תל אביב רמת גן 13.12.24

מבסוט על החיים בשואה לסלו רוט היה מנצח בתזמורת בארץ היה ‰ שניגנה במחנות השמדה נוסע כל יום מהמעברה בעיר מגוריו לקפה נגה בתל אביב להיפגש עם אמנים הוא ניצח באופרות גדולות בעולם, ‰ כתב עיבודים לשושנה דמארי ולאריק איינשטיין ובשנים האחרונות גם למאור האיש שהגיע לגיל ‰ כהן ולנכדו פיטר רוט ‰ , ועדיין יוצר, מספר מי איכזב אותו 104 ומה הסוד שלו לאריכות ימים

"אני לא שותה אלכוהול, לא שתיתי אף פעם וגם לא היום. בסך הכל, אני לא עושה שום דבר מיוחד, אני שמח בחלקי ולא מתלונן"

מ � ש מעטי ה האנשי ם . מאסטרו 100 צליחים לחצות את גיל בהחלט עשה את 104 לסלו רוט בן ה זה, ויש לו תוכניות להמשך. בשיחה עמו השבוע – הוא זוכר באופן יוצא דופן מקומות, שמות ותאריכים ומתאר כיצד שימש לאורך חייו כמנצח, מלחין ומעבד של קלאסיקות רבות במוזיקה הישראמ לית. תחת שרביטו עברו מיטב אמני ארמ צנו: שושנה דמארי, יהורם גאון, ואריק איינשטיין ועד לאמנים בני זמננו: מאור כהן ונכדו פיטר רוט. גם בגילו המופלג הוא עדיין מתעורר בבוקר וכותב עיבומ דים מוזיקליים, שמח בחלקו ולא חושש מהמוות. בעיר סאטו מארה, 1920 לסלו נולד ב שבעקבות מלחמת העולם הראשונה עברה מידי האימפריה האוסטרו-הונגמ רית לרומניה. הוא החל בלימודי נגינה , ובשנת 11 אצל מורה פרטית בגיל י � עברה המשפחה לגור בעיר ט 19311 החל ללמוד הלחנה 21 מישוארה. בגיל וניצוח באקדמיה למוזיקה בבודפשט, ו � נאלץ להפסיק לימ 194 אולם ב - דיו עקב חקיקה אנטישמית. בתקופת מ � הוקם ז 1944 השואה, לאחר שב - נית גטו באוראדיה, הוא הועבר לשם עם הוריו. לאחר שישה שבועות הוא נשלח עם הוריו לאושוויץ. אמו וקמ רובי משפחה נוספים נשלחו מיד אל מותם. במשך חמישה שבועות (בהיותו מ � ) עבד בפינוי גופות מן הקר 2 בן טוריום. לאחר מכן, התנדבו הוא ואביו לחטוב עצים ביער ונשלחו למחנה מחוץ למאוטהאוזן. רוט ושבעה אסימ רים בעלי רקע מוזיקלי נבחרו לשמש כתזמורת המחנה. לתזמורת לא היה פסנתר, לכן נאלץ רוט ללמוד לנגן באקורדיון. "מוזיקה אמורה לעשות את האנשים מאושרים, אבל אנחנו ניגנו בהוצאות להורג של אנשים שניסו לברוח מהממ חנה", הוא מספר ל-"ידיעות בת ים". ממאוטהאוזן הועבר רוט לאבנזה, שם שוחרר על ידי הצבא האמריקני. לסלו ואביו שרדו את השואה, ולאחר שחרורו למד מוזיקה באקדמיה למומ ו � שב לר 1947 זיקה בבודפשט. ב - מניה, שם נשכר כמתרגל באופרה 1948 הממלכתית בטימישוארה. ב הופיע לראשונה כמנצח במופעי בלט ובאותה שנה מונה למנצח של אנסממ בל אמנותי, איתו יצא לסבבי הופעות בבולגריה, אלבניה ויוגוסלביה. כעמ , קיבל מינוי רשמי 1949 בור שנה, ב של מנצח באופרה הרומנית הלאומית של טימישוארה. באותה שנה בוצמ עה לראשונה בפילהרמונית יצירה שהוא הלחין, "שני ריקודים רומנים", 195 בניצוחו של מירצ'אה פופה. ב זכה לקבל את תפקיד המנצח הראשי 7 4 ניצח ב- 1958 של האופרה, ועד אופרות, אופרטות 5 מופעים של הילדות בשואה מפנה גופות וחוטב עצי

ובלטים. אלא שבאותה שנה, ולאחר שהגיש בקשה לעלות לישראל, סולק מתפקידו.

