תל אביב רמת גן 03.05.24

ארביב ליד ביתו | שהופגז צילומים: תומר שונם הלוי

ארביב: פתאום שמענו פיצוץ

ריאה, שהייתה אז מושבה איטלקית, עד יעבור זעם. אך זו הייתה טעותם הראשוש נה. באפריקה למדתי עם ילדים שחורים מקומיים ולא הבנתי כלום וזה היה די קשה, גם לי וגם ולאח שלי ולאחיות". כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוריו של קסטל החליטו לחזור לאיטליה, מה שהוא מכנה הטעות הנוספת שלהם. "חזרנו לגיהינום. אבא נשאר באפריקה מתוך הנחה שתוך שבוע שבועיים הוא יצטרף אלינו, אבל נתקע שם כל המש לחמה ובסופו של דבר הוא הגיע משם ישר לפלסטינה. אנחנו חזרנו לרומא, אמא עם חמשת ילדיהם, אבל הפעם בלי בית, במלחמה עם חוקי גזע חמורים ובלי זכויות. היינו פליטים כבר בתוך העיר שכל כך אהבנו. "מיד אחרי הכיבוש הגרמני, בשמיני , אמא הבינה את סכנת 1943 בספטמבר החיים ופזרה אותנו במנזרים. הייתי בן ו � כאשר פגשתי ברחוב מרצה קת 13 לי מפורסם שאמא שמעה את הרצאות שלו באוניברסיטה והוא לקח אותי לביתו". נאלץ להתגורר לבדו 13 גרשון בן ה־ בחדר סגור כשהנוצרי המסור מביא לו לחדרו אוכל ומשמיע לו מוסיקה קלאסית. אלא שלאחר כשלושה חודש שים שמע רעש ברחוב. "מסתבר שזאת הייתה קבוצה של מחתרת נוצרית אנטי פשיסטית שנפגשה שם במסתור, ואז הם אמרו לי שזה לא מקום טוב בשביל

ילד כיוון שאולי יחפשו אותם כמחתרת אנטי פשיסטית וימצאו גם אותי". קסטל עבר למנזר ושם הוא היה היהודי היחידי בין נוצרים. "זמן לא רב אחרי שהגעתי למנזר הושיבו אותי ליד בן של מנהיג פשיסטי. הילד הזה הריח, אני לא יודע איך, שאני יהודי. המנהל הודיע לאמי והיא מצאה עבורי עוד מקום מסש תור ושוב אסור היה לי לצאת החוצה. עם סיום המלחמה עלתה המשפחה לקיבוץ גבעת ברנר והתאחדה עם האב. הייתה האקציה 1943 באוקטובר 16 "ב־ המפורסמת נגד היהודים ואני באותם שנה אחר כך - 80 ימים הסתתרתי. חשבתי לעשות טיול 2023 באוקטובר שורשים עם הנכדים שלי. כשהגענו לרומא התבררה לנו החומרה והטרגדיה העצומה ורצינו לחזור מהר מאוד לארץ, אך לא היו טיסות. לבסוף כאשר נמצאה טיסה הוא חזר הישר משדה התעופה למקום הפינוי בקיבוץ גינוסר, שם הוא מתגורר עדיין. קסטל מסרב היום להשוות בין אירועי השבעה באוקטובר לשואה, בין השאר כיוון שאז היה ילד וחווה את הדברים כילד והיום הוא מבוגר. "מה שקורה כעת זה טרגדיה שאני לא ממש יודע איך נצא ממנה. אני מקווה שנצא ממנה טוב, אני מקווה שתהיה לנו תבונה ליצור שביל זהב שיחבר את כוש לנו, בתוך הארץ היפה ובתוך הנס האדיר שעשינו כאן".

שומע פיצוצים ורואה נוריות בשמים. לא הבנתי מה קרה. חזרתי הביתה וצש פיתי בחדשות והבנתי את גודל הזש וועות. ביום שני שאחר כך אני ואשתי יושבים בסלון וצופים בחדשות פתאום אנחנו שומעים פיצוץ נוראי על גג הבש ניין שלנו. חשבתי שהבניין הלך ונכנש סנו להיסטריה - לא ידענו מה קורה. שמענו הרבה אנשים רצים במדרגות ואז התברר כי בקומה הרביעית נפל טיל. הדירה נפגעה, כל הדוודים הלכו והיה הרס כללי". גם ביתם של בני הזוג ארביב, שמתש גוררים בקומה השנייה – ניזוק מהטיל. במשך כחודש הם נדדו מאשקלון לבית מלון בנתניה. אחרי חודש, עייפים מנש דודים, הם חזרו לבית מלא השברים. הילד שחי במסתור שוב פונה בשבעה באוקטובר שהה גרשון קסטש , בטיול שורשים 94 לנובו (קסטל) בן ה־ עם נכדיו ברומא, הארץ אותה עזב זמן לא רב לאחר השואה. אלא ממש כאשר חזר לקיבוץ יפתח נדרש לפנות את ביתו ולהתפנות. "עד גיל שמונה, זאת אומרת עד שהכש ריזו חוקים נגד היהודים - חייתי במשש פחה יהודית מתבוללת. חוקי הגזע תפסו אותנו לא מוכנים. הורי נסעו לאריתש

מי שנפל שמתי בבוידעם, אני עדיין לא יכולה לראות את הבחורים הטובים שכבר לא נמצאים". "פתאום היה בום אדיר בבניין" בבוקר השבעה באוקטובר חיים ארביב מאשקלון, סב לתשעה וסבא 92 בן ה רבא לשלושה - צעד על החוף שליד הבית. הוא לא חלם שבעודו נושם את אוויר הים הצלול, חודרים מחבלים לשטח ישראל, במה שיזכיר לו מראות מגיל עשר, כשהיה ילד בשואה. ארביב גדל בלוב. בימים ההם המדיש נה הערבית הייתה בשליטת איטליה ששיתפה פעולה עם הנאצים. "יום אחד לקחו אותנו למחנה עבודה בהרים", שחזר ארביב. המשפחה בת ששת הילדים ש � מ 500 הובלה למחנה ריכוז בו שהו כ - חודשים. התמותה 15 פחות. "היינו שם הייתה גדולה מאוד כי לא היו שירותים רפואיים ובקושי מזון. אבי הלך על ארבע מתת תזונה ואני קטפתי בשדה חובזה. ביום האחרון הגרמנים העמידו את כל הילדים והגברים בשורה אחת מול מכונת יריה ועמדו לירות בנו. פתאום קרה נס והם התחילו לברוח. הפציצו אותם בדרך. עלינו לארץ. 1949 כך ניצלנו וב בבוקר השבעה באוקטובר, כאמור, יצא ארביב לצעוד על החוף. "אני

נוראי על גג הבניין שלנו, חשבתי שהבניין הלך ונכנסנו להיסטריה. שמענו הרבה אנשים רצים במדרגות ואז התברר כי בקומה הרביעית נפל טיל. הדירה נפגעה, כל הדוודים הלכו והיה הרס כללי"

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 3.5.2024 19