תל אביב רמת גן 10.05.24

דגני. "צר לי על ממדי העיסוק בעניין" צילום: | תומי הרפז

דגני: "אני לא פוגע בבני אדם" ד"ר דגני בתגובה: "צר ועצוב לי על המקרה. הוא הגיע כפנסיונר ובחסד גדול קיבלנו אותו. הוא לימד קבוצות קטנות ואחרי שלוש שנים ביקש לע־ בוד עם קבוצה חזקה, ורכז המקצוע החליט שזה לא מתאים. זה כמובן לא נעים, איש מבוגר, אב שכול. זה הגיע אליי. התקשרתי להגיד לו שלא יוכל לקבל את הקבוצה החזקה וימשיך עם קבוצות קטנות. לא הייתי לבד בחדר ומורים נוספים שמעו אותי. אני לא פוגע בבני אדם. הוא עצר אותי ואמר, 'לא אמשיך, אני עוזב את ההוראה והולך ללמוד משפטים'. בזאת הגיעו הדברים לסיומם ובירכתי אותו לה־ צלחה". למה ניסיתם למנוע ממנו את אמירת היזכור? "הוא תבע אותנו והרגשנו לא בנוח. הוא פנה לכל מיני גורמים ואמרתי, אם זה רצונך, תמשיך. והוא אכן המ־ שיך והנושא הגיע לפשרה. זה סיפור עצוב, וכמי שיודע מה זה שכול, כואב לי הלב ועצוב לי שהוא ממשיך לשאת בכאב ולקחת את בית הספר כקורבן למצוקה אישית. לגבי טענותיו לחי־ נוך לסרבנות, אני דוחה אותן. אני שנה תלמידים לערכים 45 מחנך כבר ולשירות משמעותי בצה"ל, ועל כך יעידו אלפי תלמידינו שנושאים בת־ פקידים בכירים בצבא ובחברה היש־ ראלית".

הפשרה והמלגה בעקבות המכתב ששלח ליפסקי לוועד המפקח ולוועדת הביקורת, העביר להם דגני את תשובתו: "אכן הודיעו לליפסקי שהשנה יקרא יזכור בטקס יום הזיכרון איש משפחה אחר (אין קביעות בנושא)", כתב דגני. "לאור הפניות של מר ליפסקי לכל חברי הוועד המפקח וארגון המורים, ואפשר שלגורמים נוספים שאינני יודע על קיומם, ולאחר התייעצות עם פרופ' דנציגר, אני פונה לליפסקי ללא הפס־ קה, גם בכתב, כדי להזמינו לומר יזכור, אך האיש לא עונה. צר לי על התנהלות זו, צר לי על ממדי העיסוק בעניין. כאח שכול תמיד ידעתי שיש ממד של הדר וכבוד בכאב האישי. אני מזמין כל אחת ואחד מכם לפנות למר ליפסקי. אפשר גם להתחנן שיישא יזכור באירוע הזיכ־ רון לחללי מערכות ישראל". 2023 במסגרת התביעה נחתם במאי הסכם פשרה בין הצדדים, שקיבל תוקף של פס"ד, ובו נקבע כי הגימנסיה שקל מדי שנה 5,000 תשלם סכום של במשך שלוש שנים לצורך מתן מלגות

לתמיכה וקידום תלמידים. היא תיקרא "המלגה ע"ש ולזכר סמל גד ליפס־ קי ז"ל, בוגר גימנסיה הרצליה, שנפל בקרב בלבנון ועוטר בצל"ש מפקד חיל "מפריע לי שהאיש הזה ממשיך לחנך תלמידים, אחרי שורת תקריות 2,000 שונות. כואב לי שהוא מעביר מסרי סרבנות. אני מרגיש שלא נכון שהוא ימשיך לחנך תלמידים. אדם שיכול להתנכל לאב שכול הוא לא דמות חי־ נוכית בעיניי". שבה אמרתי לו: 'בכל יום שאני צועד במסדרונות הגימנסיה, אני מרגיש שאני הולך בעקבות גדי'" האוויר על מעשה גבורתו". אתה עדיין נשמע כעוס. ליפסקי: "להוראה בגימנסיה הייתה עבורי משמעות מיוחדת. אני זוכר שיחה עם דגני,

דה שבינינו, פגעה עמוקות ברגשותיי. הגימנסיה היא חברה ציבורית לתועלת הציבור שייעודה הוא חינוך נוער לער־ כים ולתרומה לחברה. לטעמי, המעשה הזה כנגד אב שכול, ללא קשר לסכסוך העבודה, נוגד ערכים אלה". נשמע שהקראת היזכור הזו הייתה חשובה לך מאין כמוה. "השמיים נפלו עלינו כשאיבדנו את גד, ותפילת היזכור בגימנסיה היא אחת הדרכים להתייחד עם הילד שלנו. זה היה המקום שבו גד צמח, וכן, הקראת היזכור הזו מאוד חשובה לנו. הרגע שבו אומרים 'לקריאת היזכור אני מתכבד להזמין את אביו של גד ליפסקי, שנפל בקרב' משמ־ עותי עבורנו מאוד". איך הגבת כשהעבירו את התפקיד להורה שכול אחר? "זה היה רגע איום ונורא לכל המ־ שפחה. אשתי, שלושת הילדים שלנו, בני הזוג והנכדים, כולם מגיעים לטקס בכל שנה. עבורנו זה להיות איתו וב־ שבילו, להרגיש את הנוכחות שלו במ־ קום שיצר בו שורשי החובש שהוא הפך להיות".

, פתח תקוה / טל' 7 פתח תקוה / רח' מבצע קדש 622 . ת.ד 03-5377813 : / פקס 03-6381600 : מודעות ומנהלה yediot.tlv *** מוזמנים לעקוב אחרינו גם בעמוד האינסטגרם:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

9

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 10.5.2024