תל אביב רמת גן 21.07.23

להתאמן , להתפלל, ל ז כ ו ת

הפעם חובר אליו גם הקבוצתי ולא רק הקטגוריה האישית. מארד לזהב יומיים אחרי השמעת "התקווה" בא ־ ליפות, טל-פרנקו כבר בארץ, מצח ־ קקת כשהשיחה מתחילה, מודה שעניין הראיונות חדש לה, כמו גם קבלת הפ ־ נים החגיגית לנבחרת בנמל התעופה. "ברגע שהבנתי שאני אלופת עולם, הייתי קצת בשוק. זה היה מאוד משמח, גם בשביל בנות אחרות שזכו בנבחרת. כולן היו בגמרים וזה היה מאוד מרגש". אך הגבת? "קפצתי. זה היה מלחיץ, בעיקר המוק ־ דמות. זה חשוב לי לא רק בשביל עצמי, אלא בשביל התוצאה המדינית של כו ־ לנו, ואני שמחה שהצלחתי לעשות טוב. היינו המדינה היחידה שכל המתעמלות שלה היו בגמרים גם בקטגוריה האישית וגם בקבוצתית". מה השתנה אצלך בשנה הזו שמא ־ רד הצלחת לעלות לזהב? "רמת האימונים עלתה. אני עובדת קשה, מתאמנת יותר ומשנה לשנה מש ־ תפרת. המאמנות שלי לנה ואלונה קו ־ שיבצקי נתנו לי להאמין בעצמי וחשבו שאני מסוגלת להגיע לגמר". איך היה לראות את דריה אטמנוב זוכה בזהב? אתן מתאמנות ביחד. "דריה עובדת מאוד קשה והיא מדהימה. שמחתי בשבילה וגם בשביל עדי כץ ואני לומדת מהן. האישיות שלהן מדהימה, לא רק כמתעמלות. הן לא מוותרות לעצמן וזה ראוי להערצה. אני עדיין לא מתחרה בארבעה מכשי ־ רים, רק באחד, לכן באליפות היה בסדר ולא היינו עייפות, הכנו את עצמנו לע ־ שות את המיטב". מה את עושה כשאת בעומס? "העומס עוזר לי. כשאני עייפה, אני מבצעת את התרגילים יותר טוב. עוזר לי גם להתפלל לקדוש ברוך הוא. אני פותחת את הבוקר עם 'מודה אני' ומ ־ תפללת. אנשים מופתעים מהשילוב, אבל הלימודים באולפנה הם הרצון שלי. האמונה מקלה עלי. למשל, כשא ־ ני בלחץ, אני יודעת שאלוהים יחליט מה שירצה, אני אתן לו לרצות שזאת תהיה אני. אתאמץ, אעבוד ומה שיוצא אני מרוצה. הכל לטובה". רוני: "לאחרונה יצא שהמוקדמות בשישי והגמרים בראשון וזה איכשהו מסתדר. יש גם תחרויות בשבתות, אבל זה לא האישיו. אלונה בחרה במסגרת שקיבלה אותה כמו שהיא, וצוות המו ־ רים שאין כמותו מקרב ומשתף". על התלבושת היא אומרת ש"המאמנות שלי מחליטות ואני סו ־ מכת עליהן", ולקוקו גולגול ולאיפור היא לא מייחסת חשיבות. "זאת פשוט חובה לעשות את הגולגול, ואני מורידה אותו די מהר כדי לשמור על השיער. איפור אני לא אוהבת, אבל חייבים. "אני רוצה להודות למאמנות שלי, לאיילת זוסמן, לאיגוד ההתעמלות ולמכבי ת"א שמאמינים בי ועוז ־ רים לי", מוסיפה אלונה. "נהניתי מהתחרות ובעיקר אהבתי לעמוד על הפודיום ולדעת שבזכותי

טל־פרנקו. "הלימודים באולפנה הם | " הרצון שלי צילום: ריקרדו באפולין, איגוד ההתעמלות

ספורט

, אלופת אלונה טל־פרנקו העולם הטרייה בהתעמלות אמנותית לנוער, פותחת כל בוקר כהרגלה בת ־ פילה ומתרגלת אט אט לתואר 'התקווה האולימפית הבאה של ישראל'. אמה, רוני, מעידה שהתואר קצת מלחיץ את האלופה הצעירה. "אלונה עובדת קשה, מאוד נחושה ולא מוותרת לעצמה, אבל היא לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו, שום דבר לא בכיס", מספרת האם. "היא לא רואה את עצמה כהבטחה של כלום. היא גם לא אוהבת שאומרים את זה, כי הדרך עוד ארוכה. כל תחרות מבחינתה משמעותית. היא מאמינה שמה שצריך להיות הוא שיהיה, ושהכל לטובה". משמעת קפדנית , שסיימה כיתה 14 טל-פרנקו בת ה ח' באולפנת הראה רמת גן, באה מרקע דתי. לתחום הספורט "נקלעה" בכיתה א'. "אלונה נולדה מאוד גמישה", מספ ־ רת רוני. "לקחתי אותה למכבי ת"א בה ־ נחה שתתאמן בחוג פעמיים בשבוע. מיד אחרי אימון הניסיון, בו אמרו לי שהיא מתאימה, באה מורן בוזובסקי, שהייתה קפטנית נבחרת ישראל באולימפיאדת והיום היא מנהלת האגודה 2012 לונדון בענף, ושאלה מי אמא של אלונה. היא אמרה שהיא רוצה אותה לנבחרת". באותה העת אחיה התאום של אלונה, אדם טל-פרנקו, התעמל בענף התעמ ־ לות המכשירים, ואף זכה במקום השני באליפות ישראל. רוני מצאה את עצמה מנתבת לו"ז בין משמעת האימונים הק ־ פדנית של שני ילדיה. במקרה של אלו ־ נה, היו אלה ארבעה אימונים בשבוע, תחת שרביטה של המאמנת הראשית לנה זליקמן. "וכך, מילדה שישנה בצה ־ ריים, אלונה החלה להשתלב באיטיות. היא לא מיד בלטה", אומרת האם. היום טל-פרנקו נמצאת בתוכנית 2028 הוועד האולימפי ללוס אנג'לס ומתאמנת בווינגייט כל יום מתשע בבוקר עד שמונה בערב. איך זה מסתדר עם האולפנה? "מסתדר. זה בית ספר מדהים, מכיל ומקבל, והיא מתפללת כל בוקר וערב". סנונית ראשונה לכך שמדובר בספו ־ רטאית "לא רגילה" התגלתה באליפות אירופה אשתקד, שהתקיימה בישראל. טל-פרנקו, צעירת המשתתפות בנבח ־ רת, זכתה במדליית ארד בתרגיל החי ־ שוק ובזהב המדינתי בג'וניור (שכבת הנוער). גם השנה, באליפות ברומניה, הזהב המדיני הלך לישראל, כאשר

סת י ו א י פ ר ג ן

"כשאני בלחץ, אני יודעת שאלוהים יחליט מה שירצה, אני אתן לו לרצות שזאת תהיה אני. אתאמץ, אעבוד ומה שיוצא אני מרוצה. הכל לטובה"

, אלופת העולם 14- אלונה טל-פרנקו בת ה הטרייה בהתעמלות אמנותית לנוער, לא עפה על תואר 'התקווה האולימפית היא מעדיפה להתאמן ‰ הבאה של ישראל' בנחישות, להמשיך ללמוד באולפנה, להתפלל כל בוקר וערב ולבטוח במאמנות ‰ שלה במכבי תל אביב, וגם באלוהים "האמונה מאוד מקלה עלי. כשאני בלחץ אני יודעת שאלוהים יחליט מה שירצה" העיניים נשואות לוולנסיה ישראל היא המדינה היחידה שעלתה לכל הגמרים באליפות, והישגיה היו יוצאי דופן עם שש מדליות, מחציתן מזהב (טל-פרנקו, קבוצתי כדורים, קבוצתי חבלים). בנוסף היו שתי מדליות כסף לקרב הרב הקבוצתי ומדי ־ ני ומדליית ארד לרגינה פולישצ'וק בתרגיל הכדור. במילים אחרות, ענף ההתעמלות ממשיך לייצר דור עתיד חזק ונראה שמדליית הזהב של לינוי היא ממש לא האחרונה במסורת המתפתחת בישראל. 2020 אשרם בטוקיו "סיימנו אליפות עם הישגים היסטוריים ממש", אומרת איילת זוסמן, המא ־ מנת הראשית של נבחרות ישראלית. "אנחנו המדינה היחידה שעלתה לכל הגמרים. שלוש מדליות זהב אישיות וקבוצתיות הן הוכחה ליכולות המו ־ פלאות שטמונות במתעמלות שלנו. זאת גאווה עצומה לשמוע את ההמנון שלוש פעמים. העיניים נשואות עכשיו ליעד הבא - אליפות העולם בוולנ ־ סיה, שמהווה קריטריון למשחקים האולימפיים, ולאור ההישגים האחרונים שלנו, אני מאמינה שנוכל להשיג את הקריטריון הזה".

שומעים את 'התקווה'. זה היה החלום שלי – להביא גאווה למדינת ישראל ולייצג אותה".

טל־פרנקו. עשתה היסטוריה

23

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 21.7.2023