צפון כרמיאל 09.08.24

שחר גינדי ז"ל

התמונה שצולמה 2020־ ב | בהודו צילום: פרטי

אלון ורבר ז"ל

ו � , ויימשך כשב 2024 חודש אוקטובר עיים. הוא יתמקד בפושקר שבמדינת רג'אסטאן, שם שהו הארבעה, יחד עם חבריהם, עד שנאלצו לקטוע הכל וחזור ארצה בגלל הקורונה. כך זה התחיל ("הם חוו את הנורא מכל") מהיממה הראשונה שלאחר בוקר השבעה באוקטובר, הפך בית משפחת ורבר ברעננה, לביתם של עשרות חבו רות וחברים של אלון ז"ל. "כבר למחו רת, בשמונה באוקטובר, הגיעו אלינו ראשוני החברים הניצולים, לספר על הרגעים האחרונים יחד, עד שניתק הקשר. אז עדיין לא ידענו מה עלה בגורלו של אלון. השיחות הארוכות על גג הדירה, המבטים, השקט, ההאזנה למוזיקה, החיבוקים, יום ולילה ללא הפסקה, עם החברות והחברים הנסעו רים שחוו זה עתה את הנורא מכל, חיו ברו והפכו את כולנו למשפחה אחת", מספר האב. שלושה ימים אחר כך קיבלה המשפו חה את הבשורה המרה. "אנחנו מתמודדים עם השכול הפרטי שלנו. אבל שגרת המפגשים הקבועה עם החברים של אלון חשפה את זוגו תי ואותי לעולם ומלואו של מצוקות הצעירים הנפלאים האלה שהמדינה לא מסוגלת לתת להם מענה. כאן נולד רעיון המסע הטיפולי להודו והחל התכנון הקפדני, יחד עם החברים של אלון ובני משפחה, רובם ניצולים של הטבח ברעים, וכולם ללא יוצא מן הכלל - שַׁכּוּלים". לתרומה ניתן לכתוב "מסע בעקבות מלאכים" בגוגל. ¿

דני ורבר. "פצע שחייב קצת להגליד"

מימין: גינדי ואלון ז"ל, וסרוסי שחטוף בעזה

ונועם אבטליון, יחד עם שלו כהן ויובל יצחק. במהלך הנסיעה הם שמרו על קשר טלפוני עם אלון וגיא. כששמעו בטלפון את זעקות השבר מהמכונית של גיא ואלון, בזמן שהשניים נתקלו ברוצו חי החמאס, הם סטו מהמסלול בהחלטה ספונטנית, וניצלו בדרך לא דרך. "מאז, הם חלק בלתי נפרד מחיינו וכעת גם שותפים מלאים למסע הזה. הם היו, ולעולם יישארו, חברי ילדות. אז כשהם חזרו מהודו, הם הבטיחו זה לזה, שיחד ישובו להשלים את המסע לשם. כעת מבקשת החבורה שנותרה להשלים את המסע להנצחת חבריהם הנרצחים". לדברי האב, סמיכות המועדים של ראש השנה ושמחת תורה, והרצון העז

לחוות את הרגעים היפים שהנרצחים, החטופים והניצולים חוו יחד, הביאה אותם למסקנה שהמקום היחיד בו עליהם להיות בחודש אוקטובר הקו רוב, ובו להמשיך את מסע השיקום, הוא דווקא בהודו. "לשם אנחנו יוצאים לקראת מלאת שנה לטבח הנורא. זו תהיה תחנה חשובה במסע שיקום ארוך. המשתתפים הם החברים הקרובים של אלון, גיא ושחר, שנרצחו בנובה, ושל אלמוג שעדיין חטוף בעזה". על פי ורבר, את המסע ילווה מטפל מוסמך שהיה חלק מצוות המטפלים בחוות רונית, וליווה ניצולים רבים. במהלך המסע יתקיימו גם שיחות, סדנאות טיפוליות ביוגה, מדיטציה, מוזיקה ועוד. המסע יחל בתחילת

הטראומה ולהתגבר עליה". בבוקר השבעה באוקטובר ניסה אלון ורבר להימלט מהתופת במסיבה: "במו כונית הראשונה בשיירת הנמלטים המאולתרת, היו אלון וחברו הטוב גיא אילוז", כתב האב בדף קמפיין גיוס ההמונים. "הם נקטלו בדרך דרומה, סמוך לגדות הוואדי שלמרגלות תל גמה, הצוו פה אל קבוץ רעים. אלון נהרג במקום. גיא נפצע בהיתקלות, נחטף לחאן-יונס, ונרצח שם שבוע אחר כך. במכונית השו נייה, שנעה מאחוריהם, היו שחר גינדי, אלמוג סרוסי, דניאל ולדמן, נועם שי ועומרי אחרק. שחר, דניאל, נועם, ועוו מרי נרצחו במכונית ואלמוג נחטף לעזה. מאז כולנו מתפללים לשובו. במכונית השלישית ישבו שני זוגות. אביב קובי

7.10- "ביום ה אנחנו נהיה בנקודה אחת במדבר ראג'סטאן בהודו, נקודה שבה אלון וחבריו היו ונהנו מאוד ושלחו לנו תמונה למזכרת"

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 9.8.2024 17