תל אביב רמת גן 27.09.24

החברים שלו כינו אותו 'ברנש' – כי שם המשפחה הקודם שלו ברונשטיין, ומשם זה נדבק. במקור הוא משלדג, לאחר מכן קיבל מספר תפקידי פיקוד בגבעתי, ואז בתפקיד האחרון היה מג"ד סיירת הנחל. מספר שבועות לפני שבעה באוקטובר פשטו קו לאורך הגבול באוגדת עזה, תחת הפיקוד של אלוף משנה אסף חממי - כשהגזרה שלו הייתה כרם שלום". "הוא היה שם כל הזמן, במשך שבועות על שבועות, ובאופן חריג יצא הביתה לסופשבוע בשישה באוקטובר כדי לחי גוג את יום ההולדת של הבן הקטן שלנו, דגן (החוגג יום הולדת חמש בשבעה באוקטובר). כזכור, זה בוקר של שמחת מתחילים החיילים 06:30 תורה, ובשעה שלו והסמג"ד שעל הגדר להתקשר: 'יש פצמ"רים'. מקפיצים את כל הגדוי דים, ובמקביל אני שומעת בזמן שהוא מתלבש שהסמג"ד צועק לו – 'מלחמה, תגיע'. גילינו בהמשך שגם אותו סמג"ד נהרג... בינתיים יהונתן יוצא לדרך, והוא מנסה להתקשר לאחד מה-מ"פ שבשטח, ושומע שהם בתוך מלחמה - וגם המ"פ נהרג באותו הבוקר. תוך כדי נסיעה הוא מתקשר למפקד אוגדת עזה, אסף חממי, ובדיעבד היום אנו יודעים שהוא קבע לחבור למח"ט, שגם הגיע מהר מהבית שלו מקרית אונו. "מצילומי מצלמות כבישים, איכונים של טלפונים ושאר ממצאים שהביאו לנו, מסתבר שהמח"ט הגיע כמה דקות לפניו לנקודת המפגש בצומת אורים, אלא שמחבלי חמאס עשו מארב על הכי ביש והוא נהרג במקום. יהונתן היה כני ראה ממש קרוב, ושמע את היריות. הוא רואה את המח"ט בצד הכביש, ואז הוא מבחין בחוליה מולו. אין לו לאן לברוח, והוא מחליט ללחוץ על הדוושה, ומסתי קמ"ש כדי להתנגח 200 ער במהירות של בטנדר שחסמו איתו את הכביש, אבל החוליה חזרה ויהונתן נהרג מהירי". "לא ידענו מה קרה איתו. רק למחרת י � באוקטובר חברים שלו הגיעו אל 08 ב נו הביתה וסיפרו מה קרה לו, ואז התחלנו לבנות את האירועים. הוא היה מראשוני ההרוגים של אותו בוקר ארור, כנראה . גם את הטלפון שלו 08:15 לקראת שעה מצאו רק אחרי שבוע והצליחו לדלות ע � ממנו עוד פרטים, והבנו מה ניסה ל שות - איך לא התמהמה, איך ניהל איזה שיחות טלפון כל הדרך עם 20,000 החיילים, ראשי הישובים ועוד. הוא כני ראה הבין בשלב מוקדם מאוד מה קורה, תוך שהורה לחיילים שלו לסגת, בזמן שהם מנסים לבלום את כל המחבלים". מה הסיפור עם הפולקסווגן? "החיפושית? אני הכרתי את יהונתן בנובמבר הקרוב – זה יכול להיות הרבה יותר מזיכרון" "יש לי ראשית צור: היסטוריה ארוכה עם החיפושית, והיינו אמורים לחגוג עשר שנות נישואין

והסביבה. אנו מלמדים אותם על רכבים וגם הרבה רווחה ובטחון. הם לומדים פחחות, צביעה, מכניקה, והנערים מקי בלים הרצאות של מפקדים, וכן שומעים מהמשפחות על חללי צה"ל - מה שרותם אותם עוד יותר למשימה. חלק מהמטרה בהכשרת הנערים לשפץ את הרכבים היא גם לקרב את הנערים למשטרה – שנותי נים סיוע ותמיכה, ויש הצלחה מדהימה. הנערים לומדים שהשוטרים הם חברים ולא אויבים, וכיום זה נחשב לאחד הפי רויקטים המוצלחים ביותר לשיקום נוער בארץ". בימים אלה מסיים יוסי לשפץ חיפושית של סא"ל יהונתן (ברנש) צור 1973 מודל – מפקד סיירת הנח"ל, שנהרג בשבעה באוקטובר סמוך לאופקים, מיד תחילת הפלישה: "קיבלנו את הרכב במצב ממש לא טוב. הכל היה חלודה, ספוג ברטיבות, כבלים ישנים ועוד. שיפצנו הכל – החל מהמנוע, דרך מערכת ההגה, השילדה ועוד. הרכב יוצא מהסדנה שלנו כחדש, בדיוק כמו במפעל, לאחר שהחלפנו הכל: מערכת חשמל, ריפודים, צבע. אני בטוח שאלמנתו של ברנש – לא תזהה אפילו את הרכב".

