צפון כרממיאל 24.12.21

"לא ויתרה לעצמה על כלום בחיים, וכך גם בשחייה". אנסטסיה צילום: אורן | גורבנקו אהרוני

דברים שכדאי לדעת 10 על אלופת העולם

אנסטסיה למדה במגמה ביולוגית. בתיכון השכימה , וסדר יומה היה מתוזמן בקפידה, 5:40 קום בשעה כך שכל דקה נוצלה. היא נולדה וגדלה בחיפה, האמצעית בין שלוש בנות, ונחשבה תמיד לילדה אנרגטית. בבית מעולם לא הרגישה מיוחדת, על אף התמיכה והפירגון. בבית הוריה היו כלב וחתול, ואהבת בעלי החיים הובילה לחלום ילדות נוסף שלה: להיות וטרינרית או רופאה. אילו היתה מוצאת לכך זמן, היתה מתנדבת במגן דוד אדום או בצער בעלי חיים. אמה, לריסה, היא מורה לחינוך מיוחד, ואביה ולדימיר הוא איש מחשבים, שהיה בצעירותו שחיין ושחקן כדורמים באוקראינה. הוא זה שעודד אותה להתחיל לשחות בגיל תשע. במקביל הצטרפה לחוג פרשה מהתעמלות 12 להתעמלות אמנותית, ובגיל אמנותית לטובת שחייה. היום תמונתה של אלופת העולם הצעירה אנסטסיה גורבנקו מוכרת ומתנוססת על גבי כל מדיה, אך עד לאחרונה לא זיהו אותה ברחוב. למי שמבקש מנה סלפי היא תמיד נענית ברצון. בשנה שעברה, יומיים אחרי שעמדה על הפודיום בבודפשט ועשתה היסטוריה כישראלית הראשונה שזוכה באליפות אירופה, מיהרה גורבנקו לחזור לארץ לבחינת בגרות באנגלית. עזבה 14 היא מאוד מחוברת לבית והמדינה. בגיל את הבית ואת המועדון בקרית ביאליק ועברה לגור באקדמיית השחייה במכון וינגייט, והחלק הקשה ביותר במעבר היה הפרידה מהוריה ומאחותה הצעירה. כשזכתה במדליית זהב באולימפיאדה לנוער, הקדישה את הניצחון לסבא שלה, שנפטר חודש לפני כן. כשהיתה 2018- היא פרצה לתודעה הציבורית ב , לאחר שזכתה במדליית הזהב במשחקים 15 בת מטר מעורב, 200- האולימפיים בארגנטינה במשחה ל וניפצה את השיא הישראלי. היא באה ממשפחת עולים צנועה, שבה מורגלים לעבוד קשה ותומכים בה ללא תנאים. לפעמים היא מרגישה שהוריה ממוקדי מטרה אף יותר ממנה וזה עוזר לה להישאר ממוקדת. בגל הראשון של הקורונה, כשנאלצה להסתגר בבית למשך חודש ימים, אביה קנה בריכה קטנה לחצר הבית, כדי שלא תפסיק לשחות. אהבתה למים לא מסתכמת רק בשחייה: בעבר לקחה קורס גלישה בסן דייגו. מירית קושניר סטרומצה

צילום: פרטי | ההורים ולדימיר ולריסה, והאחיות (מימין) אנה, מריה ואנסטסיה

צילום: פרטי | התחילה לשחות בגיל תשע. אנסטסיה ואביה

נסטיה בפרט הוא קשר נהדר. בחצי השנה האחרונה היא הרבה בחו"ל, ויצא לנו להיפגש שם, אבל אין ספק שהריחוק קשה לכולנו". שומרים על הומור מה היעד הבא? "מתחילת הדרך המקצוענית שלה, החלום והשאיפה הגדולה ביותר שלה היה מדליה אולימפית. לכך היא חות י י � רת. גם באיגוד השחייה ובוועד האול מפי חותרים לזה, וכולנו מקווים שנס י טיה תגשים את החלום". מה המקום שלכם בהצלחה שלה? "אני מאמין שכל מה שהיא יודעת כיום מגיע מאמא ואבא. תמיד תמכ י נו והינו שם ברגעים קשים. אני חושב שיש לנו חלק גדול. אנחנו משפחה מלוכדת, ומשפחתיות חשובה לא פחות מההישגיות של כל אחד ואחד מבני המשפחה. ארוחות שישי כשכולנו סביב השולחן הן הדבר החשוב ביותר לנו. זה נותן לכל אחד מאיתנו לחלוק את אשר עבר באותו שבוע, ואנחנו אוהבים את זה. הרבה ימי שישי לא יוצא לנסטיה לשבת איתנו, כי היא הרבה בחו"ל. האווירה בארוחה קלילה, הרבה צחוקים סביב לשולחן. כולנו אנשים עם הומור". וביום שישי האחרון? "התכנסנו סביב לשולחן, אבל זה היה

עוד לפני הארוחה. האמת, התקשינו להאמין בהישג של הילדה. אמרו לנו כמה פעמים שנסטיה תהיה שחיינית גדולה, אבל אני הבנתי את זה בפעם הראשונה רק ביום שישי, כשהיא עמדה על הפודיום וזכתה באליפות העולם. אמרתי לה מתחילת הדרך שהיא אלופת העולם בשבילנו, אבל עכשיו היא אלו י פת העולם בשחייה". אתה יכול להגיד מה סוד ההצלחה שלה? "קודם כל היא אוהבת את מה שהיא עושה, וזה מתחיל משם. היא אוהבת את המאמנים, את השחיינים שאיתה ואת האווירה הנהדרת שם. הדבר השני שיש לה כנראה את הכישרון והגנים להיות כזו. נסטיה לא ויתרה לעצמה על כלום בחיים, וכך גם בשחייה, גם כשיש אפש י רות לוותר על אימון, היא תמיד תרצה לעשות עוד אימון". יש לכם עוד אירוע חשוב בשבוע הבא. לחודש הזה היא תתגייס 28 "ב- לצה"ל, ולמרות שהיא תהיה ספורטאית עילוי, אנחנו מתרגשים גם מזה, וגם היא. אנחנו מכינים לה את כל הציוד הנדרש, כי היא בתחרויות ואפילו זמן לזה אין לה, אבל אנחנו אוהבים לעשות גם את זה. השירות בצבא הוא אחד הד י ברים החשובים במדינה שלנו, ואנחנו גאים בה ובזה".

לחה הראשונה גרמה לה להתאמץ יותר ולשפר עוד ועוד. כשהיא מתא י מנת יותר חזק, היא מצליחה. אנחנו הבאנו אותה לתחילת הדרך בשחייה, וכבר מזמן ההישגים שלה הם לא בי י דיים שלנו, אבל אנחנו שלמים עם מה שהיא עושה, וסומכים על מי שאיתה כדי שהיא תשתפר עוד ועוד". ולדימיר מדבר בכל יום עם בתו בטלפון, גם כאשר הוא לא לצידה בתחרויות, אך השיחות השבוע היו המיוחדות ביותר. "קשה לי לתאר את ההרגשה שהייתה לכולנו בכל פעם שראינו את נסטיה על הפודיום עם המדליה ומאחוריה דגל ישראל מת י רומם כשברקע מתנגן המנון התקווה, כולנו התרגשנו עד דמעות". מה היו המילים הראשונות שקיב ־ לתם ממנה אחרי הזכיה? "אבא, אמא אני אוהבת אתכם, זה הכל בזכותכם. אחר כך היא ביק י שה לדבר עם הסבתא, ראיה, שהיא חלק משמעותי בחייה. לאחר השי י חה המרגשת בין השתיים הן הזכירו גם את סבא ויקטור, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, חבל שהוא לא זכה לראות את הנכדה שלו בימים כאלה גדולים". איך שומרים על קשר כשהיא כל כך רחוקה, באימונים בארה"ב? "הקשר שלנו עם הילדים בכלל ועם

מטר מעורב אישי לנשים 100- אנסטסיה גורבנקו לאחר ה ALI HAIDER ,EPA : צילום | באליפות העולם באבו דאבי

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 24.12.2021 17