תל אביב ר"ג 13.10.23
הבריחה מהתופת ביער רעים
"אנשים שרגע לפני רקדו איתי, נחטפו, נאנסו ונרצחו" הרגע שבו חשבה להיפרד ממשפחתה ‰ והחברים שנרצחו לנגד עיניה ‰ שירה גל ביתשו משחזרת את רגעי התופת ממסיבת הטבע ברעים, ועל אופק מזרחי, צעיר מהרצליה, שהציל אותה
רצה ואין לך מושג אם את בכיוון הנכון או רצה לכיוון המחבלים, מדלגת כמו מטורפת מבור לאדמה". החילוץ: "רק בטנדר הבנו שזה נס שאנחנו בחיים" בשלב מסוים הם הגיעו למטעים ליד ישוב פטיש, שם לראשונה מוצאת החבורה מקור , כולם שתו 4 מים. "היה שם מכשיר של תמי ושטפו פנים. מישהו השיג את כוחות הביר טחון שהורו לנו להמתין לחילוץ. ישבנו שם בהלם. היה איתנו שוטר שבעצמו לא ידע מה צריך לעשות. עברנו מחממה לחממה שלא יתפסו אותנו, היינו מאות אנשים. נזכרתי שבזמן הריצה כשראיתי את המחבלים הם לבשו מדים של חיילים ואחזו נשק של הצבא, ככל הנראה ציוד שנגנב, זה גרם לי לחוסר אמון טואטלי. כל מי שאמר שהוא מדבר עם המשטרה אמרתי לו לא להאמין לאף אחד ולהיזהר לא לתת את המיר קום שלנו, הגעתי למצב שלא סמכתי על אף אחד". לאחר כשעה החבורה מפונה בטנר דרים ליישוב פטיש, שם תושבי המר קום מארחים אותם. "בטנדר אמרתי לכולם שישמרו שבת, כי זה שאנחנו בחיים זה נס, זה קרה בחסדי שמיים. אנשים שחגגו איתנו נחטפו, נאנסו ונרצר חו או התמוטטו בדרך, חברה שלי שני לוק איבדה את חייה, לצערי ראיתי סרטון שלה ללא רוח חיים בוואן של המחבלים. יותר ו � מדי אנשים שאני מכירה מופיעים בסרט ני החטיפה, ברשימות הנעדרים ובתמונות הגופות, אנשים שבמהלך הלילה אמרתי להם שלום וצחקנו, עכשיו כבר לא איתנו". לביתשו כבר לא הייתה סוללה בנייד, אך אופק הצליח להשיג את בני משפחתה. "הוא הודיע להורים שלי שאני בסדר והסר ביר לאבא שלו איפה אנחנו. אבא שלו הגיע אלינו עם רכב, חצה כל מחסום ולא ויתר עד שאסף אותנו". נחשפת לסרטונים שרצים ברשתות הח־ ברתיות? "כן. גם אני צילמתי הרבה כי רציתי שידעו איפה אנחנו. כמה שרואים את הפחד בסר רטונים זה לא באמת מעביר את התחושות הקשות, הפחד הזה לאבד את החיים, זה משהו שאף אחד לא יבין, לכן אמרתי שאני ואופק מחוברים לכל החיים, כי רק אנחנו יודעים מה עברנו שם. השבוע נלך יחד לברך ברכת הגומל, על החסד העצום שנעשה לנו". יש לך מסר למשפחות הנעדרים מהמסי־ בה? "שלא יאבדו תקווה. רצנו שעות בשטחים פתוחים, הרבה אנשים נפצעו בדרך, היו גם אנשים שקברו את עצמם מתחת לחול או בין השיחים, אל תאבדו אמונה". ¿
חופית כהן אולאי
ר � משכונת נ 21 שירה גל ביתשו, בת קיסים בראשון לציון הבטיחה לעצר מה שמסיבת הטבע בסופ"ש שעבר היא האחרונה לתקופה הקרובה. רק שלא היה לה מושג שחגיגת הפרידה שלה תהפוך לסיוט בלהות ושדווקא מכר רחוק, שתפגוש במקרה, יהפוך למלאך הגואל שלה. המסיבה: "פתאום ראינו טילים בשמיים" "אני אוהבת מוסיקה טובה ואנשים יפים, הולכת להרבה מסיבות טבע, אבל הפעם החלטתי שזו האחרונה. הרגשתי שאני מבלה ומתנתקת מהכל ובעצם בורחת מלהתמודד עם דברים שעוברים עליי", היא משחזרת . "ידיעות ראשון לציון" השבוע בראיון ל "הלכתי למסיבה עם שתי חברות ובן זוג של והיה 23:00 אחת מהן. המסיבה התחילה ב לילה מדהים, פגשתי מלא חברים, היה כיף, אווירה טובה והתרגשתי כי זו הפקה שהרבה זמן רציתי לחגוג איתה, הם מאוד מקצועיים, יש אבטחה, הכל מסודר ועם אישורים, כך שיש תחושת ביטחון. היה לילה מדהים". המסיבה בנובה סמוך לרעים היתה מתוכננת , אך קצת אחרי השעה שש 16:00 להימשך עד בבוקר הבחינו הבליינים בסימנים של טילים בשמיים. "בגלל המוסיקה לא שמענו את האזעקות, אבל כשאנשים התחילו להצביע לשמיים, הנמיכו את המוזיקה ואז הבנו. בהר תחלה ניסיתי לשמור על קור רוח, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני עוברת התקף חרדה, בכיתי וחברים באו להרגיע אותי. כשההורים התקשרו, לא עניתי כי ידעתי שהם מיד יזהו בקול שלי שאני מבועתת, אז כתבתי להם שאני במקום מוגן, למרות שהייתי בשדה פתוח, לא רציתי שידאגו. "בשלב הזה כולם חשבו שזו רק אזעקה וטיר לים, נשארנו כמעט חצי שעה בשטח להמתין שהמצב יירגע כי פחדנו שהאזעקות יתפסו אותנו ברכבים, חשבנו שזה מסוכן". האימה: "ברחנו כמו מטורפים והיריות מכל כיוון" מה שביתשו וחבריה לא ידעו הוא שבאותה חצי שעה הספיקו עשרות מחבלים לחצות את הגדר ולהתקרב לעברם. "היו פקקים מטורפים ביציאה, פתאום ראינו אנשים מזנקים מהרכר בים וצועקים שיורים עליהם, מיהרנו לסובב את הרכב לצד השני, אבל גם שם רצו לכיווננו אנשים שנטשו את הרכבים וצעקו לברוח לשר דות, אז כבר שמענו יריות. חברה שלי החליטה להישאר ליד הרכב, למרות שהתחננתי שתברח איתי, היא חשבה שבטוח יותר ברכב. את החברה
"בטנדר אמרתי לכולם
שישמרו שבת, כי זה שאנחנו בחיים זה נס, זה קרה בחסדי שמיים. אנשים שבמהלך הלילה אמרתי להם שלום וצחקנו, עכשיו כבר לא איתנו"
מדינה במלחמה מסיבת טבע ברעים
שירה גל ביתשו
הבריחה
"בזמן הריצה ראיתי
הנוספת ובן הזוג שלה איבדתי. "התחלתי לרוץ לבד ופתאום ראיתי מולי ). בעבר נפגשנו 23 ידיד מהרצליה, אופק מזרחי ( במסיבות דרך חברים משותפים, אבל השעות שהעברנו יחד באותה תופת, הפכו אותו לחצי מהלב שלי לכל החיים". מזרחי מחזיק לביתשו את היד ויחד השניים נמלטים על חייהם. "רצנו כמו מטורפים, בצר דדים יריות, אנשים נופלים כל הזמן, חלק מור עדים חלק קורסים כי הם מסטולים ובלי מים ופשוט תשושים. בסרטונים לא מבינים כמה זמן זה ארך, רצנו כמעט שלוש שעות. "כל פעם שרצנו לכיוון אחד, שמענו יריות ומיהרנו לכיוון אחר. בדרך נפלתי, נחבלתי ובר שלב מסוים פשוט חשבתי לעצור ולכתוב הודר עת פרידה למשפחה, אבל אופק לא ויתר עליי, הוא אמר לי שאני אחיה בכל מחיר. לא משנה כמה נפלתי וניסיתי לעצור הוא לא עזב אותי לרגע, הרים אותי וגרם לי להמשיך לרוץ". בשעות האלו את מצליחה ליצור קשר?
"היתה מעט מאוד קליטה, המשטרה לא היתה זמינה. אבא שלי, פיני ביתשו, כבר ידע שיש יריות, אמרתי לו שאני בורחת ולמי שהתקשר מחבריי אמרתי שאני חייבת לשמור סוללה כי אני לא יודעת מה יקרה. כל מי שתפס אותי אמר לי לברוח ולשלוח את מיקום הנייד שלי. גם אמרו לי שבורא עולם אוהב אותי ושומר עליי, האמונה חיזר קה אותי מאוד". הצלחת לאתר את חברייך בריצה? "לא. רק מאוחר יותר גיליתי שחברות שלי חזרו הביתה בשלום. בזמן הריצה ראיתי הרבה אנשים שרגע לפני כן רקדנו וצחר קנו יחד ועכשיו נאבקים על חייהם. ילדה עם פצע ירי ברגל, בחור שותת דם וגם אחד שפשוט נפל לבור ולא קם. "היו כאלו שחשבו על עצמם וברחו, היו שעצרו לעזור ושילמו על כך בחיים שלהם. כל הזמן ראיתי אנשים נופלים, אנשים שלא שרדו את הריצה או את הירי לצידנו. את
הרבה אנשים שרגע לפני כן רקדנו וצחקנו יחד ועכשיו נאבקים על חייהם. ילדה עם פצע ירי ברגל, בחור שותת דם וגם אחד שנפל לבור ולא קם"
16
13.10.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן
Made with FlippingBook Annual report maker