תל אביב רמת גן 05.01.24

אפריפה והמאמן בלון רגע לפני האליפות צילום: | בבודפסט יאיר שגיא

מכבי ת"א קיימה כשאגודת בספטמבר האחרון את אירוע סיום העונה שלה וחלוקת תמריצים למת צטיינים, ישב האצן בלסינג אפריפה באותה השורה עם המרתוניסטים לונה צ'מטאי סלפטר ומדליסט הכסף מאת ליפות העולם מארו טפרי. אפריפה אמנם יצא איתם לאליפות העולם, אך לעומתם חווה אותה לראשונה בזירת הבוגרים ויצא משם עם הרבה תובנות, לצד החוויה שלא ישכח לעולם. הקול שלו מלא בהתרגשות כשהוא מתאר את התחרות בבודפשט, שנת ערכה בסוף אוגוסט. "חד משמעית זו חוויה מטורפת. ההבדל בין אליפות אירופה לאליפות העולם בבוגרים זה משהו אחר לגמרי. שם רואים אתלטים רציניים, אווירה אחרת. כולם חושבים על עצמם, מפוקסים במטרה שלהם, בהעפלות שלהם בכל מיני מקצועות. צפיתי בהם מתאמנים, בסגלים שלהם, בצוות המקצועי. הבנתי שככה אני צריך להתנהל ולהתנהג בתור אתלט בכיר וגם בחיים עצמם. זה נתן לי בית טחון". למה הכוונה ביטחון? הרי לא עלית מטר. 200 לחצי הגמר בריצת "התחרות גרמה לי להבין שהדרך שלי רק מתחילה. הבטחתי לעצת מי לא לוותר, להמשיך, לדעת שאם אתה מסוגל - אתה יכול. ראיתי את זה מכולם. את ההקפדה שלהם, זה כל כך חשוב בספורט, בדברים הכי קטת נים: אוכל, שינה, התאוששות. את זה ראיתי ואמרתי: 'אני חייב לקחת את זה על עצמי, כדי שלא אפול על דבת רים שטותיים בעתיד'. אני יודע שיש לי את זה ברגליים ואני לא רוצה להת רוס לעצמי את העתיד". האכזבה ציפית לעבור שלב? "כן, לא הצליח לי בסוף לעלות לחצי הגמר. לא קיבלתי מסלול הכי טוב, אבל גם הרגשתי שאני לא שם. הייתי לפני כן במחנה אימונים בצרפת והרת גשתי ממש טוב. בתחרות זה לא התחת בר. הייתי במסלול חזק יחסית, חשבתי שאם לא אעשה חצי גמר לפחות אקבע תוצאה טובה יחסית, גם זה פחות הלך שניות). אני לוקח הכל באיזי, 20.73 ( יש לי עוד הרבה זמן באתלטיקה. הכי חשוב רק להיות בריאים". מה המאמן שלך, יגאל בלון, אמר על התוצאה? "הוא ואני ידענו שתהיה ירידה, אבל לא בצורה כל כך דרסטית. הייתי פצוע, היה לי קשה לחזור למהירויות. איכשהו זכיתי באליפות אירופה עד . יגאל יודע למה אני מסוגל, 23 גיל וזה הכי חשוב לי. הוא כמו האבא השני שלי, חיבק אותי ואמר שעשיתי הכל ונלחמתי כמה שיכולתי". איך זה היה מבחינת קהל, היה שוק כשיש הרבה צופים? "שום שוק. אני אוהב שיש אווירה מחשמלת. זה לא מלחיץ אותי משום שאני בזון שלי, אני לא מקשיב לשום דבר, כן שומע את העידוד, אבל זה לא מפחיד אותי".

ספורט

// סתיו איפרגן

רץ קדימה האצן בלסינג אפריפה, שעבר כמו כולנו שנה לא קלה - מתכונן עכשיו לסבב תחרויות באירופה ‰ המטרה: הכנות לאירוע השיא - האולימפיאדה בפאריז הקיץ: "זה החלום שלי"

הנחישות ת � ) היה למעשה בין המ 20 אפריפה ( חרים הצעירים בתחרות, לא רק בשל הניסיון. "היו שם כאלה שגילם כמעט כפול משלי", הוא אומר, ומספר שלא הכיר כמעט אתלטים שהתחרו, מהת .20-23 סיבה שחבריו עדיין בגילאי מה הרגשת? "בעיקר כבוד. האנשים האלה עברו הרבה בחיים הספורטיביים ועצם העובדה שאני איתם במעמד הזה, באת ליפות העולם, מסתכל עליהם, בוחן אותם, מנתח אותם ואת הריצה שלהם 24- - זאת למידה. השיא הוא בגילאי , שם אני אמור לפרוץ. יש זמן. זה 25 "זאת הייתה שנה לא קלה בכלל ועברתי כמה דברים קשים, ביניהם פציעה שעצרה אותי למשך ארבעה חודשים. עכשיו אני רוצה להתחיל את השנה בטוב, לבוא במוטיבציה במטרה להילחם"

ועדיין 20 מנחם אותי שאני תיכף בן לא הגעתי לפיק שלי". על עצמך למדת משהו בשנה הזו? "שאני תמיד אעשה את הכל למען מטרה כלשהי. אין דבר כזה לעשות משהו בלי ערך ותוצאה. אני חייב גם להשתפר יותר במספר דברים ספצית פיים ולקחת את עצמי בידיים. בורת כתי ממש, אני מדגיש את זה ורוצה ." 110% לנצל הכל עד הכוננות אחרי פגרה קצרה, חזרו האתלטים להתאמן לקראת השנה האולימפית - . מלחמת "חרבות ברזל" שיבשה 2024 מעט את השגרה, אך לפחות במרכז היא חזרה, פחות או יותר, וכך גם סדר היום של אפריפה, שמכין את עצמו למספר תחרויות שיתקיימו בארץ. המטרה: ליצור ביטחון לקראת התחת רויות שיחלו במרץ בחו"ל, עם פתית חת העונה. "אליפות אירופה תיערך ביוני ברומא. אני מתחדד לקראתה וצובר עוד ניסיון כך שאבוא מוכן", הוא מצהיר. מה התחושות שלך לאור המצב? "אני תקוע במסך כדי לראות מה מתחדש, מה קורה בעזה עם הלוחמים. עצוב לי בכל יום שמותרים לפרסום עוד שמות של נופלים, זה משהו שלא

רוצים לראות. אני מנסה להביא כמה שיותר גאווה, להוכיח שעם ישראל חי והוא לא נכחד ולא ייכחד. אני מקווה שהמלחמה הזו תיגמר בקרוב, שלא נשכח את הנופלים. בסוף ננצח". ? 2023 איך היית מסכם את "זאת הייתה שנה לא קלה בכלל. עברתי כמה דברים שעצרו אותי בתת חילת העונה, ובגלל זה הרגשתי שהיא לא הייתה כמו שרציתי". מה למשל? "הייתה פציעה שעצרה אותי לארבת עה חודשי אימונים. אני כבר אחרי זה, אני בריא, וזה מה שהכי חשוב. עכשיו אני רוצה להתחיל את השנה בטוב. לבוא במוטיבציה במטרה להילחם, להיכנס כבר לזון. אני צריך לכוון לאולימפיאדה, זו המטרה והחלום שלי". הוצאת רישיון לאחרונה, לא עוד נסיעה להדר יוסף בקורקינטים. "החיים השתנו מאוד. אני שמח, . הוצאתי את 17 חיכיתי לזה מגיל הרישיון בפברואר וסיימתי את מלווה הלילה שלי באוגוסט. עכשיו אני עם ושופרסל VOLVO רכב, ותודה ל שתומכים בי. גם לאגודה שלי מכבי ת"א, שגידלה אותי מאז שאני ילד והביאה לי את המאמן שלי. אני יכול להגיד שבעניין הקורקינטים, שמרתי על עצמי ולא השתוללתי".

23

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 5.1.2024