תל אביב רמת גן 02.05.25

דיזינגוף, ביאליק והגנן ד"ר אילן שחורי ||

סמטה פלונית סמטה אלמונית

פלונית וסמטה המתחם בין סמטה אלמונית היוצאות מדרומו של רחוב המלך ג'ורג', הוא אחד היפים, המיוחדים והמרתט קים מימי תל אביב הקטנה. בסמטה פלונית, המטרים, עומד בית יפה ומיוחד 70- בת כ שפסל אריה בחזיתו. זה היה ביתו של איש העסקים האמיד מאיר גצל שפירא, שעלה לארץ עם ממון רב מארה"ב יחד עם 1921 ב רעייתו סוניה. גצל רכש חלקת קרקע סמוט כה לשוק הכרמל והקים שם מתחם עם מספר מבנים אקלקטיים מרהיבים, חלקם עברו באחרונה התחדשות עירונית בתוך שדרת עצי ווישנגטונייה. סביב חייהם של מאיר וסוניה, התפתחו לאורך השנים סיפורים ואגדות, חלקם לא ממש נתמכים בידי ההיסטוריה. אחת הבוט לטות והקשורות למתחם הוא שמאיר גצל שפירא כה אהב את סוניה רעייתו, עד שהחט ליט לקרוא את הסמטה המוליכה לביתם על שמה, ואת הסמטה המקבילה על שמו. אותה אגדה עירונית ממשיכה וטוענת כי כשראש העירייה הנמרץ מאיר דיזנגוף שמע זאת הוא זעם על החוצפה של תושב העיר, מכובד ועט שיר ככל שיהיה, לקבוע בעצמו שמות לרט חובות ועוד על שמו. דיזינגוף, כך טוענים, שלח פקידים שתלשו את השלטים וכנקמה שנועדה להשכיח את שם בעל המקום ואשתו החליט לקרוא לשתי הסמטאות: סמטה פלוט נית וסמטה אלמונית. ספיח לאותה אגדה מספרת כי לאחר כל הטוב שהרעיף עליה בעלה, שגם הקים פסל אריה מאבן בחזית הבית שישמור עליה, ברחה הרט עיה האהובה בסופו של דבר עם הגנן. אז מה האמת? אז מי הוביל להחלפת השמות? האמת. לא ברור. בתיקי ההיסטוריים בארכיון עיריית תל אביב ופרוטוקולים של ועדת השמות העירונית, אין לפרשה זו כל זכר. אולם, עד סמוך לפטירתו היה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, חבר בוועדת השמות העירוט נית ומי שמינה אותו היה לא אחר מדיזנגוף. על פי הפרוטוקולים היה ביאליק אחראי לכמה מהשמות המיוחדים ברחובות בתל אביב באותה תקופה, בין היתר גם באזור זה - כמו למשל "סמטת אלו מציאות", ממש ממול למתחם של שפירא. יתכן שסימטה פלונית ואלמונית היה גם כן רעיון של ביאליק שמוט מש שנים לאחר פטירתו. יתכן, וזו גם דעתי, שמי שבפועל אחראי לשינוי השם הוא הסוט פר אהרון זאב (א"ז) בן ישי, שהיה שנים רבות עורך "ידיעות עיריית תל אביב" ובמקביל ריכז שנים רבות את ועדת השמות העירוט נית. בן ישי אחראי לשורה ארוכה של שמות ומקבצי שמות יפים ומיוחדים ברחובותיה של תל אביב המתפתחת בשנות השלושים, הארבעים והחמישים, וסביר להניח כי הוא זה שקבע את השמות חדשים, ויתכן שאימץ בכך את הרעיון או ההצעה של ביאליק. ומה לגבי האגדה על הרומן עם הגנן? גם כאן הסיפור רחוק מהאמת ומקור אגדות אלו, ככל הנראה, בין היתר ברשימות עיתונאיות בשנות החמישים בעיתון "דבר" שחלקן נכט תבו על ידי העיתונאי הסופר שלמה שבא. היסטוריון של תל אביב שכתב את ‰ הדוקטורט הראשון על עיריית תל אביב

רוחו של המלך ארתור?

נועם בר דוד ||

את הסיפור של אין ילד שלא מכיר המלך ארתור ואבירי השולחן העגול שלו. לפי האגדה אותו ארתור גם ביקר בארץ ישראל ונלחם בה. הסיפור המלא עליו נכתב רק בימי הביניים, מאות שנים לאחר שהתרחש לכאורה. כמו במקרים רבים אחרים, שכבות של אגדות נרקמו סביבו עד שקשה לדעת אם ניתן בכלל לכנות את המלך ארתור "דמות היסטורית". בדמדומים שבין העת העתיקה לימי הביט ניים אירעו בבריטניה מספר התרחשויות אשר מחזקות את ההשערה שאכן גרעין הסיפור אודותיו אמיתי, אבל שכדי להגיע אליו צריך לקלף את הפקעת הספרותית על אבירים, גברות ומכשפים. היה היה פעם מצביא שנולד במאה השנייה לסט פירה בקמפניה שבאיטליה ושמו לוקיוס ארטוריוס קסטוס. הוא היה נצר לשושלת מפוארת של אנשי צבא ממעמד הפרשים והתחיל את הקריירה הצבאית שלו כמט פקד על מאה חיילים אך לא נועד לגט דולות. במסגרת שירותו הצבאי הוא אף הוצב כאן בארץ, רבע מאה אחרי מרד בר כוכבא ועבר לשרת בליגיון השישי פראט טה, שכתובות שלו נמצאו על אמת המים בקיסריה, בתל שלם ובאיזור כלא מגידו של ימינו. בעקבות נפילת קצינים בכירים במלחט מה בארמניה, קצינים זוטרים קודמו, וכך המשיך ארטוריוס לטפס בסולם הדרגות. לאחר עשרים שנה בצבא, כשכבר פיקד ט � חיילים, הוא הגיע לברי 8,000 - על כ - ניה. פועלו המדויק אפוף מסתורין, וכנט ראה שעסק בהדיפת פלישות מעבר לחוט מה הרומית, חומת הדריאנוס. חייליו והוא

האם הקרב על עכו נתן השראה להמצאת הסיגריה שאנחנו מכירים? מי עומד מאחורי הסיפור על ‰ מה ‰ הבניין המקולל בירושלים? הקשר בין ארתור המלך למצביא שהשאיר כתובת ליד כלא מגידו ומי ברחה ‰ ואמת המים בקיסריה? תשמעו סיפור

‰ עם הגנן (או שאולי לא) ארץ ישראל מלאה באגדות שקרו באמת. כנראה

2.5.2025 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן 20