צפון כרמיאל 04.05.22

"הזמן לא מרפא". יואב מינץ

"כשאני לבד, אני מדברת איתו". אתי דרור

"אני לא רוצה שהנכדים יגורו בבית עם עצב" סמ"ר אייל דרור וקנין ממושב מעונה

"יזמנו את יום רזי הארץ" סמ"ר רז מינץ ז"ל מקרית מוצקין

אייל דרור וקנין, בנם של אתי ודוד, נפל . הוא נולד בנהריה, ובילדותו 15.10.1995 ב- עברה המשפחה למעונה. התגייס לגולני ונפל בקרב בלבנון עם עוד חמישה חיילים: סרן יוסי אוחנה, סמ"ר גיא שלם חדד, סמ"ר אייל שמח, סמל יותם ענבר וסמל יאיר ברק. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בנהריה והותיר אחריו הורים ושלוש אחיות. אמו אתי מספרת: "יומיים לפני כן, שני חיילים היום ההוא: מהיחידה שלו נתקלו במארב ונהרגו. אייל והחברים שלו היו בלוויה וחזרו ללבנון. מסו ־

.2.11.2001 רז מינץ, בנם של אורה ויואב נפל ב- נולד בקרית מוצקין, אח לגיא צבי, גל ואור. בליל , בעת ששימש כמפקד מחסום בין 2.11.2001 שבת עופרה לבית אל, ניגש לבדוק רכב ממנו נורו כמה כדורים שפגעו בו. הוא איבד את הכרתו ונפטר כע ־ בור מספר דקות. רז הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין צור שלום והותיר אחריו הורים ושלו ־ שה אחים. אביו יואב מספר: "רז היה אוהד מושבע של הפועל תל היום ההוא: אביב, וכדי לראות משחק מול צ'לסי, הוא החליף משמרות. התקשרתי אליו, אמר לי 'ראית כמה גדו ־

קים ריחפו מעל והבנו, הייתי סהרורית. הרגשתי שמשהו קורה. זה היה ערב בבוקר טלפון, חיפשו את הבת שלי, דורית, שגם הייתה 9 שמחת תורה. חיילת במודיעין. אמרו לה שיש כוננות, והיא צריכה לחזור לבסיס. שמעתי אותה מדברת בטלפון, בקודים כזה. שאלתי אותה מה קרה, אמרה לי 'אימא, אני מזהירה אותך, אל תספרי לאף אחד אבל יש שישה הרוגים, לא הודיעו למשפחות'. מיד נכנסתי להיסטריה, הייתה לי הרגשה שזהו זה. כעבור שעה הגיעו אלינו הביתה. סגרתי את הדלת, אמרתי לא רוצה לשמוע". "הוא כל הזמן איתי. אני לא מתחברת לבית עלמין, כי הוא עדיין איתנו: היה ילד חי ותוסס, כדורסלן ומנהיג. בשנים הראשונות היו מאוד קשות, לו יכולתי למות אז, הייתי מתה. כשאני לבד, אני מדברת איתו, משתפת אותו". "כואב יותר עם השנים. אתה רואה מה פספסת. אני רואה הזמן שחלף: את הנכדים, שואלים איפה הדוד שלהם. אני תמיד מספרת להם דברים מצחיקים, לא עצובים. אני לא רוצה שיגורו בבית עם עצב. חשוב לי שיבואו לבית של כיף, וזה לא תמיד קל. התקופה הכי קשה זה בחגים ובימי הולדת". יישובים ומצפים. יש 22 "יש מתנ"ס אזורי על שמו, שמשרת הנצחה: אנדרטה על שמו ליד הבית שלנו, מלגות וטורניר כדורסל על שמו, בבית הכנסת הנצחנו אותו, ואנחנו ממשיכים בזה כל שנה".

לים אנחנו?', כי הפועל ניצחה. אחר כך הוא החליף שוב משמרות, לבקשת חייל אחר, ונכנס למשמרת שבמהלכה נהרג. גרתי אז עם אורית, חברתי לחיים, בנהריה. היה אינטרקום עם מסך, ואני שומע את אורית צועקת: כן יורם, מה אתה עושה פה? יורם הוא אחיה של אורה, גרושתי ואמו של רז. כשפתחנו, ראינו את המשלחת. לרגע חשבתי שאולי הוא נפצע, אבל אז בום בפנים". עדיין איתנו: "כל הזמן הוא איתי, אני מדבר איתך כעת ובין האצבעות אני רואה את רז. אורה אומרת שהיא משוחחת איתו. אני לא הולך לבית עלמין, הוא בקריות, אני בנהריה. אם אני במקרה באזור, אני נכנס, משמיע לו שיר של ברי סחרוף, אומר לו כמה מלים. אני לא נותן למקום הזה לשלוט בחיים שלי, אני יודע מה נשאר שם, הרוח שלו איתי". שנה אחרי, כואב יותר. הזמן לא מרפא כלום, אבל עושה סדר 20 הקלה בכאב: "היום, במדף. אני רואה את החברים של רז, וכל אירוע כזה רק מחזק את כאב. אין רגע שלא חושב מה רז היה אומר על זה, איזו בחירות היה עושה. אני עושה מאמץ גדול כדי שרז לא ישפיע על מחויבויות אחרות שלי כמו משפחה, זוגיות, עבודה, אהבה לנכדים". הנצחה: "עשינו שני מפעלים ביוזמת חבריו של רז, שאני נתתי להם את השם חבורז. גיא צבי, הבן הבכור, הקים אתר זכרון, אתרז, שבו מרוכזים כל הדברים הקשורים ברז, כולל ספר זכרונות שירים ועוד, והבן אור שידרג אותו. יזמנו גם את יום רזי שנה 15 הארץ, יום של טיול משפחות, ניווטים והמון אהבת הארץ, שמתקיים כבר ברציפות".

adyg@012.net.il אדי גל: miritst0201@gmail.com מירית סטרומצה: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני: neta.mag1@gmail.com נטע פלג:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

9

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 4.5.2022