לגיה מארוחות שבת. זה שיר מרגש מאוד". אחרי חמש שנים הועבר סזגר על ידי אמו לבית ספר חילוני. סזגר מעדיף שלא לדבר על השבר המשפחתי הזה שקרע בין הרצון של אביו להמשיך להיות חרדי ובין אמו שביקשה לחזור לחילוניות יחד עם הילדים. כשהקרע הלך והתרחב עזב האב את הבית וניתק את הקשר. סזגר למד בעירוני א'. "המ י ציאות הזו הייתה קשה. נוצר ביני ובין הילדים בגילי פער שניסיתי להדביק", הוא מספר. "גם שכחתי כבר מה זה ללמוד עם בנות בכיתה. הייתי תמים. סבלתי מאוד. עשו עליי חרמות". גם בבית היה לא קל. סזגר, עם הר י גישות הגבוהה שלו, ניסה לעזור לאמו ונמנע מלהשתמש באוטובוסים. את המרחק הרב מביתו בנווה עופר לעי י רוני א' והפוך עשה ברגל. "אני זוכר שזה היה כיף ללכת ממרכז תל אביב דרך הים", הוא אומר. מה שלא היה כיף

22

29.10.2021 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן