צפון כרמיאל 08.12.23

באוקטובר מכשיר פרופ' יורם גדרון מאוניברסיטת חיפה צוותי מטפלים בצבא ובמרכזי חוסן כדי למנוע 7 ־ מאז ה התפתחות של פוסט טראומה ‰ "אני לא מקטין מהאירוע אבל לא חווינו שואה ולא ניסו להשמיד את כולנו" ‰ הפרופסור לפסיכולוגיה רפואית מזהיר מראיונות ניצולים בשידור חי ואומר: "התקשורת היא לא מקום טיפולי. זה יכול לגרום נזק" "זו לא טראומה ולא שואה"

מדינה במלחמה בריאות הנפש

במדינה הזו לא חשים חוסר אונים, ואני לא בא להקטין מחומרת האירוע. רוב האנשים פעילים ולכן לא מדובר בטראומה ובוודאי שלא לאומית". הפכנו לאוקראינה? "סקירה בינלאומית של תושבים במדינות 23% המעורבות במלחמה, הצביעה על כך ש מהאוכלוסייה חווה מצבים נפשיים כתוצאה מהמלחמה. באוקראינה המספרים שנמדדו היו גבוהים יותר. אבל אנחנו לא אוקראינה. יש לנו יכולות שאין לאוקראינה". מה למשל? "יש לנו הרבה מאד משאבים. יש לנו אחד את השני – ערבות הדדית. יש לנו את צה"ל. יש לנו קבוצות שקמו לעזור ורבים שמבקשים להתנדב. זה לא נכון ושגוי חברתית ומורלית להגיד שכולנו בטראומה. רוב העם עם חוסן גבוה מאד". יש מי שמשווה לשואה.

דורון סולומון

(יורי) גדרון, פרופ' יורם פרופסור לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת חיפה, מציע לציבור בישראל לקחת נשימה עמוקה ולנסות, למ־ רות הקושי העצום, לבחון בצורה רציונלית באוקטובר. 7 את אירועי מאז השבת השחורה והטבח בדרום, פרופ' גדרון מכשיר צוותי מטפלים בצבא ובמרכזי חוסן, כיצד לסייע למטופלים שנחשפו למ־ ראות הקשים. מחקריו לאורך השנים התמ־ קדו במניעת פוסט טראומה בקרב מטופלים, וגם כעת הוא מציע טכניקות פשוטות לה־ תמודדות עם מצבים מורכבים. "אין מקום להצהיר כי 'המדינה בטראומה' או 'כולם פה בטראומה'. זה פשוט לא נכון", אומר פרופ' גדרון, "הגדרת טראומה היא מצב בו אדם חש בסכנה עצומה וחוסר אונים. רבים

"לא היה פה ניסיון להשמיד את כולנו כמו בשואה. בניגוד לתקופת האפלה ההיא יש לנו מדינה, אנו עומדים

ומגיבים כמדינה"

צילום: טל שחר | קיבוץ בארי, האסון של משפחת הרן

שהו לפרוק רגשות ול־ חלק מהאנשים זה עלול להזיק. בטח שלא צריך לעשות את זה בשידור חי". לא לתת לניצולים לדבר? "בעיתוי מסוים זה יכול להזיק להם. טלוויזיה היא לא מקום טיפולי. אין ראיות שפריקה כזו

"השוואה לתקופת השואה היא מעבר לפסיכולוגיה. אני מדבר כפסיכולוג רפואי וגם כבן לני־ צולת שואה. אני מבין שזה עשוי להזכיר את השואה אבל לא היה פה ניסיון להשמיד את כולנו. בניגוד לאותה תקופה אפלה, יש לנו מדינה, אנו עומדים ומגיבים כמדינה. המראות בהחלט מזכי־ רים את השואה אבל לא עברנו שואה עכשיו. העם קם והגיב". כמה מטפלים כבר הכשרת?

צילום: פרטי

"המדליק נר מנר, זה דולק וזה אינו חסר" תושבי כרמיאל היקרים, חג אורים שמח לכם ולבני משפחותיכם. נקווה כולנו שהאור של עם ישראל יגבר על החושך של הטרור. ברוח ניצחון המכבים, אני מחזקת את הלוחמות והלוחמים שלנו בכל החזיתות ומאמינה שגם הם ינצחו את האויב המר.

פרופ' גדרון

של רגשות מסייעת לאנשים. להפך, אחרי שידור שכזה, מרואיין שהוצף ברגשות עלול להיתקע באזור רגשי מבלי שנתת לו כלים לווסת את זה. יש ללמד את הוויסות הזה, הכנסת הרציונליזציה ובניית הזיכרון וזה מה שאנו עושים". אנחנו רוצים שהעולם יידע על הזוועות שעברנו. "אני מבין את הצורך הזה. אבל אם לא מלמדים כיצד לווסת את התגובות ולמסגר מחדש את הסיפור, זה יכול לפגוע באנשים מסוימים. אני לא רוצה לומר שאנשים מש־ למים בבריאותם כדי שסיפור המדינה יצא החוצה, ואני לא מתכחש למצב, אבל חזרה שוב ושוב על הסיפור עלולה לפגועה. אנו יודעים איך אזורים במוח ורגשות עובדים ויש לזה השפעה. בוודאי שאסור למנוע הש־ מעת סיפורי הזוועות, רק להבין שיש לזה השפעה על הניצולים עצמם וגם עלינו ועל המורל והחוסן הלאומי". פרופ' גדרון מציע כי בפני העולם יוצגו טיעונים רציונליים ולא רק רגשיים. "במלחמת העולם השנייה נהרגו הרבה יותר גרמנים מאמריקאים, האם זה אומר שהגרמנים היו בצד הנכון של המלחמה?! בוודאי שלא. כך גם יש להסביר לעולם שנ־ זעק לנוכח ההרוגים בקרב תושבי עזה. "אני מודע לחומרת המצב, אני לא מזלזל חלילה באירועים, אך אין מקום להשוואה לשואה או לאוקראינה. אנחנו כאובים אך לא בטראומה וחזקים מאד". איך נצא כחברה מהסיפור הזה? "פה כבר אין לי ראיות או מחקרים שית־ מכו, ולכן רק אוכל להעריך ולקוות כי נצא חזקים יותר ומלוכדים יותר".

מטפלים 2,000 באוקטובר כ- 7 "מאז ה־ במרכזי חוסן ובצבא, כשדגש ניתן לשי־ 10 טות מחקר מוכחות וביצענו עד כה מחקרים בנושא". מה אומרת שיטת הטיפול? "בניגוד לשיטות בהם רק מקשיבים למ־ טופל, המספר ללא הפרעה את הסיפור שלו כי שהוא חווה אותו, אנו מנסים להכניס סדר או לבנות מחדש את הזיכרון. כשאדם מספר כי הוא חש בהלה, נבקש ממנו להסביר ממה נבהל, ולמצוא הסבר לרעש כזה או אחר. כך שבמקום להתחבר לרגש, נבקש ממנו להת־ חבר לרציונליות של האירוע". "אני מסדר למטופל את הזיכרון בצורה כרונולוגית, ומנסה שהם יחזרו על הדב־ רים באותה צורה. מאותו רגע הם שולטים יותר באירוע. רוב המחקרים מלמדים כי שיטת בניית הזיכרון עובדת". מרגשי לשכלי פרופ' גדרון פיתח לפני שנים את השי־ טה לבניית זיכרון ויחד עם ד"ר משה פרחי פותח מודל מעש"ה להתערבות מיידית לטיפול במצבי חירום. מודל מעש"ה כולל – מחוייבות וקשר עם המטופל והרגעתו, עידוד המטופל ומעבר מקורבן למסייע, שאלות מחייבות מחשבה שיש להציג למטופל וכך לפתוח ערוץ תקשו־ רת שכלי ולא רגשי, והבניית האירוע וארגונו כך שהמטופל ידע שהאירוע הסתיים. אז לאפשר למטופל להביע רגש זה רע? "לתת לאדם בסמוך לאירוע טראומתי לה־ ציף רגשות עלול להזיק. צריכים לאפשר לו לווסת את זה. זה לא בהכרח נכון לתת למי־

שלכם, בת שבע אבוחצרה

10

8.12.2023 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל