תל אביב רמת גן 03.05.24

המיזם שמנציח את סיפורי שורדי השואה | תל אביב

נרצח סבא של זהבה 1944 באוקטובר 7- ב הוריה, רחל ואברהם ‰ סער-שול באושוויץ שול ז"ל, שרדו את התופת, עלו לארץ והקימו ילדותה עברה עליה בצל התיאורים ‰ משפחה הקשים של אמה והשתיקות המעיקות של מאז לכתם לקחה על עצמה לספר ‰ אביה "כששמעתי מה עבר על אבא ‰ את סיפורם התעורר בי כעס עצום על העולם. הוא הרבה לספר ואז ביקש: תמשיכי את" שגרירת הזיכרון

סיפורו של אברום לגולדה ויוסף 1926 "נולדתי בשנת שול בעיירה נובידבור הקרובה לוורשה", 1 מספרת סער-שול בשם אביה ז"ל. "ב- פרצה המלחמה וכל 1939 בספטמבר היהודים שגרו ברחבי נובידבור קיבלו הוראה להצטופף בשטח מצומצם. בגטו לא היה אוכל וגם לא מים זורמים ומחלת הטיפוס פרצה. ביחד עם לייבלה ברחנו מהגטו, יצרנו פרצה סודית בגדר במקום ללא שמירה והלכנו לשדות להביא תפו חי אדמה וגזר. זה היה מאוד מסוכן, מי שנתפס נתלה במרכז הגטו, וכולנו היינו צריכים לראות את הזוועות. כרזו ברמקולים לכל 1941 "ביוני היהודים להתרכז במרכז הגטו עם הב גדים וכלי המיטה – כדי לעבור חיטוי. הובלנו אל נהר הוויסלה, הורו לנו לה תפשט ולהיכנס למים ללא הפרדה בין נשים וגברים, זקנים, ילדים ותינוקות. הצעקות והבכי הגיעו עד השמיים. שעות החזיקו אותנו ככה, רבים טבעו. בערב החזירו לנו את הבגדים והרשו לנו לשוב לבתים". ח � הנאצים ה 1941 "בתחילת אוגוסט ליטו לחסל את האסירים שנותרו בגטו באמצעות נקניק מורעל. אמא לא אכלה

אותו ויחד עם מי ששרד הועמסה על עג לות רתומות לסוסים והובלה ליער ליד נובידבור. הנאצים הציתו אש, ירו וציוו על כולם לעבור דרכה. אמא הייתה חזקה יחסית והצליחה לעבור את האש, בעוד שרבים סביבה נשרפים. "כשהגענו לבירקנאו היה ריח של שרי פת בשר באוויר. קיבלתי פתק למקעקע, כשמסביב חיילי האס.אס מניפים אלות וכלבי זאב נובחים. פחד ואימה. אבא היה מאחוריי ולחש לי ביידיש: 'זה יכאב אבל אל תעז לבכות'. המקעקע הצמיד את ידי השמאלית לשולחן ועם מחט עבה חרט . זה 83436 לי אל תוך הבשר את המספר שרף נורא וירד לי המון דם, אבל הגה לא הוצאתי. וזהו. יותר לא היה לי שֵם. אבא קיבל את המספר שאחריי. , נשמע 1944 באוקטובר 7 "בשבת, ה- , שהיה 4 פיצוץ אדיר מכיוון קרמטוריום קרוב למחסן הבגדים. יצאתי החוצה וראיתי מהומה גדולה, אסירים רצים וגרמנים בקטנועים יורים עליהם. ואז ראיתי את אבא שלי רץ לכיוון הגדר, נופל ולא קם. שם, בבית החרושת למ וות של אושוויץ, הפכתי יתום על מלא. חשבתי לעצמי שזהו, אין עוד טעם לחיי. ונאחזתי בדבריו של אבא, 18 הייתי בן שאמר: אתה חייב לצאת מכאן חי".

מירב שלמה-מלמד // צילום: טל שחר

סבה של זהבה סער- יוסף שול, 7 כשנרצח באושוויץ ב- 38 שול, היה בן ו � . "הוא מת מות גיב 1944 באוקטובר רים", מספרת נכדתו, שגם השנה תשמיע את סיפורם של הוריה, ניצולי השואה רחל ואברהם (אברום) שול ז"ל, במסגרת עמותת "שגרירי זיכרון בגוף ראשון". ), מתל אביב, נשואה 67 סער-שול ( ,) 37 ו- 42 לאלישע ואם לשתי בנות ( עבדה כמנהלת מערכות מידע. כיום היא גמלאית, מתנדבת בקבוצת "חק לאים" בכפר עזה ומסייעת בהסעות של חברי קיבוץ שמסייעים בניקיון שרידי התופת. בילדותה, כבת לניצולי שואה, נחש פה לסיפורים הקשים של הוריה, ותמיד ידעה שעצם הולדתה הוא ניצחונם. ההיסטוריה המשפחתית שנצרבה בה הובילה אותה לעבור את הקורס של עמותת הזיכרון, המכשירה את בני הדור השני והשלישי לספר את קורות שורדי השואה, חסידי אומות העולם ויהודים שהצילו יהודים. הקורס מתקיים בשי תוף ובחסות עיריית תל אביב יפו.

הסבא, יוסף שול ז"ל. נרצח 1944 באוקטובר 7־ ב

גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל:

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: ריאן פרויס / עורכת צילומים: סיגל בר־קובץ / עורכת: רונית עג'מי רכזת: ענת אליעז / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול:

| בן מזרחי, דודי שובל, גרשון קסטל צילומים: | גרפיטי בשער: | טל שחר, טובה ארן צילום: | אביגיל עוזי, זהבה סער־שול צילום: עוז מועלם צילום: | מיכל ארן, יוסי אבוקסיס צילום:

6

3.5.2024 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן