צפון כרמיאל 1.12.23

השחקנית הערבייה של נבחרת ישראל: "נילחם כמו שהצבא שלנו נלחם" הנאום המרגש של הכדורגלנית מריאן עווד מחיפה רגע לפני שנבחרת הנשים של ישראל בכדורגל עלתה לשחק מול קזחסטן בטורניר בינלאומי, ביקשה השחקנית ועווד הבקיעה שער ‰ 0:2 הוותיקה שמשחקת במועדון בטורקיה לומר דברים לחברותיה והפתיעה ‰ ישראל ניצחה "רציתי לעודד והכל יצא מהלב"

מדינה במלחמה

לא רק ספורט

פאוזי אבו טועמה

בארה"ב ובעמק חפר. כיום כאמור היא משחקת בפומגה הטורקית. "אני מקבלת יחס מעולה וחם מהקבוצה בטורקיה והם מעריכים אותי". כולנו משפחה אחת היא הצטרפה לנבחרת ישראל לנשים י � שנים והיא אחת הוותיקות. בע 12 לפני ניה הנבחרת היא לא פחות ממשפחה אחת גדולה וכל השחקניות הן אחיות בלי הבדל שחקניות ערביות 5 בין לאום ודת. "אנחנו בנבחרת, ולא מרגישות אף יחס שונה. כל השחקניות הן אחיות ללא שום הבדל. מעולם לא נחשפתי לאף אירוע של אפליה או גזענות, אלא להפך אני מקבלת עידוד ותמיכה מלאה. יש לי הרבה חברות טו־ בות בנבחרת, מבקרות בבתים ומשתתפות באירועים. אנחנו משפחה לכל דבר. הח־ ברות מבקרות אצלי וחוגגות ביחד את הקריסמס. אנחנו יוצאות לבלות ביחד ודואגות אחת לשנייה". עווד דוחה את הדיבורים על כך שהיא מעוניינת לענוד את סרט הקפטנית של הנבחרת. "לא אמרתי את זה אף פעם. כי כרגע יש לנו בנבחרת קפטנית מעולה. כל דבר בזמנו. אשמח בעתיד להיות הקפט־ נית. כל השחקניות מרגישות שהן קפט־ ניות וכל אחת מאיתנו מהווה דוגמא למו־ פת. מה שחשוב לנו עכשיו לחזור ארצה עם הישגים מרשימים". ומה לגבי העתיד? עווד מאוד מעוניינת לשחק במדי אחד ממועדוני הכדורגל בחיפה. "לצערי הרב עד היום אין קבו־ צות לנשים במועדוני מכבי והפועל חיפה. הרבה שחקניות באירופה אוהבות לחזור לשחק בבית. אני מקווה שיום אחד אח־ זור לשחק בעיר הולדתי, ואני מעדיפה את מכבי חיפה. אני מקווה שהמועדונים יפתחו קבוצות לנשים ואני הראשונה שמ־ תייצבת". "כל מי שמכיר אותי יודע שאני אדם אמיתי שמדברת רק אמת ומה שיש על ליבי ולא חוששת לומר את האמת שלי" "מהשריקה הראשונה אני מרגישה שאני הפנים של המדינה וחשוב לתת את הכל למען הנבחרת"

"אשמח בעתיד להיות הקפטנית. כל השחקניות מרגישות שהן קפטניות, וכל אחת מאיתנו מהווה דוגמה"

