תל אביב רמת גן 22.12.23

שרון. "יצאתי מזה בכוחות עצמי"

מירית קושניר-סטרומצה // צילום: ריאן

צילום: צביקה טישלר

שרון לאחר השחרור

בשבועות הראשונים של המלחמה עדי שרון לא הצליח לקום מהמיטה. כל ניסיון שלו לעידוד עצמי הסתיים בנפילה. "סירבתי להאמין שאושפע מהמלחמה כמו שהושפעתי", הוא אומר. "הרגשתי שאני כבוי, עם אפס אנרגיות. רציתי לתרום משהו למאמץ הכללי במדינה, אולי בהסברה, ולא הצלע חתי להביא את עצמי לשם. הטראומה שלי לא מנהלת אותי, אפשר לומר שהשארתי אותה מאחוריי, אבל עכשיו כשזה צף אני רואה שזה בכל זאת שם וזה מסע של חיים שלמים. בהתחלה חשבתי שאני מגיב ככה למתקפת החמאס כי אני יכול יותר להזע דהות עם החטופים, היום אני מבין שזה לא מדויק. המון אנשים מגיבים כמוני בגלל גודל האסון שקרה לעם שלנו, והכאב תלוי ברמת הרגישות או בכמה מפותח דמיון האדם. ואני לא שונה מאחרים". אין קווי דמיון בין מה שקרה לך לבין חטופי החמאס? "יש שוני בין היותך קלף מיקוח אישי, להיותך קלף מיקוח במלחמה בין מדינות. לחמאס יש יותר אינטרס לשמור על החע טופים בחיים מאשר היה למאפיה הצ'צ'נית כלפיי. ויש הרבה ניואנסים בשבי: האם אתה לבד, מה אתה יודע על מה שקורה מסביב, האם מתייחסים אליך באלימות. אלה דברים שמשפיעים על האדם ועל האופן שבו הוא יוצא משם ולכן אני לא יכול להכניס את עצמי לנעליהם של החע טופים בעזה ולא בטוח שיש לי פרספקטיע בה ייחודית על כך. בהתחלה גם לא יכולתי להתנתק מהטלוויזיה עד שהבנתי שזה מה שגורם למצב הרוח שלי, והתנתקתי. אני לא מזוכיסט. אנחנו רואים טלוויזיה בבית פעם בכמה ימים. אני לא בטוח אם זו דווקא החטיפה שהשפיעה עלי ככה בגלל שאני נחטפתי, כי הרי היו אנשים בעוטף שקרו להם דברים נוראים יותר. אנשים נאנסו ונשרפו ונרצחו באכזריות עם משפחוע תיהם. אני כולי תקווה שמי שנחטף יחזור ויחיה חיים טובים". כופר של שמונה מיליון שקלים זאת, למעשה, הסיבה שעדי שרון מוכן להתראיין: בשביל הסיכוי שהחיים הנורמטיביים והיצירתיים שהוא מנהל והמשפחה היפה שהקים, יתנו תקווה , נשוי ואב לחמישה, 36 לאחרים. הוא בן יזם בתחום השיווק. הוא אבא מעורב

"אני רוצה לעזור לחטופים בדרכים שלי מאחורי

הקלעים, בלי יח"צ. אם הייתי יודע מה

לומר להם, הייתי עושה זאת. אולי אראה להם שצומחים גם מסיטואציה קשה כזאת ושזה מסע

של חיים שלמים"

מיליון שקלים, זרת ידו נכרתה ונשלחה אל האב, ואז נכרתה גם זרת ידו השנייה. שנים חלפו מאז והוא עדיין זוכר 25 לפרטי פרטים את אותו קיץ בחופש הגע דול בסוף כיתה ו', שבו נסע לבקר את אביו במוסקבה, התרוצץ ברחובות העיר עם בני חברים של האב ("הם חיפשו הרפע תקאות ואני הסתובבתי איתם") והתלווה לאביו לעבודתו, ואיך יומיים לפני שהיה אמור לחזור הביתה לחולון, בכניסה לבע ניין המתינו לאביו ולו אנשים חמושים והובילו אותם לרכב שחנה בחוץ. . בהתחלה חשבתי 23.8.99- "זה קרה ב

ואדם סקרן שמקדיש זמן ללימוד בכל יום, בין אם זו ספרות רוחנית-תורנית או קורס אקסל. ע � נחטף עם אביו, איש ה 12 כשהיה בן סקים יוסי שרון, מבית האב במוסקבה. האב שוחרר לאחר יום. עדי נלקח למרתף ד � חו 10 חשוך, שם שהה לבדו במשך שים, כשהוא סובל מהתעללות ועינויים. באוקטובר התראיין 7 זמן קצר לפני ה לסרט שגולל את העושר שייחסו ליוסי שרון, את מקרי החטיפה שאירעו ברוסיה אותן שנים, את הבדידות והכאב. המאפיה הצ'צ'נית דרשה תמורתו כופר של שמונה

שזה ייקח יום, ואז שבוע. לא האמנתי כשזה נמשך חודש, וזה נמשך עשרה חודשים. כשראיתי את המיטה והקירות הלא מטויחים ניסיתי לשכנע את החוע טפים שאני יכול לישון איתם בבית ולא אנסה לברוח, זה לא עזר. אני לא דובר רוסית, הם תקשרו איתי קצת באנגלית ובעיקר בתנועות ידיים. הם היו גדולים ונראו לי מפחידים, וזאת הייתה הפעם הראשונה שבה גיליתי שהפחד לא משתק אותי. מאז פגשתי את התכונה הזו שלי עוד פעמים רבות, לטוב ולרע. הוא נולד בארץ, בן יחיד ל-אמה וליוסי שרון (בניאשווילי). כשהיה בן ארבע אמו נפטרה ממחלה. אביו, שהתקשה להתע מודד עם הקושי, עזב ארבע שנים לאחר מכן למוסקבה ועדי עבר לבית סבו וסע בתו. הוא חי כל השנים בחולון ולשם הביא גם את הילה רעייתו, שאותה פגש במסיבה באילת. ביחד חזרו בתשובה, תהליך שעדי החל כשהיה שבוי בידי הצ'צ'נים. חמשת ילדיהם בני שנה וחצי . הבוגרים שבהם מכירים היטב 12 עד את סיפור חטיפתו, כמו גם כל חבריו ומכריו של עדי. הילה היא קונדיטורית שכרגע ממעטת לעבוד. עדי הוא איש שיווק רב יוזמות האחראי לפרויקטים אינטרנטיים שהניבו הצלחות, וגם תגע

"שנים לא הבנתי את ההשלכות של החטיפה על הבחירות שעשיתי בחיים, ואני בטוח שזה השפיע על צורת החשיבה שלי. אני מדבר על זה בחופשיות, ומזמן הפסקתי לפחד מאנשים רעים שיכולים לחטוף אותי"

| עידוד לחטופים צילום: מוטי קמחי

24

22.12.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן