תל אביב 5.5.23
מאזה דוקמו ובתה גפן בת השמונה עוברות בימים אלה אחרי שאיבדו את הבעל והאב נתן ‰ טלטלה גדולה גטהון, מדינת ישראל מבקשת לגרש אותן לאתיופיה מאזה מתחננת לעזרה: "זה הבית היחיד שהבת שלי ‰ רבים התגייסו ‰ מכירה, אין לה מה לחפש באתיופיה" והעיניים נשואות לשר הפנים ‰ לסייע להן במאבק החדש משה ארבל, שאמור להכריע בסוגיה אל תגרשו אותנו האבא נפטר, האם ובתה נאבקות
נתן גטהון ז"ל
// צילום: קובי קואנקס / חופית כהן־אולאי //
"אין לנו בית אחר" "אני ונתן תכננו לחיות כאן יחד כל חיינו", מספרת דוקמו בכאב, "הוא טיפל בכל הניירת, דאג להכל, לא היה לו חשש בכלל והוא לרגע לא חשב שאנ־ חנו עלולות להיות מגורשות. כשהוא חלה טיפלתי בו, הייתי איתו כל הזמן ובשום שלב לא שוחחנו על האפשרות שאני וגפן נעזוב את ישראל כי היה ברור לנו שזה הבית שלנו. יש לנו כאן דירה, אני עובדת כמנהלת במפעל קייטרינג ומפרנסת אותנו. המשפחה של נתן היא מטר ממני, 50 המשפחה שלי, הם גרים אנחנו עושים יחד קידוש וחגים, כל אירוע הם מפנקים אותנו במתנות, מש־ חקים או בושם, תמיד משמחים אותנו. יש שמאוד דואג, לא מספיק 94 לנתן אבא בן שהיא איבדה את אביה, עכשיו היא צרי־ כה לאבד גם את סבא ואת הדודים שהיא כל כך מחוברת אליהם? לנתן יש אחות שמתגוררת בראש העין, כל חופשה גפן הולכת אליה, ישנה אצלה חמישה ימים של כיף, זו משפחה אמיתית, זו המהות של משפחה, אין יותר חזק מזה ואין לנו משפחה אחרת". גפן מבינה את המצב? "כן אבל זה מכעיס אותה. כבר שנה שאין לנו ביטוח בריאות ציבורי אז עשינו
ביטוח פרטי והיא אומרת 'למה אמא? אני שייכת למדינת ישראל'. היא דוברת עב־ רית שוטפת, תלמידה מצטיינת עם המון חברים ומאוד אהובה, בכל מקום שהיא הולכת אוהבים אותה. מה היא תעשה באתיופיה? היא בכלל לא יודעת אמה־ רית, במקום לאפשר לילדה שלי להת־ קדם בחיים מנסים להחזיר אותה אחורה. אני מרגישה נורא, זה מספיק עצוב לי שאני נאלצת לגדל אותה בלי אבא שלה, אבל אני לא מסוגלת לחשוב שהיא תאבד גם את המשפחה, החברים, בית הספר והתרבות שלה, היא ילדה כל כך חכמה, מגיע לה יותר". המאבק הציבורי אלף אזרחים כבר חתמו על עצומה 30 להשאיר את מאזה וגפן בארץ ולמאבק הצטרף גם ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, שפנה לשר הפנים משה ארבל בבקשה לבטל את ההחלטה של רשות האוכלוסין. "מדיווחים שקיבלתי מגורמים מקצועיים בעירייה המכירים את המשפחה, עולה כי גפן הינה תלמידה מחוננת אשר התקבלה לתוכנית מחוננים במרכז 'רון ורדי'. כמו כן מדובר בילדה ישראלית לכל דבר. היא דוברת עברית וזו התרבות היחידה שהיא
כך שבשלב מסוים דוקמו נאלצה לה־ גיע לישראל לבדה למספר חודשים כדי לעבור בירורים והליך של קבלת אשרה בהדרגה. כשדוקמו קיבלה רישיון לי־ שיבת ארעי התאחדה המשפחה הקטנה והקימה את ביתה בראשון לציון, בסמוך למשפחתו של נתן שאימצה לחיקה את מאזה ואת גפן הקטנה. כשנה בלבד לאחר שהחלו את חייהם החדשים בישראל נתן נפטר ממחלת הסרטן ומאז נאבקת דוקמו לקבל אישור להישאר בישראל, זאת לאחר שרשות האוכלוסין הורתה לה לעזוב את הארץ. "לא הבנתי איך הם טוענים שאין לנו כאן משפחה. זה הבית שלנו, גפן לא מכירה שום דבר אחר, זה נשמע לא הגיוני", אומרת מאזה. המשפחה עתרה לבית המשפט המחוזי, אך שם סירבו לבטל את החלטת הרשות. לפני שבוע וחצי, במאמץ אחרון המ־ שפחה העבירה את הייצוג המשפטי לעו"ד תומר ורשה. כיוון שגפן קטינה, אם אמה תגורש היא תצטרף אליה כיוון שהיא האפוטרופוס שלה וכך למעשה תיאלץ לוותר על האזרחות הישראלית שלה כיוון שבאתיופיה אי־אפשר לה־ חזיק שתי אזרחויות וכדי לקבל זכויות באתיופיה גפן חייבת להחזיק באזרחות מקומית.
למרות שהיא ילדה ישרא־ לית רגילה, בעלת אזרחות מלאה, גפן הקטנה ואמה מו־
עמדות לגירוש ועלולות לשוב לא־ תיופיה ולאבד את כל משפחתן. כל זאת משום שאיבדו את אב המשפחה, אביה של גפן, נתן גטהון ז"ל, ומשום שהאם בעלת מעמד ארעי. "בכל יום שישי אנ־ חנו עושות קידוש עם הדודים, סבא שלה לא ישן מרוב דאגה, דודה שלה שומרת עליה כל הזמן ויש לה המון חברים בבית הספר, איך השופט אומר לי 'אין לכן כאן משפחה'? כל החיים שלנו כאן. אין לנו מה לחפש באתיופיה". אהבה ומשפחה לפני כעשור הכירה אזרחית אתיופיה, ) את נתן גטהון, ישראלי 38 מאזה דוקמו ( שעסק בסיוע להעלאת יהודי אתיופיה, בזמן ששהה באתיופיה במסגרת עי־ סוקו. חבר משותף הכיר בין השניים, הם נישאו 2016 הם התאהבו ובשנת והביאו לעולם את גפן, היום בת שמו־ נה. כיוון שדוקמו היא אזרחית אתיופיה ולא יהודייה, נדרשה בירוקרטיה רבה כדי להעלות את השתיים לישראל, אך גטהון שהכיר את הנושא הקפיד לעבור את כל ההליך באופן מסודר, עד כדי
השר משה ארבל. "מקווים שיגלה צילום: | " הומניות יואב דודקוביץ'
20
5.5.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן
Made with FlippingBook Ebook Creator