צפון כרמיאל 11.11.22

איך אומרים לילדה בת ארבע אבא ש ? מת שלה

סמ"ר גיא בוילנד ז"ל וסמ"ר עמית יאורי ז"ל. הם נהרגו לו מול הפנים. מור ניצל בנס. לא חשבתי שדווקא בחיים האזרחיים הוא ימצא את מותו בטעות, במוות מיותר ואכזר". לפני כחמש שנים התחתנו באולמי כינורות. "מור ואני גרנו אצל ההורים שלי מאז שהוא השתחרר מהצבא ועד לפני שנה, חסכנו כסף לבית. ביום שהוא נורה, ציינו בדיוק שנה ליום שבו נכנסו לבית החדש. מור עבד באחזקת מכונות ברפאל דרך קבלן, ובחודש הבא אמור היה להיקלט כעו צ בד מן המניין. היינו מאושרים, גיד צ לנו יחד את הילדה שלנו והכל היה מושלם. מור היה אבא ובעל מתחשב, תמיד עזר והיה שותף מלא. איש של בית ומשפחה, שום דבר אחר לא עניין אותו. ביום ראשון הוא התחיל לימודי הנדסאי מכונות, לימודים שהוא חיכה להם והתעכבו בגלל הקורונה. פתאום בא הכדור הזה שהרס לנו את החיים". האירוע קרה יום לפני הבחירות. "מור היה טרוד במצבה הביטחוני של המ צ דינה. הוא דיבר על הבחירות וחיכה ליום הזה. לאחרונה הוא כל הזמן אמר לי 'תראי רוית, יבוא יום ולא נוכל לצאת לרחובות'. לא תיארתי לעצמי שהדאגה שלו כל כך ממשית". השמים נפלו בני הזוג הצליחו יחד להתגבר על מכ צ שולים רבים, אבל דבר לא הכין את רוית לרגע הטראגי. מור סיים את יום עבודתו ברפאל, ונסע על האופנוע החלופי למוסך בקרית אתא כדי לאסוף את האופנוע שלו מתיקון. "הוא התק צ שר אלי ותכננו לעשות על האש בערב עם בת הדוד שלי ובן הזוג שלה. קיל צ 50 חתי את הילדה, וחיכינו לו. לאחר דקות ראיתי שמור לא מגיע וחייגתי אליו. ענה לי מכר שלו, שהיה לו קשר איתו בגלל ששניהם רוכבי אופנועים, ואמר לי: 'רוית, את יושבת? ירו למור בראש'. שאלתי אותו אם הוא צוחק עלי, והוא אמר: 'איך אפשר לצחוק על דבר כזה'. "ביקשתי ממנו לדבר עם מישהו שנמצא לידו, והוא נתן לי לדבר עם שוטר. אמרתי לו: 'אני אשתו, תגיד לי ת � מה קורה עם בעלי'. בהתחלה הוא ה עקש לא למסור פרטים, אבל אז אמר לי 'עובדים עליו באמבולנס'. הרגשתי איך השמים נופלים. הייתי לבד עם הילדה בבית, וצרחתי". מוות מוחי רוית עדכנה את אביה, ובתוך זמן קצר אביה ואחיה מיהרו לבית החולים רמב"ם. האח לישי מספר: "הגענו לבית החולים, ומור היה בחדר הלם. הרופאים הסבירו לנו שהמצב לא קל, כי כדור חדר את הקסדה. הוא נורה כדור אחד מדויק. ה � הבהירו לנו ש CT רק אחרי בדיקת מצב קשה, בשל קרישיות הדם, ואנחנו

דיקלה שחף / / צילום: נחום סגל

צ � ומורטי ע בתום מ ם קשים ם בים, נקבע בשבוע שעבר מותו של מור , לאחר 29 טויזר, תושב קרית ביאליק, בן שנהג רכב שנצמד לקטנוע שלו ירה לע צ 2,000- ברו ופצע אותו באורח אנוש. כ איש הגיעו במוצאי השבת האחרונה לבית העלמין בקרית ביאליק ללוות את טויזר בדרכו האחרונה. במהלך השבוע, מנחמים רבים נהרו לביתם המשותף של רוית ומור בשכונת אפקה. "אני מרגישה שאני נמ צ צאת בתוך סיוט, בתוך חלום רע", אמרה בבכי האלמנה רוית. "אני עוד מחכה שמור יפתח את הדלת ונחזור לחיים שהיו לנו". במשטרת מחוז חוף חושדים כי אירוע הירי שהוביל לפציעתו האנושה של טויזר היה טעות בזיהוי. כעת, נותרה רוית לבדה עם בתם בת הארבע. "מור היה אבא פעיל שעשה הכל. למרות כל מה שהוא עבר בחיים, מור אף פעם לא בכה. הפעם הראשונה שראיתי אותו בוכה הייתה בלידה של הבת שלנו, הוא התרגש מאוד. מאז, היא כל עולמו והוא כל עולמה. היה להם קשר קרוב וחזק. כשהתבשרתי על הטרגדיה, הילדה הייתה לידי ושמעה הכל. שאלה מה קרה, ואני אמרתי 'הכל בסדר'. לא ידעתי מה להגיד. הבנו שהמצב קשה מאוד, ובעצת פסיכו צ לוגים אמרנו לה: 'אבא קיבל מכה חזקה ומטפלים בו'. כשהוא נפטר, שאלתי 'איך אומרים לילדה בת ארבע שאבא של מת?'. אמרנו לה את האמת 'אבא מת, עכשיו הוא במקום שלא כואב לו'. היא נשברת ובוכה על הצד שלו במיטה, רוצה אותו ואומרת 'אבא מת', והלב שלי נשבר. אין לי מושג איך היא תגדל בלי מור. איך זה אפשרי?". חברי ילדות רוית ומור, שניהם נולדו וגדלו בקרית מוצקין, הכירו כבר בילדותם בגן המשו צ תף. "מה שהיה ביני לבין מור זו הייתה אהבה טבעית. יש לי זיכרונות ממור כבר מימי הגן, ויש לנו גם תמונות משותפות. לאחר שנפרדנו ביסודי, נפגשנו שוב בחטיבה. למדנו בתיכונים נפרדים, אבל תמיד היה קשר חברי, הפכנו לזוג בלתי נפרד". 18 ובגיל כשהגיע מועד הגיוס, מור התקבל לחיל החימוש, אולם התנגד לשיבוץ. "מור הגיע לבקו"ם והודיע שהוא מעוניין לעשות שירות משמעו צ תי. לאחר שישב בכלא לא מעט זמן, הבינו שמדובר בבחור ערכי, שרוצה לתרום למדינה, ודחו לו את השירות. הוא עבר מיונים והגיע להנדסה קר צ בית, שם עבר שירות קשה, אבל מלא מוטיבציה. "הוא לחם בצוק איתן, ובמשך חודש וחצי לא יכולתי להירדם בלילה, דא צ גתי מאוד. בוקר אחד הוא התקשר ואמר 'אני בסדר'. רק אחר כך התברר לי שהוא היה בבית אליו חדר מחבל, שהרג שניים מחבריו הטובים לצוות,

"מור זה הבן אדם הכי טוב שיש, הכי ישר דרך, לא היו לנו חובות והוא היה בן אדם שמגיע מהבית לעבודה. במשטרה הבינו שככל

הנראה מדובר בטעות בזיהוי"

צילום: באדיבות המשפחה | מור טויזר ז"ל

רוית ומור טויזר, שניהם נולדו וגדלו בקרית מוצקין, הכירו כבר מימי הגן הם ניהלו זוגיות והורות מאושרת, ‰ עד לאותו יום שני לפני כשבועיים, כשמור נורה למוות בדרכו הביתה, "לא ‰ כנראה בשל טעות בזיהוי יכול להיות שאנשים תמימים יאבדו את חייהם באמצע הרחוב", אומרת "הילדה שלי בוכה על ‰ האלמנה הצד שלו במיטה, אומרת 'אבא מת', והלב שלי נשבר"

16

11.11.2022 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל