תל אביב רמת גן 02.08.24

:2024 מתגייסי ההכנות, השאיפות, החששות

חרבות ברזל, אנחנו בדרך בזמן שחברותיה הדתיות יילכו לשירות לאומי, ליטל ג'אנו מתכננת להשתלב במבצעים נועזים ולהיות אלירן עורקבי עסוק כבר שלוש שנים ‰ מסתערבת ‰ בהכנה פיזית ומנטלית לשירות הכי קרבי שיש צעירים תל אביביים שעומדים בפני גיוס ומזיעים כבר שלוש שנים בתוכנית "אחריי" מסבירים איך ואיך זה שדווקא המלחמה ‰ מתמודדים עם הפחד העלתה להם את המוטיבציה ביג טיים

את החיים שלהם למעני ולמען המשפחה שלי, זה נותן לי דרייב". ובזמן הזה החרדים ממשיכים להתנגד לגיוס, והשירות מתארך לשלוש שנים. "אנחנו בקונפליקט במשפחה. יש לי בני דודים שלומדים בישיבות ובן דוד חרדי שהתגייס לקרבי. אני אדם מאמין, שנה, 12 למדתי בבית ספר דתי במשך ולדעתי כולם צריכים להתגייס, החרדים לא שונים מאיתנו וצריכים לתרום. למה אחי, שהוא מסורתי, צריך למות ואתם רק תלמדו תורה?". ג'אנו מתוכננת לא רק לשירות אלא גם יחידות רפואה 15 ליום שאחרי. "למדתי במגמת ביו רפואה וכשאסיים את השי־ רות הקרבי אהיה רופאה", היא מבטיחה. מי יעשה? בשירות קרבי מוות הוא חלק מהמחשבה שזה עלול לקרות. מבחינה ערכית זה שווה לי, אני שומר על מדינת ישראל" "אם אלירן עורקבי: אני לא אעשה את זה,

למשל, להיות מסתערבת בסוריה ול־ עשות דברים נועזים ובלתי שגרתיים לאישה". רגעי הקושי באימונים לא שוברים אותה. "מגיל צעיר אני עוזרת למשפ־ חה שלי בשל קושי כלכלי. באחד הימים הגעתי לאימון ב"אחרי" בלי מצב רוח וכמעט בכיתי. המדריך קרא לי הצידה ואמר, 'בואי נדבר'. אני אדם שלא משתף ברגשות שלו, אבל הוא אמר, 'את לא זזה מפה עד שאנחנו מדברים ואת מתנקה'. דיברתי איתו והרגשתי הקלה. היה לי לחץ מהעבודה לפסיכומטרי, ללימודים ולאימונים שהתבטא גם פיזית. למדתי להקשיב לגוף שלי ולאזן את עצמי". עושים לך קצת הנחות? "ממש לא, להיפך, אני מרגישה צורך להוכיח את עצמי. אחרי האימונים הרא־ שונים התחלתי להנהיג את הקבוצה ול־ קחת את המושכות לידיים. מרגש אותי כשרואים בי מנהיגה". המלחמה לא גרמה לך לפחד ולסגת מהתוכנית? "אני לא פוחדת למות. אני גם רוכבת על אופנוע כבד וסומכת על הקדוש ברוך הוא. מה שצריך לקרות יקרה. דווקא כשאני רואה איך ילדים בגילי מקריבים

הנחות? ממש לא, להיפך

מירב שלמה-מלמד // צילומים: ריאן

אז מה לצעירה דתייה, תלמידת ממלכתי דתי, ולכושר קרבי? בעיני ג'אנו זה הכי טבעי שיש. "מגיל צעיר הייתי טום בוי ותמיד ידעתי שאעשה שירות קרבי. אין לי במשפחה הקרובה או הרחוקה לוחמים, וזה בער בי, לע־ שות שינוי במשפחה. אמא שלי מחנכת אותנו לשאוף להכי גבוה והכי קשה. רוב האימהות מפחדות על הילדים שלהן, אבל אמא שלי תמיד דרבנה אותי ואת אחי התאום לשאוף לתפקיד הכי קרבי. גם הוא נמצא איתי באימונים לקרבי וגם מתחילה עכשיו". 17 אחותי בת ה האנשים שסביבה, מודה ג'אנו, הרי־ מו גבה. "נראה להם מוזר שבת בוחרת בכיוון כזה", היא מספרת. "אמרו לי, 'את בחורה, למה שתעשי את זה? 'את צריכה להתחתן וללדת', אבל אני לא שם. אני מתכננת קריירה צבאית ארוכה ורוצה להגיע לתפקיד בכיר. במהלך המלחמה כולם הבינו איזה כוח יש לנשים ומה הן יכולות לעשות. גם אני כאישה יכולה לעשות תפקידים שגברים לא יכולים,

של ליטל מרבית החברות ) מתל אביב, בוגרת בית ספר 18.5 ג'אנו, ( ממ"ד "בראשית בנות", בוחרות ללכת לשירות לאומי. בניגוד אליהן, ג'אנו הח־ ליטה לכוון הכי גבוה והכי קרבי שאפשר ולא לעשות לעצמה הנחות. זאת הסי־ בה שהחליטה להצטרף לפרויקט הכנה לצה"ל של "אחריי". פעמיים בשבוע היא מגיעה לקבוצה – ארבע בנות בין עשרה בנים – ויחד הם מזיעים בקיץ ובחורף: רצים, ממלאים שקים בחול, עוברים מס־ דרים, סוחבים אלונקות, מקיפים עצים, זוחלים על החול בשפת הים, עושים ספ־ רינטים, מתאמנים בקרב מגע, מושכים בחבל ומגוונים עם משחקי חשיבה. נשמע קשוח. "הקושי נמדד בעד כמה אני רוצה משהו. ברגע שיש רצון, הקושי בכלל לא משנה פה. אם נגיד 'קשה לי', לא נתקדם בחיים. בכל אימון שמסתיים אני מרגי־ שה שהתחזקתי יותר ולמדתי יותר, ככה כבר שלוש שנים".

| דרור ינקוביץ צילום: אסתר להמן

גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל:

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: ריאן פרויס / עורכת צילומים: סיגל בר־קובץ / עורכת: רונית עג'מי רכזת: ענת אליעז / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול:

גיא יחיאלי צילום: | ריאן, פסטיבל האורות צילום: | הפייטרים בשער:

6

2.8.2024 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן