תל אביב רמת גן 06.10.23

עפים על החלום

עם החברים ביחידה

כומתה סגולה, כל החברים באו לחבק אותי. בבא"ח גבעתי כולם ידעו מי אני, ובטקס סיום הטירונות קראו לי למרכז הרחבה והצדיעו לי". , מתגורר ברמת גן עם חיילים 29 היום הוא בן בודדים אחרים. הוא מדבר עברית מצוין, אבל עדיין מתקשה לקרוא ולכתוב. יש לו חברה ירושלמית ותוכנית ברורה לבנות את חייו בי־ שראל כשישתחרר בעוד שנה. היה שלב שבו תהית מה עשית לעצמך? "ברור, אבל בסוף היום אלה היו רק מחשבות. לוותר זו האופציה הקלה ולאו דווקא הנכונה. בתחילת הגיבוש הרגשתי שאני חלק מסרט, וגם בהמשך לא תמיד הייתי בטוח שאחזיק מעמד. מה שגרם לי להמשיך הוא קודם כל מצב המדינה, וכחייל אני מרגיש שאני יכול לעשות משהו מול הפיגועים והטילים, גם אם זו מחשבה פסיכית. הדבר השני שמחזיק אותי הוא המשפחה. אם יום אחד הם יחזרו לפה, אדע שתרמתי את חלקי לביטחון שלהם. אני לא מבין את האנשים שאומרים שהם לא יתגייסו בגלל המחאה. זו שטות. מי שלא מתאים להיות לוחם, שיהיה טבח או מש"ק. זו בושה לא להת־ גייס. מי שאוהב את המדינה מוצא דרך לעזור". מה החלום הבא? "לצאת לקורס חובשים. אם זה יקרה, החלום אחוז. התמונה שהיתה 100 שלי יהיה מושלם ב־ לי בראש עוד בבית בלוס אנג'לס היתה להיות לוחם קרבי וחובש. אם אוכל להציל את חייו של אדם אחד או למנוע פיגוע, אדע שעשיתי את שלי".

כהן בלוס אנג'לס. סגר קליניקה מצליחה לטיפולי צילום פרטי | פיזיותרפיה

בדירה של בני משפחה שעזרו לי, והתקשרתי פעמים בכל יום לבקו"מ. פעמיים או 15 בערך שלוש בשבוע נסעתי ללשכת הגיוס ועמדתי בתור, עד שמישהו יצא אליי ואמר לי לנסות שוב מחר. התקשרתי לכל בעלי התפקידים שאני מכיר, ואחד מהם גם הבטיח לעזור, אבל שוב עברו חודשים ולא שמעתי כלום. ואז, יומיים לפני שקניתי כרטיס טיסה כדי לבקר את המשפחה, קיבלתי טלפון להגיע לצו רא־ שון. אמרתי שאחשוב על זה ואחזור אליהם". אתה לא רציני. "דווקא כן. בכל פעם ששמעתי מהם 'לא' זה הוריד לי, עד שלא ידעתי איך להגיב. רק כשבת דודה שלי הזכירה לי שבשביל זה עלי־ תי לארץ, התקשרתי אליהם ואמרתי 'אוקיי'. , וגם 28 שלחו אותי לקב"ן, כי מי מתגייס בגיל לקורס בעברית. החבר'ה שם קראו לי 'סבא'לה', וכשהתקבלתי ל'גבעתי' וקלטתי שתהיה לי

בארה"ב. מחוץ לבית דיברתי אנגלית, וברגע שחזרתי הביתה עברתי לדבר בעברית. אבא היה שריונר, וכל הדודים שלי שירתו בצבא בתפקידים קרביים. אמא שירתה בחיל הרפואה. אחי הגדול רופא, ולא גייסו אותו לצה"ל בגלל גילו המאוחר, וגם אחותי הרופאה ניסתה". בסופו של דבר כהן, פיזיותרפיסט שבנה לעצמו שם בבית החולים שבו עבד, התפטר מעבודתו וגם סגר את הקליניקה שלו לטיפולי פיזיותרפיה. בני המשפחה נתנו לו את ברכת הדרך. "אמא הכינה לי עוגיות תמרים עירא־ קיות, שהספיקו לשלושה חודשים, והאחים שלי היו מאוד גאים בי, כי הם הרגישו שאני עושה את זה גם קצת בשבילם. לא ידעתי שתחלוף כמעט שנה עד שאתגייס". מה קרה? "בהתחלה נתנו לי פטור גיל ולא הסכימו להוריד את זה בשום אופן. גרתי בתל אביב

נתנו לי פטור גיל ולא הסכימו להוריד אותו פעמים 15 בשום אופן. ביום התקשרתי לבקו"מ, פעמיים בשבוע נסעתי ללשכת הגיוס והתקשרתי לכל בעלי התפקידים שאני מכיר, אבל עברו חודשים וכלום לא קרה"

6.10.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן 16