תל אביב 30.12.22

ליעד ורבר / / צילום: ריאן ‰ כשהילדים בבית הספר התעללו בו הוא מצא מפלט בציורי קומיקס אחרי ‰ כשהוטל עליו חרם יצא לטייל ביער ודמיין מפלצות, פיות ולוחמים ועכשיו נערך לוטם שגב ‰ הצבא פירסם ספר פנטזיה שמתכתב עם הצלקות לסרט הביכורים שלו, שמתכוון לגעת בפצע הפתוח בלי לעשות חשבון הסיפורשאינו

לפני שחגג יום הולדת כבר הספיק לוטם שגב להוציא לאור 24 את ספר הפנטזיה הראשון שלו. ״אבירי עמודים 230 הממלכה״ מגולל על פני את מסעו של המלך מגנאוס בחיפוש אחר שרביט הנמר, דרך הרי געש, מדבריות ויערות קסומים. את הספר הוציא בעצמו, לפני כשנתיים, באמצעות גיוס המונים בהדסטארט. בערוצי השיווק המקוונים נמכר הספר לצד מרצ'נדייז תואם (בעיקר חולצות). בעולם האמיתי יצא שגב, חייל משוחרר טרי, למסע שיווק מדלת לדלת עם הספרים ביד. זה לא קרה בישראל אלא בשכונות אמריקאיות מבוססות שרבים מהדיירים שלהן הם יהודים אמריקאיים מבוססים. לתפקיד הרעים בעלילת ספרו ליהק שגב אנשי זאב, כמייצגי דמויות שלי ־ ליות שפגעו בו בעולם האמיתי כשהיה ילד. הדחף הזה, להתעמת באמצעות הפ ־ נטזיה עם השדים מהעבר, המשיך לתס ־ ריט שכתב בהמשך בשם "דלת לחצר גן העדן". בימים אלה, כסטודנט לקולנוע באוניברסיטה הפתוחה, הוא נערך להפיק ולביים אותו כסרט ביכורים. הוא גם חוזר לפלטפורמת מימון ההמונים שעבדה בש ־ ביל ספר הביכורים (בהדסטארט, שם הפ ־ רויקט כשם הסרט).

תי משם למזכירות וחיכיתי לאמא שתבוא לקחת אותי. כשיצאתי איתה, ליד השער, הילדים התחילו לקלל גם אותה קללות קשות מאוד". המשכת להגיע לבית הספר למרות המקרה. "כן, לא רציתי לוותר וגם לא היתה לי ממש ברירה כי הייתי צריך את הכיתה המיוחדת בבית הספר הזה. מאז התחילה תקופה אפורה של שנתיים קשות בהן הייתי הולך לבית הספר וסופג קללות ומכות מבנים וגם מבנות. הייתי הולך במ ־ סדרון לכיוון השירותים ובכניסה אליהם כבר חיכו לי ילדים שמנעו ממני להיכנס. הייתי צריך להשתין בגינה ולחזור לכיתה. הזיכרון הזה של ההליכה במסדרון, אגב, מקבל ביטוי סמלי בסרט. המורים ניסו לעזור לי אבל הרימו ידיים. זה כבר לא היה בשליטתם. אמא שלי היתה עוזבת את העבודה בתדירות גבוהה ואוספת אותי מוקדם, בוכה בתוך כותלי בית הספר". איך התמודדת עם מציאות קשה כזו? "האסקפיזם שלי היה לצייר דמויות, קומיקסים. הייתי מדמיין איך הדמויות הופכות לפריימים מצולמים, בלי לדעת בכלל שמעניין אותי לעשות סרטים, עוד לפני שהבנתי שיש לי נטייה טבעית לקו ־ לנוע. היתה לי עוד דרך התמודדות: ללכת

לבד ביער שגובל ביישוב. האפלוליות של היער עם נגיעות האור גרמו לי להתחיל לדמיין עולם. לדמיין יצורים, מפלצות, פיות, לוחמים. למעשה, בניתי לעצמי ממלכה ביער. לימים הממלכה הזו הפכה לחלק מהדמויות בספר 'גיבורי הממלכה'. כל מיני דמויות רעות שגורמות להרס. השריון והחומות שבניתי בחיים האמי ־ תיים מתקשרים לחומות של הארמון הד ־ מיוני בספר. מלחמה של טוב נגד רע". מלכודת השוטר היצירה שמתאר שגב התפתחה באותן שנים, כאמור - כדרך התמודדות עם המ ־ ציאות הקשה. "עד כיתה ה' לא הצלחתי לכתוב", הוא נזכר, "מה שגרם לי לצייר הרבה. הייתי מצייר ואומר לאמא שלי מה לכתוב עם הציור. ההורים שלי מאוד הופ ־ תעו מהדמיון ומהדמויות שיצרתי ועודדו אותי להמשיך ולפתח אותן. כך התגלג ־ לתי לעולם הפנטזיה והספרות". בהמשך נעלמו גילויי האלימות ובתיכון גם למד, במקביל, משחק בתיאטרון של אורנה פורת. בצבא שירת כשחקן בתיאטרון צה"ל. אחרי שהשתחרר ופרסם את הספר "אבירי הממלכה" (וגם יצא כאמור למסע שיווקי ייחודי בארה"ב) חזר לארץ והתמ ־

"התפתלתי מכאבים על הרצפה"

לוטם שגב הוא, בעל כורחו, בוגר מנו ־ סה של בית הספר של החיים. כילד עבר חרמות ואלימות פיזית קשה במשך שנים, בעיקר בבית הספר. הוא נולד וגדל ביישוב כפר האורנים הסמוך למודיעין. בכיתה ג' עבר ללמוד מחוץ ליישוב, בבית ספר עם כיתה קטנה ומותאמת לצרכיו כסובל מבעיות קשב וריכוז. בדיעבד, בית הספר החדש התגלה כמקום הגרוע ביותר עבורו. "כבר כשה ־ געתי על תקן ה'ילד החדש', התלמידים הסתכלו עלי בעין לא טובה", הוא נזכר. "הייתי תלמיד טוב ומאוד פעיל בבית הספר והתנדבתי להפעיל את פינת החי. ילדים אחרים לא אהבו את הרעיון שאני כזה פעיל חברתי. יום אחד, בגינת בית הספר היו מכות 'פיצוצים'. בריון אחד הרביץ לילד אחר. לא היה אף מורה שי ־ עצור את הקטטה ומתוך חוש צדק יצאה לי פתאום צעקה 'תפסיקו'. הבריון הראשי הסתובב אלי ובעט בי בעיטות מפוצצות. התפתלתי מכאבים על הרצפה כשמסביבי ילדים שצוחקים ומקללים אותי. 15 בערך הם השאירו אותי שם כאוב ומפוחד. הלכ ־

22

30.12.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן