תל אביב רמת גן 21.02.25

שלומי אבידר || תל אביבי

avidar@gmail.com

ספרים, שתתה קפה עם רבין, טופול 42 אמא שלי, תמר אבידר, יקירת העיר תל אביב, כתבה ואליזבט טיילור ובעיקר חיה את חייה בלי חשבון ־ בכתיבה, באהבה, בחיוכים ובדמעות תשע שנים בלי אמא

אמא חסרה לי תשע שנים. התרפקות על ימים בהם יכולתי עוד להק תקשר ולשאול, להיזכר איך נפגשה עם אליזבט טיילור, לאה רבין, שולמית שמיר, אורה נמיר, יגאל אלון ועוד הרבה כוכבים שרק קראתי עליהם בעיתון. עבורה טופול היה חיים, נמיר היא אורה, אלון היה יגאל, רבין היה יצחק, והיא עבורם תמיד הייתה תמי מהפלמ"ח. על הקבר שלה יכולנו לחרוט ספר. ביחד עם אחי ניסחנו משפט קצר אחד שעבורנו מסכם המון: "פלמ"חניקית סופרת ועיתוק נאית". יהי זכרה ברוך. היא הייתה אושיה חברתית שכתבה בקלילות בתחומי הבידור והתיאטרון, ובסלון התרבותי הכי יוקרתי בת"א אירחה אנשי במה ותקשורת

הנראה כתבה את רב המכר "בעל זה דבר מצחיק". כשנגמרו הצחוקים, החליפה אותו תוך מספר ימים. ע � , הו 81 , כשהייתה בת 2011 בשנת נק, מידי רון חולדאי, תואר יקירת העיר תל אביב למורה שהחלה את דרכה כמחק נכת והפכה לעיתונאית ועורכת מוערכת; ספרים, 42 לסופרת הנמרצת שפרסמה השאירה חותם ב"לאישה" וב"דבר" וייסדה את המגזין "את"; לאישה שלקחה פסק זמן דיפלומטי באמצע החיים כנספחת לענייני נשים בשגרירות בוושינגטון; ולמי שהייתה אושיה חברתית, שכתבה בקלילות בתחומי הבידור, התיאטרון וחיי היום יום, ובסלון התרבותי הכי יוקרתי בתל אביב אירחה אנשי במה ותקשורת. לפני תשע שנים נפרדנו. היא נגאלה ממחלה ארורה, ואני סיימתי מסע אלונק קות רגשי של מספר שנים ברגעים הפחות פשוטים של חייה. לא מצטער על אף רגע. כל מי שמלווה את הוריו, מכין את עצמו למסכת הסיעודית.

פברואר עבורי הוא חודש קצת עצוב. שני נרות זיכרון. שני בתי קברות. שנה. ואימי – לפני 13 אבא שלי נפטר לפני ק � שנים. שניהם בפברואר. שני אנשים י 9 רים לי, שמעולם לא הבנתי איך הם חשבו שהם זוג משמים. בחתונמי הם היו מודחים על חוסר התאמה עוד בשלב קבלת טפסי המועמדות. גם השנה הגיע פברואר, עם כיפה שחוק רה בכיס בואך בית העלמין. פעמיים. קודם אבא ושבוע לאחר מכן - אמא. אותה אתם בטח זוכרים מהימים שכל בית קנה שני עיק תוני ערב, בנוסף לעיתון הבוקר. אמא שלי, תמר אבידר, חיה את חייה בלי חשבון. בכק תיבה, באהבה, בחיוכים ובהרבה דמעות. בעל זה דבר מצחיק היא הייתה הנערה היפה מחיפה שלא ידעה לרקוד. הפלמ"חניקית האמיצה שפחדה ממקקים. המורה מבית הספר "לדוגמה" ברחוב בן יהודה, שאת ילדיה

צילום: ליהיא לפיד | תמר אבידר

שלה הפקידה בעיקר בידי האומנת אילנה. מחברת ספרי הבישול הידועה, שבארוחות משפחתיות היטיבה להסביר למה האוכל לא ממש טעים כמו שמתואר בספריה. אשתו של מר "חיים שכאלה", שעליו ככל

