תל אביב רמת גן 1.10.21

בכל מעגל חייבת להיות לפחות אישה אחת. משחקים אלצ'יניה בחוף

ספורט

מוכנים להקפצה בברזיל הוא כבר נחשב ענףספורט לכל דבר, אבל לישראל הגיעהאלצ'יניה, רק בשניםהאחרונות ‰ בחופים בתל אביב רואיםהרבהמעגלי אלצ'ינה שבהםארבעהשחקנים נדרשים להעביר את הכדור ביניהםתוך הקפצתו בעזרת כל איבר בגוף מלבד הידיים ‰ "זהעובד על כלשרירי אפשרי", אומר מאור הס, אחד מהמקפיציםהבולטים בארץ

בלא ברזיל כבר כאן. מעט חופים בתל אביב, ובעיקר בחופים טרומפלדור וגאולה, אפשר לראות ממש על קו המים אנשים שעו ־ מדים במעגל ומקפיצים ביניהם כדור. אפשר בקלות לחשוב שמדובר במש ־ חק קטן בין כמה חבר'ה, אבל בעצם מדובר בעצם באימון ספורטיבי לכל דבר. בפורטוגזית קוראים להקפצות הכדור האלה "אלצ'יניה" ובברזיל הן שנה לענף ספורט 40 נחשבות כבר לכל דבר. לישראל מגיע הספורט הזה באיחור ניכר, אבל הוא במהירות מצמצם פערים. תקופת הקורונה עזרה לכך לא מעט. אנשים הלכו הרבה לים, לאוויר הפתוח, היכן שסכנת ההידב ־ קות קטנה יותר, והתחילו להקפיץ. כמו בחוף בקופקבנה מטרת אימון אלצ'יניה היא להשאיר את הכדור באוויר כמה שיותר זמן. הרעיון הוא לא להקפיץ לעצמך אלא לאתגר את העומדים איתך במעגל. אחד החוקים הבסיסיים והרשמיים של אלצ'יניה הוא שבכל מעגל יש ארב ־ עה שחקנים (בכל מעגל חייבת להיות לפחות אישה אחת). שניים מתוך הארבעה הם ה"תוקפים" ותפקידם לקבוע את הדינמיקה של המשחק. השניים האחרים נקראים "מרימים" והם אלה שבעצם מרימים את הכדור לאמצע כדי שהתוקפים יוכלו לת ־ קוף. הניקוד מצטבר בעקבות מספר אלמנטים: אגרסיביות, קצב, טכניקה, דיוק וכמובן שהכדור לא ייפול לחול. אפשר להשתמש בכל חלק בגוף כדי להקפיץ את הכדור, חוץ מהידיים. בחוף פגשתי את שני הבעלים FTV ESCOLA של בית הספר לפוצ'יוולי ומעגלי אלצ'יניה שנחשב לאחד מבתי הספר הנחשבים בארץ. בבית הספר הזה מתאמנת גם נבחרת ישראל לפוצ'יוולי. לפגישה החו ־ פית הזו מגיעים הבעלים מאור הס ). כולם לבושים 33 ) ונתן עובדיה ( 25 (

ומעלה" 60 חק הזה. יש ביננו גם בני על פניו זה לא נראה ספורט. "מדובר בענף ספורט לכל דבר. מזי ־ עים בו, שורפים קלוריות, זה עובד על כל שריר אפשרי בגוף, עובד על כוח מתפרץ, קואורדינציה, חיטוב. זה ממש כמו מדיטציה בזמן פעילות ספורטיבית. הראש עסוק רק בכדור ולא במיליון צרות ומחשבות. זה גורם לך להשתחרר מהכל". מקפיצים גם בלב עובדיה התחיל לשחק כמובן בברזיל והביא את האהבה שלו גם לכאן. "בברזיל כולם אוהבים כדורגל וכולם רוצים להיות חלק. לא כולם יכולים לשחק אז אנשים התחילו להקפיץ את הכדור. חלק לקח את זה לכיוון הפוצ'יוולי וחלק לקח את זה לכיוון האלצ'יניה". כמה זמן אתה משחק? "מגיל קטן. כשהגעתי לכאן לקח ־ תי על עצמי לנסות ולהכניס את זה יותר לישראל. זה לא היה קשה. היה קל אפילו כי הרבה יותר מסודר פה מאשר שם. אני ועוד כמה חבר'ה מב ־ רזיל התחלנו לשחק את זה על החוף ולאט לאט אנשים התחילו להתלהב ולהתעניין. אני חייב להגיד שזה קודם כל לייף סטייל. אף אחד לא הולך לי ־ שון מוקדם כדי לקום בבוקר לשחק אלצ'יניה. זה הכול בשביל הכיף, לא צריך לקבוע עם חברים כדי לשחק, פשוט יורדים לחוף ואתה כבר תמצא עם מי לשחק". ואם חשבתם שמדובר רק בספורט אתם טועים. בשנים האחרונות המפגש הקפצות נהיה גם מעין מפגש מעניין לדייטים והיכרויות. "להכיר בצורה הזאת מישהו זה הרבה יותר טוב מכל אתר היכרויות", אומר הס. "לעשות את ההיכרות בלייב, בצורה טבעית, אתה נמצא בים באווירה משוחררת, אתה פשוט עצמך. הספורט הזה פשוט יצר ויוצר חיבור בין אנשים, יצאו מכאן לא מעט זוגות"

אפ רת עמ ו ר ב ן / / צ י ל ו ם : ע ו ז מ ו על ם

בתלבושת אחידה בצבעי ירוק-צהוב, וזה ממש לא במקרה. עובדיה עשה לפני ארבע שנים עלייה מברזיל (ואם לדייק אז משכונה קופקבנה והחוף המפורסם שלה בריו דה ז'נרו). עוב ־ דיה נחשב לאחד משחקני האלצ'יניה הטובים בארץ. "הספורט הזה מתאים לישראלים כמו כפפה ליד", אומר הס. "ישראל מאוד דומה לברזיל אם זה בחופים וגם במזג אוויר. אני תל אביבי שיורד תמיד לחוף הים עם כדור. ואני לא היחיד. ככה התחלתי עם האלצ'יניה. אני מק ־ שנים וכל הזמן 12 פיץ כבר למעלה מ- יש מצטרפים חדשים. כשאני התחלתי אפשר היה לספור את המקפיצים על יד אחת. היום כבר קשה להעריך כמה שחקנים יש. כמובן שלא כל השחק ־ נים משחקים באותה רמה. יש כאלה שבאים להקפיץ בשביל הכיף עם בי ־ רות ונהנים מהים והאווירה. יש כאלה שהם יותר מקצועניים, אבל בעיקרון כל אחד יכול להצטרף, אין גיל למש ־

הס: "זה ממש כמו מדיטציה בזמן פעילות ספורטיבית. הראש עסוק רק בכדור ולא במיליון צרות ומחשבות. זה גורם לך להשתחרר מהכל" עובדיה: "אף אחד לא הולך לישון מוקדם כדי לקום בבוקר לשחק אלצ'יניה. לא צריך לקבוע עם חברים כדי לשחק, פשוט יורדים לחוף ואתה כבר תמצא עם מי לשחק"

30

1.10.2021 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן