תל אביב רמת גן 02.05.25

והעסיק אנשים בעלי מוגבלויות שהתקשו במע ציאת עבודה, וכך סיפק להם פרנסה וגם נטע בהם תקווה ואמון בעצמם וביכולתם. במהלך שנותיה הראשונות של המדינה ביר עיצב וייצר מתנות שחולקו על ידי דוד בן גוריון, לוי אשכול וראשי ממשלה נוספים, נשיאי ישראל הראשונים, טדי קולק ראש העיר ועוד. מקומות חשובים בארץ עוטרו ביצירותיו, ביניהם שילוט מכון ויצמן ברחובות, מנורות תאורה בבית הכנסת הגדול בחיפה, דלתות הבניין של עיריית ירושלים, מנורות על עמוע דים בקבר הרמב”ם בטבריה, בתי כנסת בארץ ר � הצטרפו לעסק מ 80 ובחו”ל ועוד. בשנות ה- - ט � הצ 2015 דכי ומאיר, בניו של יצחק, ובשנת רף גם נכדו, יוסף, והם ממשיכים את המורשת המשפחתית. על תרומתו הרבה לעיר ירושלים, קיבל ביר את . הוא 2019 אות יקיר ירושלים לתעשייה בשנת , אך המפעל ממשיך לפעול 2019 נפטר בנובמבר ולשמר את המסורת והאומנות הייחודית שלו.

80 צורפות בת

נוסטלגיה כחול לבן

ע � השוכנים בפאתי אזור הת מפעלי ביר , 80 שייה רוממה בירושלים, קיימים כמעט שנה, והיצירות שלהם מפארות בתי כנסת ובע תים יהודיים מסביב לעולם. סיפורו של יצחק , כאשר עלה עם משפחתו 1935 ביר החל בשנת . 8 מגרמניה לירושלים כשהיה בן החל את לימודיו בבית הספר לאמנות 15 בגיל ר � זכה בתחרות א 18 ועיצוב "בצלאל", ובגיל צית לעיצוב מנורת חנוכה. הפרס הכספי אפשר לו לרכוש כלים ומכונות, ולהקים בית מלאכה קטן במרתף ביתו. עם השנים, התפתח העסק והפך לבית המלאכה הראשון לצורפות בסדר גודל כזה בארץ. החל ביר לעבוד בשיתוף הרשויות 60 בשנות ה

המורשת של צילומים: | ביר אושרית ניצן, צביקה שני

גלוסקא. תחרות מול היבוא הזול צילומים: הדס | אלדר, מיטל כץ

היסטוריה על הרצפה

המרצפות גלוסקא, שהוקם בתל אביב בשנת סיפורו של מפעל , נבנה בשותפות נדירה, שרד כמעט מאה שנה והניח את 1926 התשתית לבניין הארץ בידיים מאובקות, בתוך תבניות בטון 8 , בגיל 1908 וצלחות צבע. יעקב גלוסקא עלה מתימן בשנת ובצעירותו עבד בבניית גימנסיה הרצליה. הוא צבר ניסיון במע הקים את המפעל 20 פעל המרצפות של האחים שלוש, ובגיל הראשון שלו ברחוב הס, שם ייצרו עמודים, כותרות ובלוקים. חבר לערבי מוסלמי עשיר, ויחד פתחו חנות ובית 1936 בשנת מלאכה לריצוף ברחוב הרצל בתל אביב, שבו שוכן העסק עד ,) 87 היום. "הקשר ביניהם היה קרוב מאוד", מספר בנו אבנר ( "אני גדלתי עם הילדים שלו". , כשהשותף נמלט לרבת עמון, המקום נשאר בידי 1948 בשנת האב, שהמשיך להפעיל אותו בעזרת פועלים יהודים. "חיים נחמן ביאליק היה חוצה את המגרש שלנו בכל יום", משתף אבנר אנקדוטה משעשעת על התקופה. "הוא מעולם לא אמר 'בוקר טוב', עד שדודי, שעבד עם אבי, העיר לו שזה לא מנומס. ביאליק

שאל, 'אתה יודע מי אני? אני ביאליק', ודודי ענה, 'ואני אברהם גלוסקא'. כך הם נקלעו לעימות מילולי שבסופו דודי סטר לו" . , עם שחרורו מצה"ל, 1958 אבנר גלוסקא נכנס לעסק בשנת והוביל את המפעל במשך עשרות שנים. אליו הצטרף בהמשך בנו עדי. המקום נתן שירות לבתי כנסת, מוסדות ציבור ובע תים פרטיים, שרוצפו במרצפות גלוסקא. בשנים האחרונות, עקב התחרות בענף, נאלץ עדי, בן הדור השלישי, לעזוב. "כולם סגרו", אומר אבנר. "קשה להתמודד מול היבוא הזול, אני לא יודע עוד כמה זמן אשאר".

2.5.2025 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן 18