תל אביב רמת גן 10.10.25

לעצמי מים. ואני חושבת כל הזמן, מה דפוק בי? רק קומי לקחת מים. אבל עוברות עוד שלוש שעות על הספה. ואין לי כוח. ועם הזמן אני מנסה ללמוד לפחות לא לשנוא את עצמי על זה". שנתיים חלפו, וחייה הקודמים אינם עוד. תל אביב התוססת, עם המסיבות והרעש, הושארו מאחור. היא עברה להר אדר, מקום שקט ומרוחק, ומספרת שכבר אינה יכולה לשאת את המולת העיר, וגם לא בילוי במסעדות ובפא בים: "נראה לי מטורף לחלוטין שאנשים יכולים לצאת בלילה ולבלות. אני אומרת את זה בכאב, שהכל רחוק ממני שנות אור, וט ריגרים בכל סיטואציה חברתית מפריעים לי". מה עוד השתנה בחייך? "ניתקתי קשרים עם מעגלים חברתיים ומשפחתיים. אני מר גישה שאני לא אותה מלאת, אני פשוט בן אדם אחר כיום. אני מת מסרת למה שיש כאן ומתאבלת ומשחררת את מה שהיה לפני. זכיתי לשני גלגולים בחיים האלה, היום אני מתמסרת ל'גלגול' השני".

מלאת וחברותיה. שעות 6 הסתתרו צילום: | בתוך שיחים אלבום פרטי

במסיבה

התמודדות יומיומית

חרדה. זו מלחמת אין ברירה". למרות שהיא מטופלת על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטר, מלאת מודה שהתמודדות עם פוסט טראומה היא תהליך. "אני חווה רכבת הרים רגשית כמעט בכל יום", היא אומרת, "ולמרות זאת אני מצליחה להתגייס למען המ שימה ולדבר בפני קהל. החיים שלי קיבלו הערכה מחודשת. דברים שבעבר נראו לי חשובים, כמו מראה חיצוני או לבוש, נראים היום הבל הבלים. אני מתמקדת במה שחשוב: להיות חלק מהמ שימה הלאומית ולהפיץ מודעות לכל אלו שנפגעו. כיום זאת משי מת חיי".

כיום, כסמנכ"לית עמותת "שבט הנובה" בארצות הברית, היא מייצגת את העמותה, מרצה בק מפוסים ברחבי העולם על החוויות שעברה. "העמותה, שהחלה כגוף הנצחה, פועלת כיום לסייע לשו רדי נובה ולגייס תרומות עבורם. מצאתי את הייעוד החדש שלי בהסברה, ואני מספרת את הסיפור האישי שלי כדי להילחם על הל גיטימיות של ישראל ולייצג את קולם של אלו שנפגעו ואינם יכו לים לדבר. עשיתי את הדבר היחיד שאני יודעת לעשות: להתראיין ולהיות קול עבור אלו שלא יכולים. אני יכולה לדבר באירוע, ואחרי חצי שעה להתכנס במלון בהתקף

"ניתקתי קשרים עם מעגלים חברתיים ומשפחתיים. אני מרגישה שאני לא אותו בן אדם. נראה לי מטורף לחלוטין שאנשים יכולים לצאת בלילה ולבלות"

הייעוד החדש שמצאה נולד מס רטון שהעלתה לעמוד האינסטג רם שלה בסמוך לשבת השחורה, ובו תיארה באנגלית את מה שח וותה, וביקשה מכל מי שעוקב אח ריה ישתף. הסרטון זכה למיליון צפיות ולחשיפה עצומה בעולם. מכאן החל להתגלגל מסע שנמשך עד היום. התחנה הראשונה הייתה משלחת ניצולי נובה בפרלמנט בגרמניה, שקראה להסטה של כספים מאונר"א, ואחריה הגיעו גיוסי תרומות ומלחמה נגד האנ טישמיות בקמפוסים בארה"ב.

"אני חווה רכבת הרים רגשית יומיומית ולמרות זאת אני מצליחה להתגייס למען המשימה ולדבר בפני קהל. החיים שלי קיבלו הערכה מחודשת. דברים שבעבר נראו לי חשובים, כמו מראה חיצוני או לבוש, נראים היום הבל הבלים"

צילומים: עמותת שבט הנובה | " בן חיים באירועי הסברה בעולם. "זו מלחמת אין ברירה

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

רמת גן" | "ידיעות תל אביב 03-6898430 : ראשון לציון / טל 1 מערכת: נח מוזס

7

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 10.10.2025