שי שגב // צילום: קובי קואנקס

מלחמת "חרבות ברזל" הציפה יוזמות חברתיות רבות, אבל אחת המרגשות בהן היא הפרויקט מעורר ההשראה של יוסי אהרון, תושב חולון , שרתם את הידע והניסיון שלו 70 בן בשיפוץ רכבים לטובת חידוש של רכי בים ישנים שהיו שייכים לחללי צה"ל. ביום שישי הקרוב בטקס מיוחד שיתקיים בפארק חולון, הוא אמור להציג בפני משפחתו של סא"ל יהונתן צור, מפקד סיירת הנח"ל שנהרג בשבעה באוקטובר, את החיפושית הכחולה שהייתה בבעלותו במשך שנים. לפרויקט שותפים נערים בסיכון מראשון לציון וחולון שיחד עם יוסי עמלים מדי יום בבית המלאכה שלו ביישוב ניר צבי הסמוך לצריפין על שיי פוץ של כלי רכב כחלק מהנצחתם של החללים.

נה שנים עבר אירוע בריאותי, ונאלץ לצאת לפנסיה מוקדמת: "הבנתי שאני לא מתכוון לשבת בצד, ואני רוצה להחזיר חוב מוסרי למדינה – יש כאן חללי צה"ל שבכל יום נלחמים עבורנו ומקפחים את חייהם – ואני יכול ורוצה להקדיש את שארית זמני עבורם, או לפחות לזכרם". ייסד יוסי את עמותת 2018 בשנת "מצילי מכוניות אספנות", לאחר שגיי לה שהרבה מהחללים הותירו אחריהם כלי רכב או אופנועים, שאפשר להפוך לאנדרטה לזכרם – אבל יותר מכך, להשמיש ולהחזיר לימי תפארתם. על כך הוא מסביר: "מעולם לא למדתי מכונאות רכב או משהו דומה, אבל גדי לתי בג'סי כהן למשפחה מאוד-מאוד ענייה, לא היה לנו כסף לרכבים. היינו קונים גרוטאות ומשפצים אותם, וכך בעצם למדתי לטפל במכוניות".

ההתחלה גרוטאות בג'סי כהן

החזון שיקום נוער בסיכון

החיפושית הכחולה "יצאנו איתה לדייט ראשון"

) נולד בחיפה, אך 70 יוסי אהרון (בן עבר להתגורר במעברות 50 בשנות ה בחולון: "כל החיים שלי גדלתי בשכוי נת ג'סי כהן, ואפילו הייתי יושב ראש ועד השכונה לתקופה ארוכה", הוא מספר בראיון בלעדי לידיעות "חולון בת ים". מרבית חייו עבד כנותן שירות בחברת משאבות מים, אך לפני שמוי

אלא שיוסי החליט שהוא לא יכול לשפץ לבדו את כלי הרכב, ולכן חזון העמותה שהקים - מי שלמעשה משפץ את המכוניות הם נוער בסיכון: "התחלנו עם קבוצה של בני נוער מחולון, ומשם התרחבנו לעוד אזורים, כמו ראשון לציון

ראשית צור היא אשתו של יהונתן צור ז"ל, ובראיון לידיעות חולון בת ים, היא מספרת: "לבעלי קראו יהונתן, אם כי

החיפושית לפני השיפוץ בבית המשפחה

ראשית ויהונתן צור ז"ל

ראשית צור: "אחרי שנהרג, הייתי בטוחה שהחיפושית הולכת לפח. בגשם הראשון ראיתי שהיא התמלאה במים והיא כנראה הולכת למות יחד איתו"

החיפושית בהרכבה ׀ צילום: אילן גולן

33

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 27.9.2024