צפון כרמיאל 05.04.24

טור איש י / שרה שילה /

"לסמי מיכאל, היה מבט הרואה את האנושי מבין שברי הזהות" ‰ שרה שילה, סופרת ומרצה בחוג לספרות השוואתית 97 הסופר החיפאי נפטר השבוע בגיל באוניברסיטת חיפה, מספרת מה עומד מאחורי כתיבתו המיוחדת של אחד מהסופרים הגדולים בישראל ועל הכרותה איתו

ספריו )1974( שווים ושווים יותר ‰ )1977( חסות ‰ )1979( חופן של ערפל ‰ )1987( חצוצרה בוואדי ‰ )1993( ויקטוריה ‰ )2000( הכנף השלישית ‰ 2001( מים נושקים לים ‰ )2005( יונים בטרפלגר ‰ )2008( עאידה ‰ )2011( מעוף הברבורים ‰ )2015( יהלום הישימון ‰ ספרי ילדים ונוער )1975( סופה בין הדקלים ‰ )1979( פחונים וחלומות ‰ )1990( אהבה בין הדקלים ‰ )1993( שדים חומים ‰ )2009( אותיות הולכות לים ‰ )2012( צרצור שר גם בחורף ‰ )2014( טיפה וטינופת ‰

"הקריאה בספר "שווים ושווים יותר", הרומן הראשון שכתב, היתה עבורי כמו עמידה תחת מקלחת קרה-חמה"

"אני מקנא בכלבים ובציפורים העוברים מישראל לירדן ולסוריה | בלי דרכונים". מיכאל צילום: אלעד גרשגורן

י � עם סמי מ זיכר ן מפגש ראש ןןו . אני עומדת על קצות האצבעות 1983 כאל, בניסיון להגיע לקופסה של מזון לתינוקות בסופרמרקט של מעלות-תרשיחא, בתי הבכורה צמודה לבטני במנשא. מאחורי קול גבר מבקש בעדינות רבה שארשה לו לעי זור לי. אני מסתובבת אליו ומקבלת אלי את הקופסה ואת חיוכו החם. סמי מיכאל חי אז במעלות, בבית צנוע קרוב מאוד לוואדי. כבר אז הרגשתי שהיתה רציפות מלאה בין האדם לבין כתיבתו. כך, למשל, כאשר הרב כהנא הושבע כחבר כנסת, וסחף רבים מהי עיירה שהייתה לנו לבית, מצאנו בו שותף לפתיחה של סדרת מפגשים בין יהודים ועי רבים מהאזור. אף פעם לא הייתי אדם פוליי טי, אך מהנקודה שבה עמדנו, מול הנוף של הוואדי הירוק, ניסינו. "איני נושא תעודת זהות. אני מתעב תעודות זהות ודרכונים, ואני מקנא בכי לבים ובציפורים העוברים מישראל ליי רדן ולסוריה בלי דרכונים חופשי-חופי שי. הזהות הזאת המגדירה אותי בשונה מאחרים מפריעה לי. חמש שנים עבדתי במערכת העיתון אלאִתחאד בשפה הערי בית. בימי הממשל הצבאי נסעתי בשביל

לי רישיון וגם אין לי תעודת זהות שתוי כיח שאני סמי מיכאל". ("לכתוב בשפת .) 2010 האחר", הוצ' רסלינג, להתעוות ולרעוד נדמה לי שהמרד הזה של סמי בזהות הקי פואה המצולמת בתעודות, עמד גם בלב הכי תיבה שלו. את הדמויות שיצר הציב תמיד כשקו ההעתק הגיאולוגי של ההיסטוריה והזהות עובר עמוק בתוכן. ויקטוריה בבגדאד שבין מסורת מדכאת למודרנה מטלטלת, גיבורי "חסות" שהסכסוך הישראלי-פלסי טיני חוצה אותם ביום פריצתה של מלחמה, הודא ואלכס בוואדי ניסנאס, זאב בהומאז' לע'אסן כנפאני - לאף אחד מהם לא הניח סמי להחזיק בתעודת זהות חד-משמעית. הוא נתן לזהותם להימתח, להתעוות ולרעוד על קו השבר, לא מתוך הנאה מחיטוט בפצעי הזהות, אלא כי ידע שזהו המקום שממנו ניתן לראות את האנושיות בצלילות אמיתית. זאת גם היתה הפעולה של סמי מיכאל עלי. הקריאה בספר "שווים ושווים יותר", הרוי מן הראשון שכתב, היתה עבורי כמו עמידה תחת מקלחת קרה-חמה. קרה, כיוון שהעיי

רה אותי מתוך המחשבה שנטמעתי לגמרי בתוך הישראליות ואין לי כל צורך במגע עם זהותי העיראקית; חמה, כיוון שהוצע לי מקום שאוכל להביא אל תוכו חלקים ממני שהוכחשו. נשאתי בי את חווית הקריאה שנים רבות. בעקבותיה, במשך ארבע שנות הכתיבה של הרומן שזכה בסופו של דבר לשֵׁם "שום גמדים לא יבואו", קראתי לספר שבדרך "אין מה להשוות". סמי ניסה לאורך כל חייו לאחות קרעים אנושיים בכלים פוליטיים. תחילה במפלי גה הקומוניסטית בעיראק, ואז גם בישראל, בכתיבה בעיתונות של המפלגה בערבית לצד אמיל חביבי ואחרים, ובמאבקים למען שותפות בין יהודים וערבים, וכמובן במשך שנים ארוכות כנשיא האגודה לזכויות האזי רח, וגם בכמה רגעים פחות מוכרים כמו זה שפתחתי איתו. דווקא עכשיו, בימים של ניי גוד נורא בין אנחנו והם, המבט שלו, הרואה את האנושי מבין שברי הזהות, חסר כל-כך, וחשוב כל-כך. שרה שילה, סופרת ומרצה בחוג לספרות ‰ עברית והשוואתית, אוניברסיטת חיפה, .2007 וזוכת פרס ספיר ב-

כתבות לא רק בלא תעודת זהות אלא גם בלי רישיון מהמושל הצבאי. בג'למה עצרו את האוטובוסים ובדקו אם נמצאים בהם ערבים שאין להם רישיון מהממשל הצבאי. מי שלא היה לו רישיון הורד מהאוטובוס. גם לי לא היה רישיון, אז היו מורידים אותי, לפעמים בגשם ובקור ולפעמים בחום הקיץ. היו ניגשים אלי ושואלים: "מה שמך?". "סמי". קצת מבלבל. "משי פחה?". "מיכאל". עוד יותר מבלבל. ואז הזיזו אותי קצת הצידה ושאלו: "מה שם אבא שלך?". "מנשה". "אז מטומטם, למה ירדת?". אמרתי לו: "תראה את מי הורי דת פה – זאת בהריון, שם זקנה, ההוא זקן עם מקל; אני ירדתי איתם כי באמת אין

"את הדמויות שיצר הציב תמיד כשקו ההעתק הגיאולוגי של ההיסטוריה והזהות עובר עמוק בתוכן"

"סמי ניסה לאורך כל חייו לאחות קרעים אנושיים בכלים פוליטיים. תחילה במפלגה הקומוניסטית בעיראק, ואז גם בישראל"

18

5.4.2024 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל