צפון כרמיאל 16.12.22

"שמענו הרבה סיפורים תוך כדי עבודה". מרים שטרן

"הקבלן ייקח את המקום מכאן". אילן אופנהיימר

שטרן: "בשבילי פינגווין זו ילדות ובעיקר נערוּת. כבני נוער חסרי פרוטה הצצנו דרך "בגילי, היוזמה הזו היא אולי שירת הברבור שלי". שטרן הגדר על האמנים שהופיעו בגינת פינגווין ועל הזוגות הרוקדים"

ת. כבני נוער חסרי פרוטה, ּ ובעיקר נערו הצצנו דרך הגדר על האמנים שהופיעו בגינת פינגווין ועל הזוגות הרוקדים, ומאוחר יותר גם אני הייתי בין הזוגות הרוקדים האלה". בית כנסת לחילוניים "פינגווין זה כמו בית כנסת לחילוניים. האווירה השקטה שתמיד היתה שם, המ ־ סעדה האולטימטיבית, האופן שבו הם מגישים את הקפה לצד כוס סודה ועו ־ גייה, כל אלה הפכו אותו למיתוס. יש אנשים שחייהם התנהלו סביב המקום, ועצוב לחשוב שזה לא יהיה. הכרתי את הוריו של אילן, את סבא שלו ואחותו. הם חלק מההיסטוריה של העיר, ולכן גם אנ ־ שים שכבר לא גרים כאן באים לפינגווין כדי לפגוש מכרים. זה מה שהדליק אותי, והרגשתי שזה לא יכול להיגמר בלי שנ ־ גיד את כל הדברים האלה. בלי להגיד תודה. בפתיחה נקים גם פינת זיכרון לאמנים נהריינים שכבר אינם איתנו. ובגילי, היוזמה הזו היא אולי שירת הב ־

שהיא בת יחידה למשפחה ניצולת שואה, ולפני חמש שנים הצליח בנה לעשות את מה שהיא ניסתה לעשות קודם, במסגרת התוכנית 'אבודים', ומצא שלאמו יש חצי אח בצ'כוסלובקיה. השמועה על התערוכה המתוכננת עברה במהירות ברשתות החברתיות ומפה לאוזן, ועשרות אמנים הגישו עבו ־ דות וביקשו להשתתף במסע הפרידה. "נכנסתי לזה בלי להבין עד הסוף את סדרי הגודל", מודה שטרן, "ואז מאיה ואני גייסנו עוד שלוש נשים - אתי ברייטברג, חנה מינסטר ודולי מודעי, וביחד הפקנו ואצרנו את תערוכה". האמנים המציגים כולם נהריינים, בני כל הגילאים, חלקם ידועים ומוכרים עבודות, חלקם פחות ידועים. בין המצי ־ גים גם אמיר אופנהיימר, בנו של אילן ונציג הדור הרביעי במשפחה, שמנהל את הקפה בעשר השנים האחרונות. "תוך כדי איסוף העבודות שמענו אין סוף סיפורים", אומרת שטרן, "על אנ ־ שים שגידלו שם את ילדיהם ועל הוריהם שהתחתנו שם. בשבילי פינגווין זו ילדות

רבור שלי". מאיה שטרן: "אני מתכוונת לנצל את ההזדמנות שנוצרה כאן גם כדי לגשר על הפער הבין דורי וליצור פעילות המשך. לחבר בין אמנים ואנשים שמחפשים אמ ־ נים, שלפעמים אפילו מתגוררים בש ־ כנות ולא מכירים אלה את אלה. ליצור רשת אמנים מקומית". אופנהיימר: "זו הזדמנות שלנו לכבד את הבאים ביין חם וסופגנייה, ולהגיד תודה לתושבי נהריה. אחת הפרסומות 50 הראשונות של אבא שלי בשנות ה היתה 'כל המכיר את נהריה מכיר גם את פינגווין, וכל המכיר את פינגווין מכיר את נהריה'. אני לא חי באולימפוס. אני 82 מודע לעובדה שמקום שפעל במשך שנים, במציאות של מסעדות שנסגרות בממוצע לאחר שלוש עד חמש שנים, אין לזה אח ורע. אנחנו גאים גם במסעדת שנה. אגב, 20 אדלינה, שפועלת כבר חלק מהציוד יעבור לאדלינה, את חלקו אנחנו תורמים וחלק מוכרים. והקבלן ייקח את המקום מכאן ויעשה מה שהוא מבין".

העירוניות. הם מתרגשים לקחת חלק במסע הזה, שמענו הרבה סיפורים תוך כדי עבודה". הריקוד האחרון ) חזרה לנהריה אחרי 78 מרים שטרן ( עשור שבו לא היתה כאן. היא אמא לש ־ לושה וסבתא לשמונה, אמנית שמציירת ומפסלת ללא ההפסקה, אוצרת תערו ־ כות, רבת יוזמות ורעיונות. דירתה נמ ־ צאת בבניין ותיק במרכז העיר ומעוצבת בשפע מקסים ומבלבל של יצירותיה, כולל ציורים על תריסים, חלונות ודל ־ תות. היא גדלה בנהריה, ולאורך השנים למדה עיצוב פנים והיתה מדריכת נוער, חיה עם בעלה השני בכפר ורדים, ופתחה שם בסלון ביתה בית קפה שאירח אומ ־ נים, פתחה קפה גלריה בתרשיחא וגור ־ שה משם באינתיפאדה, ואז פתחה מקום דומה במעלות. במסגרת פעילויות הדו קיום שלה, גם היתה חלק מקבוצת אמ ־ נים ערבים ויהודים שחלמו להקים כפר אמנים בגליל. כל חייה גדלה בידיעה

adyg@012.net.il אדי גל: miritst0201@gmail.com מירית סטרומצה: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני: neta.mag1@gmail.com נטע פלג:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

9

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 16.12.2022