בדרך למשחק נגד נבחרת הנשים של קזח־ סטן שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת אלי־ פות האומות, ישבה שחקנית נבחרת הנשים הישראלית, החיפאית מריאן עווד באוטובוס של הנבחרת כשווילונות האוטובוס אטומים ומסביב אבטחה כבדה. ברגע הזה עלה לע־ ווד רעיון כדי להעלות את המורל ולדרבן את השחקניות לפני המשחק. "נרקוד כמו שרקדו במסיבה, נילחם כמו שהצבא שלנו נלחם..." היא אמרה בחדר ההלבשה והפתי־ עה את השחקניות לפני שעלו לכר הדשא. המשחק הראשון נגד קזחסטן התקיים ביום חמישי בשבוע שעבר. מריאן עווד, אחת הש־ חקניות הוותיקות בנבחרת, מספרת: "הכל היה אטום עד כדי שלא היה ניתן להסתכל בחוץ. שמעתי מוזיקה והרבה מחשבות עברו לי בראש. אז עלה לי הרעיון להגיד את זה". בחדר ההלבשה עמדו השחקניות במע־ גל משולבות ידיים לקראת המשחק, ועווד שלא רגילה לדבר ברגעים אלה הפתיעה את כל הנוכחים ופתחה בנאום מרגש. הנאום כשעווד 0 ־ 2 הזה תרם גם לניצחון הנבחרת אף הבקיעה את השער הראשון. "האמת, לא שיתפתי אף אחד לפני מה שאמרתי. רצי־ תי לעודד והכל יצא מהלב. הכל התחבר לי באוטובוס כאשר התחלתי לחשוב על מה שהולך אצלנו במדינה. ככה הרגשתי באותו הרגע וראיתי את השמחה והגאוה בעיניים של השחקניות וכל הנבחרת". הנאום של עווד ריגש את כל המדינה במיוחד על רקע פרסומים עם אמירות של ספורטאים ערבים ישראלים. מאז הטלפון שלה לא הפסיק לצלצל והגיעו הודעות מא־ נשים רבים שחלקם אף לא הכירה. "לא צי־ פיתי שזה יתפוס תאוצה כל כך חזקה, ושזה ייגע בלב של הרבה אנשים בארץ. אני מאוד שמחה שריגשתי הרבה אנשים בתקופה קשה זו. מצד שני, זה דרבן את השחקניות והתו־ צאה היתה ניצחון על קזחסטן. כל מי שמכיר אותי יודע שאני אדם אמיתי שמדברת רק אמת ומה שיש על ליבי ולא חוששת לומר את האמת שלי. קיבלתי גם תמיכה חזקה מההורים שלי והמשפחה בחיפה". נחשפה לזוועות בדרום עווד משחקת היום בפומגה, אלופת טור־ באוקטובר 7 קיה. לדבריה, מאז אירועי ה התחילה להרגיש בלחץ והתרגשות כשהיא עולה לשחק במדי הקבוצה לאחר שנחש־ פה לזוועות בדרום. "כשהתחילה המלחמה הייתי בלחץ לפני המשחקים בטורקיה. כל הזמן הייתי שואלת את עצמי למה אני מתרגשת ולחוצה כאשר מדובר רק במשחק. הפחד אצלי היה לאבד כדור או הזדמנות, מצד שני, הייתי אומרת לעצמי שאנשים בארץ איבדו כל מה שיקר להם,

רייה, נולדה וגדלה בעיר הכי אהובה עליה חיפה. את לימודי התיכון סיימה בנזירות נצרת. היא התחילה לבעוט כשהיתה ילדה קטנה, כאשר אביה נזיה, בעבר שחקן קבוצת אחווה חיפה, היה לוקח אותה למ־ שחקים. "גם סבא שלי נאג'י ז"ל שיחק כדורגל ואני ממשיכה את דרכם. הכל התחיל אצלי כששיחקתי כדורגל בשכו־ נות של חיפה והחלטתי להתקדם ולעשות הצטרפה לקבוצת בנות 13 קריירה". בגיל סכנין ואחר כך עברה לחדרה. בעקבות פציעה נאלצה לקחת פסק זמן עד שעברה חזרה לשחק באקדמיה של 16 שיקום. בגיל מכון וינגייט ולאחר מכן שיחקה במכללות

איבדו משפחות וילדים ואז אמרתי, מה זה לאבד כדור. באותו רגע קיבלתי יותר בי־ טחון והתחלתי לשחק יותר טוב". לדברי עווד היא חיכתה לרגע בו תשחק במדי הנבחרת. "בנבחרת ישראל ובעיקר יחד עם השחקניות אני מרגישה יותר בטו־ חה ומשוחררת". לדבריה, כשהיא עולה לכר הדשא במדי הנבחרת היא יודעת שהיא מייצגת את המדינה והיא הפנים של המדינה. "מהשריקה הראשונה אני מרגי־ שה שאני הפנים של המדינה וחשוב לתת את הכל למען הנבחרת. אני לא מייצגת את עצמי אלא מדינה שלמה". צ � , תושבת חיפה, ערבייה נו 27 עווד,

5 "אנחנו שחקניות ערביות בנבחרת ולא מרגישות ביחס שונה. כל השחקניות הן אחיות ללא שום הבדל"

"בנבחרת ישראל ובעיקר יחד עם השחקניות אני מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת"

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 1.12.2023 11