תל אביב רמת גן 22.11.24

תל אביבי / שלומי אבידר /

avidar@gmail.com

ארמון דוד הפך לאולפני פראג', פאר הוסב למכון כושר, קולנוע גת היה לסופר פארם, בתי קולנוע 90- מ ‰ גלובוס בעזריאלי לשטחים מסחריים והסינרמה נהרסה לטובת רבי קומות ואחרי כל זה, מצאנו את עצמנו לבד, בהקרנה פרטית ‰ נותרו בתל אביב ארבעה סיפור מהסרטים

צילומים: גלויות בהוצאת | קולנוע מוגרבי "אחים אליהו"

ועם העודף להתפנק במנת פלאפל וכוס גזוז במזנון קומזיץ בפינת פריו שמן ואבן גבירול. ששים שנה אחר כך, אופיר בגרוזנבו רג הפך לנדל"ן, אלנבי אירח מסיבות קרחאנה, מוגרבי וסטודיו עלו בלהו בות והיו לחניון וקולנוע זמיר הקטן והארוטי יהיה מלון בוטיק אקסלוסיבי בקרוב. ארמון דוד הפך מהיום להיום לאולפני פראג', פאר למכון כושר ובו פריז כבר לא נראה את מופע האימה של רוקי. קולנוע גת בו ראיתי בסרט לראשונה צילום מלא של לידת תינוק ויצאתי משם בהלם, 10 כשהייתי בן הוסב לסופר פארם; גלובוס בעזריאלי היה לעוד שטחים מסחריים לחיילי הקריה הסמוכה, הסינרמה נהרסה ו � ק 40 לטובת שלושה מגדלים בני מות, אך בינתיים זה חניון. במקור חשבו לבנות שם זירטרון לקרקסים במקום המגרש ברמת גן - אבל במקום אריות, ליצנים ופילים חווינו שם את פלאי הסינרמה על שלושת המקרנים י � מעלות. בקולנוע ל 360 וחוויית ה מור במרכז הלונדון מיניסטור פרצה שריפה והאולם לא שוקם, וקולנוע צפון שהונצח בסרט תיעודי על הרצח של המהנדס פיאטלי בעת שוד הקופה ' הוא עוד בניין מגורים. 57 בשנת זאת רשימה חלקית בלבד. את רובם לא הכרתי. ביפו היו הרבה בתי קולו נוע – וכיום יש שם רק את יפו סינימה, בית קפה אחד שמפנק את אורחיו בהו קרנות סרטי איכות. סדרן וסרט כחול כשאני עובר על רשימת בתי הקוו , 70 לנוע התל אביביים של שנות ה עובר בי געגוע. לסרטים בהם היו , מסך ירוק עדין לא AI ניצבים ולא הומצא, השחקנים התאפרו במשחות

איפור ולא באפקטים ממוחשבים והתו ו � דקות והגיב 90 סריטים היו באורך רים חיו בסוף באושר ובעושר. גם אם קראו להם בוני וקלייד. ערגה לנעורים, לנשיקות חשוכות עם טל היפה, חברתי בימי התיכון; לתרבות ההצגות היומיות בארבע; לסרטים שהוגבלו למבוגרים בלבד והחשש שהסדרן לא יכניס אותנו כי היינו צעירים; חסר לי מוכר הגרעינים השחורים בקולנוע חן שבתוך נייר עיו תון מכר חופן גרעינים ואת הקליפות לבושתי נהגנו להשליך על הרצפה; לעידן טרם טלוויזיה מסחרית כשסרו טי הפרסומת היו חדשים לנו והיוו חלק מהבילוי; לשקופיות הפרסום בהפסקה של מי שלא יכול היה להרשות לעצמו לשלם על הפקת סרטון, רצף השקפים שבתחילתו אמר הקריין: "הפרסום על מסך הכסף עולה כסף אך שווה זהב" של פרסום יאה נאה. משפט שבצורה שטותית נצרב אצלי בזיכרון עד היום. בנייד, בסלון, במטוס זה לא שהיום מפיקים פחות סרטים, אנחנו בהחלט רואים הרבה סרטים - רק שזה בסלון, במסך הפרטי, בנייד, בנסיעות לחו"ל במלון כשמפחיד לצאת ממנו, על ההליכון בחדר הכוו שר ובאוטובוס בדרך לעבודה. בתי הקולנוע נטולי החניונים, הישיו בה הצפופה מדי, המודעות למרחב אישי בעידן הקורונה וגם ההפנמה כי הפופקורן אינו תומך בגזרתנו החטובה, כל זה הוריד את מספר הצופים והרו ווחיות להיות בעל בית קולנוע. האלו טרנטיבה, למכור הנכס לטובת מלון או מגדל דירות, תסגור בקרוב את בתי הקולנוע הבודדים שנשארו לנו. בתי הקולנוע ממשיכים להסגר לא רק בתל אביב. כנראה יש גבול בכמה

לאחרונה הלכנו ל"טיפול זוגי". הסרט הספרדי כמובן. אצלנו בבית הכל בסדר. רק צפיה משותפת בסרט כטיפול תחזוקתי לזוגיות. אתם יודעים. עם פופקורן ושתיה, עם חניה בקניון על חשבון הקולנוע, ועם סוף טוב. שבע בערב. קיבלנו הקרנה פרטית. אולם של כעשר שורות, ורק אנחנו הגענו. ככל שמסכי הקולנוע גדלים - מספר הצופים פוחת. כתשעים בתי קולנוע היו ונסגרו בתל אביב. כיום פועלים בעיר שלוו שה מולטי-אולמות בלבד, וגם שם אין עודף ביקוש ואין תורים ארוכים מול הקופות. לב דיזנגוף, רב חן בכיכר דיזינגוף, הסינמטק הצמוד לתיכון שלי, ומנדרין שעבר שיפוץ לאחרונה . THE END ונפתח מחדש. זהו. עודף מחצי לירה , עם שטר של 60 בשלהי שנות ה חצי לירה שקיבלתי כדמי כיס שבוו עיים לפני המצאת כרטיס האשראי , יכולתי לשלם בקולנוע גת 12 לבני אגורות לכרטיס של הצגה יומית 35 ,60- בשלהי שנות ה עם שטר של חצי לירה שקיבלתי כדמי כיס, יכולתי לשלם בקולנוע אגורות לכרטיס 35 גת של הצגה יומית ועם העודף להתפנק במנת פלאפל וכוס גזוז במזנון קומזיץ בפינת פרישמן ואבן גבירול

כרזה משנת | 1930 צילומים: מאוסף אילן שחורי, חוקר תולדות תל אביב

אפשר עוד לייקר את הפופקורן. הנכו דים שלי אולי יחוו את הנשיקה הראו שונה לא באולם הקולנוע אלא בחדרם הפרטי עם מלכת הכיתה, מול מסך שסבא קנה להם לבר המצווה. TV ה היזמים בלעו את בתי הקולנוע האדריכל יואב מסר, המתמחה בשיו מור תל אביב, תכנן לאחרונה את הסבת מרחב קולנוע זמיר שבכיכר מוגרבי למלון בוטיק שבנייתו תחל בקרוב. משיחתנו הבנתי שאת חללי בתי הקולו נוע בלעו היזמים, והיוצרים המקומיים והנטפליקס. VOD עברו למרחבי ה גם טעמו של הקהל השתנה, ורבים מעדיפים את המסכים הפרטיים שלנו. 4 K למה? בעיקר בגלל הטכנולוגיה. ענקיים. TV אינטרנט מהיר ומסכי לדעתי אפילו שקיות הפופקורן למיקו רוגל הביתי עודדו את הנטייה להסתגר בבית מול המסכים במקום לשבת על כסאות מתקפלים בקולנוע השכונתי.

8

22.11.2024 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן