תל אביב רמת גן 01.09.23

תל אביבי / שלומי אבידר /

avidar@gmail.com

חזי, שרה. כולם חברים שלי עד היום. אני לא ממש צריך להיות איתם בקשר יומיומי. חלקם גרים בחו"ל, חלקם עוד יותר רחוקים וגרים בישוב קהילתי מחוץ למרחב גדרה חדרה, וקיימים רק בקבוצת הווטסאפ של יוצאי דובנוב המופיעה אצלי במצב השתק בטלפון בגלל הבדלי השעות בין אזורי המ גורים. בית הספר בימים בהם המנהל היה מופיע בחליפה ועניבה בכל יום, בחדר המורות רק המורים להתעמלות ומלאכה היו הדמויות הגבריות לחיקוי וחלק מהתלמידים הגי עו ליום לימודים בחצי השני כ"משמרת שנייה", עד שיגמרו לבנות את הקומה הש לישית של בית הספר, שלימים נסגר מחוסר תלמידים צעירים בשכונה המזדקנת. במב נה שהיה אולם ההתעמלות הוקמה מסעדת ", שמאכלסת עד היום פרלמנט 8 "דובנוב צהרי-שישי עם חלק מבוגרי המחזור שלי ביסודי. ועץ התות? עליו נבנה בית אמות משפט. תותים לבנים אני כבר לא טועם, הם נותרו חלק מהזיכרונות, ממש כמו הנשיקות הרא שונות בחצר האחורית של בית הספר עם הבנות שלא קפצו על חבל ולא שיחקו בגומי ארוך, אלא התמקדו בטעם החיים ובקשר עם הבנים. תחילת ספטמבר. סוף החופש הגדול. היל דים חוזרים אל החברים שלא נפגשו חוד שיים. כיף גדול לילדים קטנים. אם רק לא מקלקלים להם את זה בשביתת מורים.

בדרך לבית הספר היסודי שלי עמד עץ תות, עליו היינו מטפסים, קוטפים תו תים לבנים מתוקים, מלקטים עלים לגידול תולעי משי בקופסת נעליים ובעיקר מוש כים עוד כמה דקות של כיף לפני שחוזרים הביתה, לילדות נטולת מסכים, שיש בה גו גואים, ג'ולים, סוס ארוך וגומי יפני – מש חקים שלא תראו היום באף חצר בית ספר. תלמידים בכיתה, עם 30 בית ספר דובנוב. אחות רפואית במשרה מלאה שחבשה לנו את הברכיים מנפילות בכדורגל בהפסקה הגדולה, ולפעמים גם רופא שיניים שעשה סתימות ללא הרדמה; בערוגות הגינה למד נו חקלאות וגידלנו גזר וחסה; בחדר המלא כה הבנים למדו את יסודות הנגרות והבנות רקמה; והשַמָש חיים משולם נחשב לחלק מההנהלה. בימי החופש הגדול חיכיתי לשוב לבית הספר. עבדתי על חוברות העבודה שקיבל תי, החלפתי ספרים ב"ספריית חן" וחיסלתי בקצב את החמישייה הסודית והספורטאים הצעירים, שיחקתי עם החברים כשמפתח הבית תלוי על צווארי ובצהריים אכלתי את השניצל והאורז שהושארו מכוסים על השולחן במטבח. בדובנוב הפכתי למי שאני. הכרתי חברים לחיים שמלווים אותי עד היום. הם הנכס הכי חשוב במציאות הבלתי אפשרית, הם התוסף שמאפשר לנו לשמוח על חיינו פה, למרות שבכל עיר אחרת בעולם בטח היינו מצליחים יותר. יואל, יוסי, ערן, עוזי, אודי,

צילום פרטי | בוגרי דובנוב. נשארנו חברים עד היום

תלמידים בכיתה. אחות רפואית 30 . בית ספר דובנוב חבשה לנו את הברכיים, רופא שיניים עשה סתימות ללא הרדמה, בערוגות הגינה גידלנו חסה והשַמָש חיים משולם נחשב לחלק מההנהלה דברים שלא תראו היום באף בית ספר

50

*

03-7736777 office@achlagroup.com www.achlagroup.com

18

1.9.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן