תל אביב רמת גן 22.09.23
להבי השבוע. "נכנסתי למצב של הישרדות" (בתמונה הקטנה: בטיפולי צילום: פרטי) | ההקרנות
שהאירוע התרחש, שמעתי על האונס המזעזע של נערה באילת. לא יכולתי לשתוק יותר והסיפור שלי, ה'מי טו' שלי, נשפך על המקלדת. החלטתי להוציא את הטראומה לאור כדי לאפשר לעוד נשים ונערות לחשוף ולספר את סיפורן". מה בדיוק קרה באותו אירוע ארור לפני יובל שנים? "בוקר אחד יצאתי בהתרגשות לק־ ניות עם הכסף שחסכתי בעמל רב מבייביסיטר. גיליתי שחסכונותיי מס־ פיקים כמעט לכלום בבוטיק שבמרכז הרצליה, אז עליתי לבד על אוטובוס לכיוון התחנה המרכזית בתל אביב, בלי לספר להורים או לחברות. הכסף שלי כמעט נגמר אבל לא התאפקתי ונכנסתי לחנות נעלים בפסאז' בנווה שאנן. המו־ כר בכניסה, בחור עם כיפה, אמר: 'תיכ־ נסי, נעשה לך הנחה'. בפנים היו שלושה צעירים, גם עם כיפות. נכנסתי. לא הבנ־ תי לאן אני נכנסת. בדיעבד, שם קיבלתי שיעור לחיים, שאסור לשפוט אדם רק לפי המראה שלו. "שלושת הבחורים תקפו אותי ולא משנה כמה ניסיתי להיאבק. הייתי צעי־ רה. אחר כך זה היה כל כך מבחיל שהקא־ תי ורק אז הרפו ממני קצת, ברחתי בבכי והשארתי מאחור את הקניות והתיק. איש מבוגר שראה אותי בוכה עזר לי להגיע לתחנה האוטובוס ושילם על כרטיס הנ־ סיעה שלי הביתה. את הסוד שמרתי כל השנים הללו ולאמא שלי, שקלטה שמ־ שהו לא בסדר, סיפרתי שנסעתי לתחנה המרכזית ואיבדתי את התיק והכסף שלי. היא כעסה שנסעתי לבד לנווה שאנן אבל אמרה, 'לא נורא, כפרות והעיקר שאת בריאה ושלמה'. וככה שמרתי את הסוד הזה לעצמי במשך עשורים שלאורכם נחרדתי והזדעזעתי בכל פעם שהתפרסם "מאז היום ההוא סיגלתי לעצמי הת־ נהלות קשוחה יותר. הפכתי ל'טום בוי', לילדה מורדת, כועסת, עם הפר־ עות אכילה קשות שמהם נפטרתי רק 47 בשנות העשרים המאוחרות שלי. שנים אחרי, היה קשה לספר לאמא אבל הסתבר שכל השנים היא האשימה את עצמה על שלא ידעה איך להתנהג איתי. היא קלטה שמשהו עובר עליי אבל לא ידעה מה ולא הצליחה להתמודד עם זה. הגילוי הזה היה קשה, היה צריך את התיווך של הבת שלי כדי שהיא תוכל להכיל את זה אבל עכשיו היא יודעת שההתנהלות שלי לא הייתה באשמתה. אין ספק שסודות גוררים אשמה אבל זה הוריד לי אבן מהלב" . מה היה יותר קשה, הפגיעה המינית או הסרטן? "הפגיעה המינית קשה יותר, כי נשאתי על כתפיי את נטל האשמה ואת הסוד. המחלה, לעומת זאת, היא התמודדות שצריך להתגבר עליה באמצעות רפואה מודרנית ואופטימיות. נשים צריכות להבין שאם הן עברו פגיעה מינית זה לא הופך אותן לקטנות. היכולת להתגבר על טראומה מראה על עוצמה". עוד סיפור על פגיעה מינית". איך השפיע עלייך האירוע?
היו תגובות חריגות? "כששיתפתי חברה שלי בטראומה היא אמרה לי, 'איני יכולה להיות ליד אנשים גוססים', זה היה בגלל שאביה גסס מסרטן תקופה ארוכה. אני התכווצתי מהאמירה הזו, נכנסתי להלם. באותו רגע החלטתי שאני לא 'גוססת' וגם לא משתפת". המחשבות על המוות ("תמיד היה על השולחן") חשבת על אפשרות של מוות? "כשצלצלתי לאחותי והכנסתי את המ־ שפחה לכוננות הבנתי שמוות הוא חלק מהאירוע והוא אכן אפשרות, אבל סי־ כויי ההחלמה עם הרפואה המודרנית היו גבוהים. המחלה גרמה לי בשלבים הרא־ שונים, למרות שהמוות היה על השולחן, לאמץ את מנגנון הכחשה ואת מנגנון הריפוי. הייתי קמה בבוקר ואומרת: 'אני אנצח אותך'. בלילה הייתי הולכת לישון ואומרת: 'אני אנצח אותך'. סיגלתי חשיבה חיובית ועבדתי בזה כי אי אפשר אחרת, אי אפשרת לנצח אם אתה לא מאמין שאתה יכול". איך פעלת בזמן ההקרנות והטיפולים הקשים? "כשהפנמתי את המצב נכנסתי למוד הישרדות. ידעתי שאני במלחמה על החיים שלי. גייסתי את האופטימיות והמעשיות ויצאתי לקרב במטרה לנצח את המחלה הארורה הזו. עשרה שבועות התחלתי את הבוקר ראשונה בתור להקר־ נות, משם המשכתי למחלקת הקוסמטיקה של הבי־פארם וישר ליום עבודה מלא בעירייה, למעט יום בשבוע שבו קיבלתי גם כימותרפיה. לא היה קל, היו צריבות בגרון מההקרנות, קושי בבליעה, עודף נמרצות מהסטרואידים של הכימותרפיה וכמה ימים אחרי הגיעו הבחילות. אבל הטיפול האלטרנטיבי הציל את המצב ונתן לי חיזוקים וכוחות. עם זאת היו שבועות שהתזונה שלי היתה מבוססת נוזלים וירדתי במשקל מעל עשרה קילו־ גרם. וזה לא שהיו לי עודפים קודם לכן". רגעי שבירה? "היו לא מעט, אבל בסך הכל הבנתי שיש לי מזל לעומת אחרים שפגשתי בחדר ההמתנה להקרנות, שאצלם זיהו את המחלה באיחור או הגיבו לכימות־ רפיה קשה יותר. גם פחדתי, אבל את הפחדים תרגמתי למשימתיות ולעשייה בתפקיד ובכלל עיסוקיי. את הירידה במשקל תרגמתי לרכישה של מלתחה חדשה וצבעונית ואת הכוויה בצוואר כי־ סיתי בצעיף. אומרים שייאוש זו לא תו־ כנית עבודה ואני בחרתי לא להתייאש. אופטימיות הייתה האופציה היחידה וכשלא הצלחתי למצוא אותה ביקשתי וקיבלתי אותה ממשפחתי ומחברותיי. הפגיעה המינית שנה) 50 (טראומה בת מתי התרחשה הפגיעה המינית שאותה חשפת לאחרונה ברשתות? שנה אחרי 50 . כמעט 13 "זה היה בגיל
"במשך כעשרה שבועות התחלתי את הבוקר ראשונה בתור להקרנות, משם המשכתי למחלקת הקוסמטיקה של הבי פארם וליום עבודה מלא, חוץ מהיום בו עברתי כימותרפיה" "הפגיעה המינית קשה יותר מהסרטן. הייתי צעירה וזה היה סוד שנשאתי עימי ונטל של אשמה. הסרטן הוא מאלוהים, התמודדות שצריך להתגבר עליה באמצעות רפואה מודרנית ואופטימיות"
, פתח תקוה / טל' 7 פתח תקוה / רח' מבצע קדש 622 . ת.ד 03-5377813 : / פקס 03-6381600 : מודעות ומנהלה yediot.tlv *** מוזמנים לעקוב אחרינו גם בעמוד האינסטגרם:
אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ
11
ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 22.9.2023
Made with FlippingBook Digital Publishing Software