צפון כרמיאל 14.07.23

המנהלת המיתולו ג ית "פגשתי כאן מורות שהיו אצלי, וגם הורים לתלמידים שזכרו אותי" י � שנה, ופרשה מתפק 35 ) ניהלה את בית הספר קדימה במשך 85 זיווה פלק ) שנים. לפני כשנה וחצי בעלה יהושע חלה בקורונה ונפטר: "זה 22 דה לפני כ-

סיפורים ואהבה אחת גדולה 4 , שנה 30

וואטספ של גימלאיות קדימה, אנחנו מדברות ונפגשות אחת לכמה זמן. זה שומר על קשר חברי וגם עם התפקי י דים האהובים עלינו שעשינו בחיים. חלק מהן בית אילדן כך שיש מפגשים דחופים יותר".

היה הלם, הכל קרה מהר. גילנו שהוא חולה בקורונה ובהתחלה הוא היה בסדר. אבל הקורונה פגעה לו בכדו י ריות הדם הלבנות והוא חלה בלוק י מיה. תוך שבועיים מרגע שחלה הוא נפטר. שלושה חודשים אחריי החל י טתי לעבור לבית אילדן. לא יכלתי להישאר בבית שלנו בלעדיו. גם לא יצאתי לבד לשום מקום. היינו הול י כים יחד לחוגים ולקאנטרי ולבלות, ואחרי שהוא נפטר לא ראיתי את עצמי עושה את זה לבד. עברתי לבית אילדן וכאן מצאתי הרבה נחמה, וגם ביטחון שיש סביבי אנשים ורופא". פלק שהייתה מורה, סגנית ולב י סוף גם מנהלת בבית הספר קדימה, הגיעה לבית אילדן ופגשה אנשים רבים שהכירה: פגשתי כאן מו י רות שהיו אצלי בבית הספר, וגם הורים לתלמידים שזכרו אותי כמנהלת של הילדים שלהם והיום אנחנו יחד כחברים. זה מאד הקל על המעבר וההסתגלות. אני שמחה בעיקר שיש חוגים, כי לבד אחרי בעלי, לא הייתי הולכת". על אף השנים הרבות שעברו מאז שסיימה את תפקידה בבית הספר קדימה, זיווה שומרת על קשר עם המקום: :"יש לנו קבוצת

כיתוב זיוה פלק

הדי י רת הראשו נה "הגענו למקום מלאי צפייה, נהננו מהימים של ראשית המקום"

אילדן: "זה היה מקום שהיה לי אפשרות להתבטא בו, לתת לכישרון שלי במה וזה היה שנה בעלה 12 נהדר". לפני ווילי נפטר: "ווילי היה אהבת חיי" מספרת אווה בדמעות: "אני זוכרת ימים יפים שהיו לנו יחד גם בחיים האישיים שלנו וגם כאן בבית אילדן, בשנים הראשונות כשהיו כאן מאה אנשים. אחרי שבעלי נפטר עברנו מדירה גדולה שהייתה לנו כאן, לדירה קטנה בה אני מתגוררת עד היום" לפני כשנתיים, מצבה הבריאותי של אווה הוחמר והיא הועברה למחלקה הסיעודית: "בעבר הייתי מעורבת יותר בחיי הקהילה, הייתה לי תקופת הסתגלות לא קלה, כי רוב האנשים כאן לא ממש מתקשרים. היום מצאתי את עצמי עוסקת הרבה ביצירה ובשמיעה של שירים קלאסיים". רק לאחרונה החליטה גליק לאגוד את הציורים שציירה ולתת אותם במתנה למנהל המקום.

) הייתה בין 98 אווה גליק ( הראשונים שהגיעו לבית אילדן, לפני שלושים שנה, יחד עם בעלה שנפטר לפני שנים: "בעלי לא רצה בכלל לבוא לדיור המוגן. הוא היה ימאי בחברת צים, ואני הייתי עקרת בית. לא היה לנו ילדים ובכל השנים טיילתי איתו בכל העולם, הקפתי חצי עולם וכשהתבגרנו, רציתי להפסיק את כל עבודות הבית וחיפשתי חיי חברה אחרי שחלק מחברותיי נפטרו.

הגענו למקום שנתן לי הרבה שמחה, התחלתי ללכת לאירועים שהיו כאן ואפילו הייתי בוועד פעמיים והייתי מאד פעילה" בשנים כבר הראשונות החלה גליק לכתוב שירים ולפרסם אותם בעיתון המקומי של בית

077-2702717 לפרטים והערכת שמיעה חינם:

כיתוב אווה גליק

14.7.2023 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל 16