צפון כרמיאל 06.09.24

רגעי גאווה של הלוחמים בגדס"ר צילומים: | 5 חטיבה שחר טישלר

"אי אפשר לתאר במילים את הגיהנום שהיה במקום. התיאורים הם קשים, אפילו המצלמה לא יכולה הייתה לסבול חלק מהמראות"

המורה שמתעד את רגעי האנושיות בתוך התופת יומן מלחמה

/ דיקלה שחף /

), תושב קרית 32( שחר טישלר חיים, נשוי לעופרי ואב למנור בת השנה, החל את שנתו הרביעית כמורה לצילום באורט קרית ביאליק. בשנה שעברה יצא לחמישה חודשי מילואים במהלכם נעדר מבית הספר, אך חזר עם 'מתנה' - מבחר צילומים שתיעד בזמן המלחמה ברגעים קשים, אינטימיים של עצב וגאווה של הלוחמים בגדס"ר , שהוא בעצמו חלק מהם. 5 חטיבה בילדותו התגורר בעיר כרמיאל למו שפחה שהתרבות והאומנות היו חלק בלתי נפרד מאורחות חייה: "אני בן הזקונים למשפחתי, אחי הגדולים כולם רקדו ושניים מהם אף עשו זאת באופן מקצועי. אמא שלי הייתה בריקודי עם, כך שהתרבות והאומנות תמיד היו נוכו חים בבית. מגיל צעיר נמשכתי לעולם הצילום. תחילה הייתי עוסק בפוטושופ, אבל אז בתיכון בחרתי במגמת אומנות וצילום ונחשפתי לעומק הצילום. מגיל החזקתי מצלמה ובעצם עד היום". 1 6 טישלר עוסק בצילום ובאומנות עד היום, לצד עבודתו כמורה. טישלר: "אני חושב שדי מההתחלה היה לי ברור שהמצלמה והצילום ילוו אותי בחיים, כי כבר כנער צעיר במגמה, הרגשו תי איך המצלמה משמשת אותי ככלי לתווך לעצמי מחשבות ודעות. המצלו ו � מה ביסודה היא כלי חב תי, לא מד ר בר ביצירה הנעשית על קנבס מהראש שלך אלא על מצלמה שמצלמת מציאות ועל הצלם להתמודד עם המציאות. אני ביסוד שלי אדם מאוד חברתי, שברמה האנושית אני שואף לחברה טובה יותר, שוויונית יותר, צודקת יותר זה חלק מהו בית, והמצלמה עוזרת לי לתווך את זה".

"תיעדתי את החוויה של הלוחמים. רגעים בנאליים וגם מקרה שבו על הכוח שלי התפוצץ מטען, או רגע שבו הוזעקו לסייע ללוחמים לאחר שטיל נ"ט פגע בהם"

במסגרת הלימודים, אבל המטרה העיו קרית שלי היא לפתח אנשים. מבחינתי קודם כל התלמיד, כי אם תלמיד צריך אותי, זה קודם כל לפני הלימוד. לצד זאת אני מורה מאוד פדנט וקשוח, אבל זה מפני שאני מאמין במשמעת גדולה. אני עם עצמי ככה ואני תמיד מסביר לתלמידים שאני דורש מהם מה שאני דורש מעצמי, וזה כי האתגרים שאני נותן להם הם כלי להצלחה ונותן להם דרך ברורה איך להו צליח באתגר. כלי שיסייע להם לפתח את עצמם מבחינה אישית, והקולנוע והצילום זו פלטפורמה מדהימה להתבוננות עצו מית". טישלר מגיש בסוף שנת הלימודים את תלמידיו לבגרות, שיוצרים סרטים תיעודיים.

הצבאי וארשם ללימודי חינוך וצילום". טישלר התגייס ליחידת דובדבן כחייל קרבי, כאשר בסוף השירות אף לחם במו לחמת 'צוק איתן'. מיד לאחר מכן הגשים את רצונו ולמד חינוך וצילום במכללת ויצו: "תוך כדי התואר לימדתי בתוכו ניות חינוכיות שונות, ובסיום לימדתי בבית ספר עברון שבצפון שנה אחת צילום ולאחר מכן לאורט ביאליק - וכעת אני מתחיל את שנת ההוראה הרביעית שלי בבית הספר". אם נשאל את התלמידים של טישלר, הם יספרו לנו על מורה 'חריג בנוף', קשוח מאוד ושאפתן: "אני מסתכל על מה שאני עושה כ'הוראה באומנות' אין לי אג'נדה ללמד ידע, למרות שאני עושה זאת הרבה

"הייעוד שלי בחיים" את המשיכה לעולם הצילום והחינוך הוא זוקף לזכות מורתו בתיכון: "הייתה לי מורה בתיכון שלימדה צילום ושמה חן ברק, היא גרמה לי להבין את המהות של החינוך דרך צילום. אבא שלי נפטר מאירוע מוחי כשאני בן הזקונים שלו רק . המורה עזרה לי דרך הצילום לתווך 14 בן לעצמי את המורכבות שלי, את הזהות שלי. היא הייתה היחידה כמעט שבאמת האמיו נה בי ועזרה לי להתבונן על עצמי, תוך דיבור בגובה העיניים - משם הבנתי מה יהיה הייעוד שלי בחיים, שילוב בין צילום וחינוך. ידעתי שאני אסיים את השירות

6.9.2024 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל 18