והתפשרה כששרף את כל זמנו במיון וקטלוג ‰ היא הבליגה על האלבומים שנערמו בסלון ובחדר השינה אבל כשהשקיע סכום כסף עצום בבול נדיר, הודיעה לו: האובססיה עברה כל גבול, מתגרשים ‰ עו"ד זהר רון || עולם הזוהר zrzron@gmail.com אוסף הבולים היוקרתי שנים 27 שפירק זוגיות של

נדירים. “הרגשתי שאני גרה במוזיאון הבולאות ולא בבית", התלוננה שפרה. כל ניסיון מצדה להציע להפסיק עם האיסוף או לצמצם את גודלו נתקל בהתנגדות עיקשת מצד יוחנן ובהאשמות שהיא לא נותנת לו לפתח ולהנות מהעיסוק שמשמח אותו. י � לבסוף, שפרה החל הגירושין וההסכם. . טה להתגרש ופנתה אליי. במסגרת ההסק כם שהכנתי עבורם סוכם שאוסף הבולים יישאר בידי יוחנן ואילו שפרה תקבל סכום כסף משמעותי יותר ממכירת הבית המשוק תף. כל צד קיבל את מה שחשוב לו – הוא את הבולים, והיא את השקט הנפשי”. בולים לנצח. יוחנן המשיך סוף הסיפור: בתחביבו ללא הפרעות. שפרה, לעומת זאת, מתנחמת בכך שהיא כבר לא מתחרה עם בולים ואלבומים על המקום בבית – וגם לא בליבו של יוחנן.

מוזהב, מבלי להתייעץ עמה כלל. “אמרתי לו שאין גבול למה שהוא עושה, אבל הוא רק חייך ואמר שהבולים לפחות לא מתק חצפים אליו ולא צועקים עליו”, שחזרה שפרה. ההחלטה של יוחנן הייתה מבחינק תה הקש ששבר את גב הגמל. הוא גם טען שרכב יוקרתי יאבד מהר משוויו ומערכו והבול יהיה שווה הרבה יותר בעתיד. עם הזמן, בית או מוזיאון בולים? הבית הפך ממקום מגורים חמים

בארץ ובעולם. שפרה, לעומת זאת, חשה שהיא מאבדת את מקומה בבית – ובחיי הנישואים. . המשבר המכונית שהפכה לבול מוזהב הגדול הגיע כאשר בני הזוג חסכו יחד כסף לרכישת מכונית חדשה ויוקרתית. בעוד שפרה חלמה על רכב מפנק,

שפרה ויוחנן (שמות בדויים), בני זוג בסוף שנות החמישים לחייהם, ניהלו חיי נישואים שגרתיים עד שתחביב אחד קטן – אספנות בולים – הפך לענק והשתק לט על חייהם. כבר מילדות, יוחנן הקדיש את זמנו לאוסף הבולים שלו, אך כשהתק חביב הפך לאובססיה יקרה שהשתלטה על חייו, שפרה החליטה שאין לה עוד מקום – לא בבית, ולא בזוגיות. מה שהחל כתחביב בולים במקום אהבה. תמים הפך למוקד בלתי פוסק של מריק בות בין בני הזוג. “הבולים תפסו כל חלקה טובה בבית", סיפרה שפרה. “היו אלבומים בסלון, במטבח, ובשלב מסוים אפילו בחדר השינה. ארגז המצעים של המיטה הפך לספרייה לאלבומי הבולים”. יוחנן לא ראה בכך בעיה – להיפך. הוא השקיע שעות ארוכות במיון, קטלוג ושיחות בקבוצות אספנים

יוחנן ראה הזדמנות פז לרק כוש בול נדיר עם הדפס

“הרגשתי שאני גרה במוזיאון הבולאות ולא צילום: | " בבית shutterstock

לארכיון בולאי. אורחים שהגיעו הופתעו לגלות מדפים עמוסים, מגירות מפוצצות, וקירות שעליהם נתלו מסגק רות עם תמונות של בולים

14

21.2.2025 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן