תל אביב רמת גן 22.09.23

הקשר עם הוריו של עמית: הפכתי לבן בית אצלם חמישה חודשים אחרי אותו מפגש, בן יגאל נהרג בפעילות מבצעית ומדיר נה שלמה התאבלה עליו עם אימו נאוה ואביו ברוך, שעמית היה עד אז בנו היחיד. "פתחתי חדשות וראיתי את התר מונה שלו. זה היה שוק, שאחריו פרץ נהר של דמעות מעיניי וגם מליבי, לא יכולתי לדבר. צפיתי בלוויה בטלוויזיה ובאותו רגע החלטתי שהגיע הזמן לקבל החלטה ונרשמתי למכינה הצבאית בעלי". עם הרבה חשש ובלב שבור, פרץ פונה להוריו של עמית ז"ל ומשתף אותם במר פגש עם בנם המנוח. "הגעתי לשבעה והכניסו אותי לנאוה, ישבתי איתה עד אחת בלילה ורק דיברנו על עמית, קצת התביישתי אבל הלב אמר לי שזה הדבר הנכון לעשות. עברתי על הרשתות החר ברתיות של עמית, ראיתי את המילים שכתב אחרי כל אירוע משמעותי וזה ממש נגע בי, הפכתי את המילים שלו לספר שאותו הענקתי לנאוה וברוך. מאז הפכתי לבן בית אצלם. "אחרי יותר משנתיים במכינה נאוה ליוותה אותי לבקו"ם כשהתגייסתי לגר בדיוק כמו שאבא רצה. 51 דוד "חגגתי עם ברוך בחתונה שלו ושמחתי עם הולדת בנו לאחרונה". מאז הגיוס פרץ עוד מנסה להתרגל לעובדה שהוא מגשים את צוואת אביו, אך לצד זה הוא מכיר בקשיים וקורא לכל מי שנמצא בקלחת סוגיית גיוס חרדים לא למהר לשפוט. "בבית מדרש שלנו בעלי ר � ז 4 אין אחד שלא מתגייס. במדינה יש מים, חרדים, לאומיים, דתיים וחילונים ולכל אחד יש את הדרך שלו לעשות. כולם צריכים לתרום למדינה ולשרת אותה. אני מאמין שזה עניין של זמן עד שחרדים יתגייסו, אנחנו כבר רואים את השינוי. בצבא אין את כל השטויות והוויכוחים האלו, זה לא משנה אם אתה עם כיפה או איזו כיפה, כולם למטרה אחת". איך התחושה להתגייס לגדוד של אביך? "זה מאוד מרגש. להיות לוחם זה לא קל, לרוץ ממקום למקום ולהתאמץ, אבל לצדך יש אנשים של מוותרים, מביאים את כל הלב ולא מרחמים על עצמם. לכן למרות הקושי אתה מבין שמה שצה"ל עושה עבור האדם ועבור החברה כולה נמצא מעל הכל. "מאוד מרגש אותי להיות חלק מגר , צה"ל חיבק אותי כל חיי וכאן 51 דוד אני מרגיש בבית. אבא נמצא לצדי בכל רגע, לא רק באירועים דרמטיים, כמו יום הזיכרון, אלא גם כשאני צריך לצאת לריצה ארוכה או תרגיל שדורש הרבה מאמץ, אני מראה לו שאני מסוגל, שאני גולנצ'יק. הסיפור שלי הוא גם של כל עם ישראל, עברנו תלאות ונעבור עוד תלאות, אבל לכל אחד יש תפקיד כדי שיחד נקדם מציאות של עולם טוב יותר". ¿ על סוגיית גיוס חרדים: "כולם צריכים לתרום למדינה"

נווה פרץ. "צה"ל חיבק אותי כל חיי וכאן אני מרגיש בבית"

על חוק הגיוס: "זה עניין של זמן עד שחרדים יתגייסו. בצבא אין את כל השטויות והוויכוחים, זה לא משנה אם אתה עם כיפה או איזו כיפה, לכולם מטרה אחת

למכינה. אני לא יכול להסביר את החיבור הזה בינינו באותה שבת, הוא נתן בי כוח. לאורך שעות של שיחות הוא העניק לי תחושה שאני מסוגל לצאת מהמקום שלי. דווקא הוא עודד אותי לא למהר להתגייס, כי הוא האמין שדווקא אחרי מכינה אוכל לעשות משהו משמעותי בחיי. במהלך השבת גם צחקנו הרבה ובתפילה האחרונה הוא והחיילים שלו הכניסו אותי איתם לתפילה, יחד איתם הרגשתי שהגעתי הביתה, בדיעבד הבר נתי שזה האופי של גולנצ'יקים, אנשים שמחים, חמים ועוטפים. אני זוכר שבדרך הביתה אמרתי לעצמי שהמפגש הזה היה יוצא דופן, שחייבת להיות לו משמעות".

בחברון, זה אירוע מאוד גדול ולכן הצבא מתגבר אותו עם המון לוחמים. בשבת בבוקר חיפשתי לשוחח עם חיילים כי זו הייתה תקופה שמאוד התלבטתי ופתאום נכנס חייל למטבח לחפש קפה, זה היה עמית בן יגאל וכשראיתי שהוא מגולני מיד התחלנו לדבר. זה התגלגל כך שכל השבת ביליתי איתו ועם הצוות שלו. היו לי גם הרבה שיחות עמוקות עם עמית. כשהוא הבין שאני רוצה להתגייס לגולני אבל נמצא בתקופה של בלבול הוא ממש 'נתפס' עליי. הוא סיפר לי איך גולני זה משפחה ואיזה דבר גדול זה להיות חלק מהמקום הזה, אבל הוא גם הבין שאני נמצא במקום מורכב והמליץ לי ללכת

צריך להתמודד עם סיטואציות שילד לא צריך להכיר, היה בי כעס וחוסר אונים. אתה כועס על העולם ועל בורא עולם על מה שהוחסר ממך. עם הזמן הבנתי שאני חייב לשבת עם עצמי ולרפא את הכאב. וידעתי שאני רוצה 18 "כשהגעתי לגיל להיות לוחם בגולני גם שקעה בי ההבנה שככה אני לא רוצה להתגייס לצבא, שאני צריך לשנות את עצמי. זה היה תהליך, חלק משמעותי ממנו התרחש כשאחי הגר דול נכנס לישיבה וחזר בתשובה, ראיתי כמה זה עשה לו טוב, שהוא מצא מקום טהור ורציתי לראות אם זה מתאים לי אבל פחדתי מהשינוי. אחי הזמין אותי ואת אמא לשבת 'חיי שרה' בישיבה שלו

31

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 22.9.2023