העלייה לארץ חול, דיונות ומעברה עם 1960 "הגעתי לבת ים בשנת אשתי – סוזנה, הבן שלנו – פאול בן התשע ועם אבא שלי ואשתו (השמ נייה). אמא שלי נשארה באושוויץ. תחילה הגענו עם אונייה עד חיפה, ואחרי מעט זמן העבירו אותנו לממ עברה שנמצאת בבת ים. היינו שם חודשים, זה היה נחמד - אבל לא 10 'קומפרטבל', בעיקר בקיץ של יולי אוגוסט – כי אף אחד עוד לא חשב אפילו על מזגן. הסתדרנו, אמנם הכל היה חול ודיונות מסביב – אבל היה כלבו במרחק הליכה, וכל מה שצריך ימים, הבן 2- בשביל הבית. אחרי שלי נכנס לבית הספר ואמרתי לעמ צמי שאני צריך להשיג עבודה - הרי שנות 1 באתי מהאופרה ברומניה עם ניסיון". "התחלתי לנסוע יום יום לתל אביב באוטובוס, והגעתי לקפה נגה - ששם נפגשים אומנים, ואמרתי לעצמי שאולי אפשר להשיג עבודה. פגשתי מוזיקאים שאמרו שרוצים לעשות אופרה, וקבעו לי פגישה עם אדיס דה פיליפ, מי שייסדה את האופרה בארץ. היא הייתה זמרת, מחזאית, ומצאתי חן בעיניה והתחלתי לעבוד שם. עשיתי תמיד את הטיול מבת ים, וזה היה בסדר, כי אז היו אוטובוסים שלקחו ישירות מהמעברה בבת ים עד לאלנבי". חודשים הודיעו לי 9.5 "אחרי כמעט מהסוכנות שקיבלנו דירה ברחוב מבצע סיני ברמת יוסף. זה היה בניין חדש, דירה בקומה שנייה עם כל מה שצריך. הבן שלי המשיך בבית הספר, ואני הממ שכתי לעבוד, ואפילו הרווחתי די טוב בשביל עולה חדש. מה שהיה אז בבת ים לא היה אפילו רבע ממה שיש בבת ים כיום. איפה שהיה בלפור - שם זה היה נגמר, משם היה רק חול. אחר כך, קיבמ לתי ירושה מהמשפחה של אח של אמא שלי שנפטר בארצות הברית, ומצאנו

שי שגב // צילום: יריב כץ

ירושלים (מה שהייתה בעבר תזמורת מ � הת 1965 רשות השידור, ש.ש.). ב - נה למנצחה של מקהלת צדיקוב וכיהן ס � . במהלך חייו ה 1981 בתפקידו עד פיק ללמד ניצוח באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ניצח על פסטיבלי ל � , ניצח על ההק 1969 הזמר והפזמון טה של "הבלדה על יואל משה סלומון" וניצח על האופרה הישראלית: בין היתר על האופרה "ברון הצוענים", "אאידה" ואף כתב עיבודים מוזיקליים להצגות תיאטרון, וכן לאלבומים מומ דרניים - בהם אלבומיו של מאור כהן:

דירה טובה מאוד ברמת יוסף. מאז אני , לא הייתי 197 חי פה בדירה - משנת הולך למקום אחר". המוזיקה הבלדה על יואל משה סלומון במשך כשנתיים וחצי לסלו עבד באופרה הישראלית כמנצח, ולאחר מכן ניצח על המקהלה הקאמרית תל אביב וכן על התזמורת הסימפונית

צילום: מיקי מאיר גולן

עם נכדו המוזיקאי פיטר רוט

22

13.12.2024 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן