תל אביב רמת גן 23.08.24
לוי. "הרגשתי שהתלמידים ממש צילום: | " דואגים לי קובי קואנקס
"אחרי השבת אופיר לוי: השחורה לא הייתה דילמה, היה לי ברור שהמדינה והחזרת השקט והביטחון קודמים לכל. לבתי הספר אין זכות קיום בלי ביטחון"
את הקושי וביקשו לסייע, הורים של חברים של הילדים שאספו את הילדים אליהם אחרי המסגרות, חבר טוב שעזר בבקרים בפיזור הילדים במסגרות וגם חברים של אבי שהיו מתקשרים על בסיס יומי, הזמינו אותנו לארוחות שישי ושלחו אוכל מדי פעם". ירידת מים באמצע המלחמה "באמצע דצמבר ירדו לי המים ומיד יצרתי קשר עם הרס"פ של אבי, שהיה בתוך עזה באותה העת", מספרת נגרין רון. "הוא עלה על טרמפ והספיק לה גיע וללוות אותי בלידה. העובדה שהוא הספיק להגיע בזמן הייתה מרגשת. הוא היה בבית שבוע וחזר דרומה וקצב היציאות הביתה השתפר. בסוף פברואר הפלוגה שלו יצאה מעזה והם שוחררו, אבל כחודש וחצי לאחר מכן קיבל שוב וירד שוב דרומה". 8 צו ואת בבית עם תינוק שרק נולד. "חזרתי לשגרה החדשה-ישנה, רק בתוספת תינוק קטן. חזרתי לעבוד שבועות של חופשת הלידה 15 בתום והיו לא מעט רגעי קושי עם הילדים, שמאוד התגעגעו לאבא. בכל פעם הז כרתי לעצמי שיש ילדים והורים שחוו את הנורא מכל ולא יזכו לראות יותר את האהובים שלהם יותר, והתאפסתי על עצמי".
ויצא לכיוון נחשונים, הוא שריונר מג- , ששירתו במלחמה 401 , חטיבה 9 דוד תחת חטיבת גבעתי. בדיעבד, גיליתי שעד אחר הצהריים של אותו יום לא הקפיצו אותם, הם התייצבו כולם על דעת עצמם. מחציתם, על אף היותם שריונרים וללא הכשרה בלחימת חי"ר בשטח בנוי, וללא ציוד מותאם, ירדו דרומה כבר בשבת בצהריים להילחם בקיבוץ כיסופים ולסייע בשחרור חיילים וחיילות ומשפחות שסגורות בממ"ד. במשך ארבעה ימים הם לחמו, הצילו משפחות רבות וספגו פגיעות. רק אחרי שלושה ימי לחימה שוחחתי איתו לראשונה, רק משום שליווה אישית בהטסה לבית החולים שלושה חברים שנפגעו מירי. זמן קצר לאחר מכן הם היו הראשונים להיכנס לעזה כחלק מחטיבת גבעתי. מאז השיחות פחתו ונותרו רק התכתבויות בתדירות נמוכה ובפערים של מספר ימים. יש לנו, בנות הזוג והאימהות של הפלוגה, קבוצת וואטסאפ שבה קיבלנו מדי פעם עדכונים מהרס"פ שלהם, שלא נכנס לעזה אך עודכן במצבם דרך הקשר".
שמיני ועבודתה בבית הספר. "בה תחלה השאיפה הייתה בעיקר לנסות ולשמור על שגרה ורוגע עבור היל דים, שבנוסף למצב הביטחוני, הפסיקו לראות את אביהם, שהיה מאוד פעיל ושותף מלא בגידולם, ובמקביל, לבצע את תפקידי כמורה וסגנית, לשוחח עם התלמידים ועם צוות המורים שלנו, לדרוש בשלומם ולהבין מי מהם צריך סיוע, רגשי בעיקר. "ככל שהזמן עבר, והתחלנו יותר ויותר להבין את חומרת המצב, סיג לנו לעצמנו שגרה חדשה. כשהילדים היו במסגרות עבדתי, בהתחלה מהבית, בהמשך בבית הספר. מלאכת בניית המערכות המותאמות למתווה הצהוב הייתה מאוד לא פשוטה ודרשה הרבה פניות, גמישות ויצירתיות מחשבתית. מצאתי את עצמי מתמקדת בעיקר בה ובעבודה. היום אני מבינה שזה היה עבורי גם מעין מנגנון הגנה שאפ שר לי לא לחשוב על העובדה שבעלי נמצא בתוך עזה, בשיא הלחימה, כש בכל יום מתפרסמות עוד ועוד הוד עות 'הותר לפרסום. היה גם רגע קשה במיוחד כשהתבשרנו על מותו של חבר למחלקה של אבי, שנהרג מירי צלף. הידיעה שזה מישהו משלנו, קרוב כל כך, השפיעה עליי מאוד". איך שומרים על חוסן? "לעזרתי נחלצו ההורים המדהימים שלי, חברים ואנשים טובים שהבינו
תי לבית הספר הם חיבקו, שאלו, אמרו שהתגעגעו, הביעו הערכה לשירות שלי וגם סימסו לאורך השבועות שלא הייתי וביקשו שאשמור על עצמי. חלקם אומרים שירצו להתגייס בעקבותיי לסיירת גולני. כנראה שיש משהו במודלינג שמחלחל". המשפחה והתלמידים תמיד היו בע- 7 דיפות עליונה אצל לוי, אבל ב באוקטובר נכנס אלמנט נוסף למשוואה: ההגנה על המולדת. "פתאום התווסף משהו חדש, שונה, מאוד משמעותי, מה שחידד את הדילמה, איפה אתה תורם יותר", הוא אומר. "אחרי השבת השחורה לא הייתה דילמה, היה לי ברור שהמדינה והחזרת השקט והביטחון קודמים לכל. לבתי הספר אין זכות קיום בלי ביטחון". התכתבויות בתדירות נמוכה כשאבי, בעלה של שחר נגרין-רון, התייצב לשירות מילואים ממושך, גויסה גם היא להתמודדות חדשה. נג- ), מצאה את עצמה מג'נגלת 35 רין-רון ( בין כמה זירות במקביל: בעל בעזה, שלושה ילדים בבית, היריון מתקדם ותפקיד של רכזת שילוב וסגנית מנהל בית הספר 'הלל' ברמת גן. באוקטובר התעוררנו כמו רוב 7 "ב המדינה לשמע האזעקות והבהלנו את שלושת הילדים למקלט", היא מספרת. "זמן קצר אחרי האזעקה אבי הכין תיק
שלושה ילדים וחודש שמיני
בזמן שבעלה נלחם בעזה תמרנה נגרין-רון בין שלושה ילדים, המבוגר שבהם בן שש וחצי, היריון של חודש
, פתח תקוה / טל' 7 פתח תקוה / רח' מבצע קדש 622 . ת.ד 03-5377813 : / פקס 03-6381600 : מודעות ומנהלה yediot.tlv *** מוזמנים לעקוב אחרינו גם בעמוד האינסטגרם:
אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ
7
ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 23.8.2024
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online